מאיוש המקורית
New member
../images/Emo16.gifשבת שלום../images/Emo16.gif
עוד שבוע חלף ועבר לו במהרה. השבוע הזה טס לי. היה לי לחץ בהמון דברים ואני גם מחפשת עבודה חדשה. אז ככה שיש לי ים דברים. עוד שבוע וחצי למבחן הגדול ואני מתה להיות מאחוריו, היה לי תרגיל מצויין עם המסכה הנטראלית, מחזירה לעצמי את השרירים שנעלמו בחדר כושר, עבודה ובעיקר שבוע של נתינה. ואיך עבר לכם השבוע? ספרו קצת על החוייות שעברתם. בפורום היה המון, שנתחיל?
שנה חדשה ומחודשת נכנסה לתוקף השבוע, אז תנו כבוד ל-2007 שתהיה לכולנו שנה טובה, שנה של התגשמות חלומות ובעיקר שנה של שגשוג ופריחה.
יום הולדת לטושטוש שלנו. שיהיה לה המון במזל ושלא תשכחי שכולנו כן אוהבים אותך
הפרסומת של יופלט מרגיזה את סקאוט. גם אתכם היא מרגיזה?
קל מאוד לראות איך בנות שמאמינות שהן שמנות מנמיכות ציפיות והולכות בערך עם כל מי שרק מציע. כמה שזה לא טוב להנמיך ציפיות. צאו תהנו עם מי שאוהב אתכם.
פולגרה שלנו קנתה בגדים חדשים. תתחדשי יפיופה, מגיע לך!
ניצם שלנו חגג שנה בפורום. איך שהמזן טס כשנהנים...
פשוט כייך לנו בחברתך. תמשיך להיות חלק ממנו.
למה פעם אהבו נשים מלאות ונשים רזות זה היה ממש לא יפה.. והיום זה ההפך?
מהי אהבה בינכם?
איך מתגברים על המשבר הזה שאנחנו רוצים להיות יותר מרק פנים יפות?
מחקר חדש מגלה כי מבוגרים שחיים עם ילדים אוכלים יותר שומן מכאלה שחיים ללא ילדים. האם זה מחקר נגד ילדים או נגד השמנה???
וכמה שזה מרגיז ההערות בסגנון נזיפה מאנשים שבכלל לא מכירים אותנו...
YNET פרסם ידיעה שנמסרה ע"י המרכז לטיפול בהשמנת יתר, כאשר הכותרת היא: "סקר: רבע מהישראלים השמינו ב-2006". מה יהיה מעכשיו!?
באמת שהמון זמן לא היה סקר, אז סקר נוסף לחברי הפורום.
הנשיקה הראשונה- חברי הפורום שיתפו אותנו בחוויות העבר שלהם. כמה נעים.
השער של תפוז השתדרג, האם נוח לנו עם זנ...?
ומה עובר בראשנו אחרי ירידה כ"כ משמעותית בחיינו? ליאור מספרת לנו ומשתפת אותנו ובמה שיושב על ליבה.
האם השומן שלנו הוא גם המגן שלנו וגם מרפד אותנו. ולענייננו- "סיפור לשבת" הבאתי לכם סיפור המסביר כמה חשוב לא לעבור על סדר היום כרגיל ולנסות לראות מה עוד אנחנו מסוגלים לתת. מקווה שתהנו
להקשיב ללחישה, או להמתין ללֵבֵנה
מנהל צעיר ומצליח טייל במכוניתו במורד רחוב שכונתי, נוסע קצת מהר מדי ביגואר החדשה שלו. הוא הביט סביב לוודא שאין ילדים המזנקים להם מבין מכוניות חונות, והאט כשחשב שהוא רואה משהו. לפתע, התעופפה לבנה אל כיוון מכוניתו והתנפצה אל תוך הדלת הצדדית של היגואר. המנהל המבוהל לחץ על הבלמים וסובב את היגואר אחורה. הוא קפץ החוצה מן המכונית, תפס בכוח ילד, דחף אותו כנגד מכונית חונה, וצעק עליו: "מי אתה ומה זה צריך היה להיות? מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" בכעס ההולך גובר הוא המשיך, "זו מכונית חדשה, והלבנה הזו שזרקת עומדת לעלות לי הרבה כסף. מדוע עשית זאת?" "בבקשה, אדוני, בבקשה. אני מצטער, לא ידעתי מה לעשות," התחנן הצעיר. "זרקתי את הלבנה כיוון שאף אחד אחר לא עצר..." דמעות זלגו על סנטרו של הילד כשהצביע סביב על המכוניות החונות. "זה אחי," הוא אמר. "הוא התגלגל מהמדרכה ונפל מכיסא הגלגלים שלו, ואני לא יכול להרים אותו". ביבבה, ביקש הילד מהמנהל, "האם תוכל בבקשה לעזור לי להחזיר אותו לתוך כיסא הגלגלים? הוא נפגע והוא כבד מדי עבורי." הנהג זע ללא מילים, מנסה לבלוע את הגוש הגדל במהירות בגרונו. הוא הרים את הבחור הצעיר בחזרה לתוך כיסא הגלגלים, הוציא את הממחטה שלו וניגב את השריטה והחתך, מוודא שהכול יהיה בסדר. "תודה ושהאל יברך אותך," אמר לו הילד האסיר תודה. אחר כך הביט המנהל על הילד הקטן דוחף את אחיו במורד המדרכה לעבר ביתם. הייתה זו הליכה ארוכה בחזרה ליגואר שלו... הליכה ארוכה, איטית. הוא מעולם לא תיקן את הדלת הצדדית, הוא השאיר את הפגיעה כדי להזכיר לעצמו לא לעבור יותר דרך החיים כה מהר, עד שמישהו יאלץ לזרוק עליו משהו כדי ללכוד את תשומת לבו... אלוהים לוחש בנשמתנו ומדבר איתנו. פעמים רבות, כאשר אין לנו זמן להקשיב, הוא חייב לזרוק עלינו לבנה, רק כדי להעיר אותנו... זו הבחירה של כולנו: להקשיב ללחישה, או להמתין ללבנה. שתהיה לכולנו שבת נפלאה מלאה בחום ואהבה. שנה טובה לכולם.
עוד שבוע חלף ועבר לו במהרה. השבוע הזה טס לי. היה לי לחץ בהמון דברים ואני גם מחפשת עבודה חדשה. אז ככה שיש לי ים דברים. עוד שבוע וחצי למבחן הגדול ואני מתה להיות מאחוריו, היה לי תרגיל מצויין עם המסכה הנטראלית, מחזירה לעצמי את השרירים שנעלמו בחדר כושר, עבודה ובעיקר שבוע של נתינה. ואיך עבר לכם השבוע? ספרו קצת על החוייות שעברתם. בפורום היה המון, שנתחיל?
סוף שבוע נעיםםםםם!!!
