מאיוש המקורית
New member
../images/Emo16.gifשבת שלום../images/Emo16.gif
נר ראשון של חנוכה
שבת שלום לפורום הכי עגול והכי נפלא ברשת. איזה שבוע היה לנו!? המון המון דברים עברנו בפורום השבוע:
מיטלי, החלמה מהירה מאמי- שתחזרי אלינו במהרה. אנחנו מחכים ומתגעגעים!!!
ארז הציע לאתי נישואים
קרן ורוני סגרו תאריך
חברים חדשים הצטרפו אלינו: מותק פרוטק, נעם25 היחיד, rikibit,
קייט וינסלט בעדנו- תשאלו את המקורי משנת שישים ושש.
המסכה הנטראלית ומשמעותה בעולם התאטרון ואיך היא מתקשרת לבטחון וחשיפה שלנו.
פולגרה שלנו חזרה והיא כבר בחודש שישי- שיהיה לה רק הריון קל ומוצלח.
נעם בדרך למילואים
יהוד התגלה כחבר טוב
האוטובוס ומעבריו וכמה שלא צריך לקחת קשה את הנסיעות באוטובוס... (לדעתי
)
יום הולדת ללימון- שהיא תמיד מוסיפה המון לפורום הזה. כייף לנו בחברתך.
והכי חשוב: שיש לנו אחד את השני תמיד!!! ולפינתנו "סיפור לשבת" הבאתי לכם סיפור המדבר על חברות אמיתית ועל ההסתכלות בפרטים הקטנים- עד כמה שזה חשוב. וזאת ההזדמנות לומר לכם תודה על זה שאתם חלק מחיי
להיות חבר של מישהו
יום אחד כשהייתי בכיתה ט', ראיתי ילד מהשכבה שלי שהיה בדרכו הביתה מביה"ס, שמו היה עידו. נראה היה שהוא סוחב את כל הספרים שלו. חשבתי לעצמי : למה ילד ייקח את כל הספרים שלו הביתה מביה"ס? הוא בטח יורם. היה לי סופשבוע עמוס (מסיבות ומשחק כדורגל עם החברים שלי בשבת אחה"צ) אז משכתי בכתפי והמשכתי ללכת. בשעה שהלכתי, ראיתי חבורה של ילדים רצים לכיוון עידו, הם העיפו לו את כל הספרים מהיד והפילו אותו לאדמה. המשקפיים שלו עפו וצנחו על הדשא במרחק 3 מ' ממנו. הוא הביט למעלה וראיתי את העצב בעיניו. ליבי יצא אליו, רצתי אליו, וכשהוא זחל מסביב כדי לחפש את משקפיו וראיתי דמעות בעיניו. נתתי לו את המשקפיים ואמרתי לו "החברה האלה מגעילים" הוא הסתכל אלי ואמר "היי- תודה" וחייך אלי. זה היה אחד מאותם חיוכים המראים הכרת תודה אמיתית, עזרתי לו לקום ולהרים את ספריו ושאלתי אותו למה לא ראיתי אותו קודם, איפה הוא גר. הסתבר שהוא גר לידי, אז שאלתי אותו איך קרה שלא ראיתי אותו קודם לכן. הוא אמר שהוא הלך לבי"ס פרטי קודם לכן. בחיים לא הייתי מתחבר עם ילד שהולך לבי"ס פרטי לפני כן. דיברנו כל הדרך הביתה ועזרתי לו לסחוב חלק מהספרים. מסתבר שהוא ילד "גזעי". שאלתי אותו אם הוא היה רוצה לשחק איתנו כדורגל,הוא ענה שכן. בילינו ביחד כל אותו סופ"ש וככל שהכרתי אותו יותר כך חיבבתי אותו יותר וכך גם החברים שלי. ביום ראשון בבוקר ראיתי אותו שוב עם כל הספרים. אמרתי לו , נראה לי שאתה הולך לפתח שרירי ידיים חזקים במיוחד אם תסחב את כל הספרים האלה כל יום . הוא צחק והעביר לי חלק מהספרים. במהלך 4 השנים הבאות , עידו ואני נעשינו חברים טובים. כשסיימנו את התיכון , התחלנו לחשוב על צבא ואוניברסיטה. ידעתי שכל הזמן נישאר חברים למרות שכל השכבה ואני צחקנו עליו על כך שהוא "יורם". בטקס, בסיום התיכון הוא היה צריך לשאת את הנאום בשם הבוגרים. ראיתי את עידו באותו יום, הוא נראה נהדר, הוא היה אחד מאותם נערים שבאמת מצאו את עצמם במהלך התיכון. הוא התמלא וממש נראה טוב. למרות המשקפיים. היו לו הרבה חברות במהלך התיכון. הוא היה מאוד נרגש מהנאום. טפחתי לו על השכם ואמרתי לו "אל תדאג- אתה תהיה גדול" הוא הסתכל עלי באחד מאותם מבטים וחייך. "תודה" הוא אמר. כשהוא התחיל לנאום, הוא כחכך בגרונו ואמר: סיום התיכון הוא זמן להודות לאלה שעזרו לך לעשות את זה במהלך השנים הקשות הללו, ההורים שלך המורים שלך.אבל יותר מכל החברים שלך. אני פה כדי לספר לכם שלהיות חבר של מישהו, זו המתנה הטובה ביותר שיכולת לתת לו. אני הולך לספר לכם סיפור , הסתכלתי עליו, לא מאמין למשמע אוזני. שמעתי שהוא מספר את הסיפור של היום בו הכרנו. הוא סיפר שהוא תכנן להתאבד באותו סופשבוע. הוא סיפר איך הוא רוקן את כל הארונית שלו וניקה אותם כדי שאימא שלו לא תצטרך לבוא לנקות לאחר מכן ולסחוב את הספרים שלו. הוא הסתכל אליי וחייך חיוך קטן. "למזלי , ניצלתי , החבר שלי הציל אותי מהתאבדות". שמעתי את הרחשים בקהל בשעה שהבחור החתיך, הפופולרי והמוצלח הזה, מספר על הרגע החלש ביותר שלו. ראיתי את ההורים שלו מסתכלים עלי ומחייכים את אותו חיוך... החיוך בעל המשמעות של אותה הכרת תודה. אף פעם אל תמעיט מהעוצמה של פעולותיך. הן יכולות לשנות חייו של אדם לטובה או לרעה. אלוהים שם אותנו בתוך חייו של האחר כדי שנשפיע זה על זה בדרך כלשהי. "חברים הם מלאכים שמעמידים אותנו על הרגליים כאשר הכנפיים שלנו שוכחות כיצד לעוף" שבת שלום ומאושרת לכולם. מאחלת לכולכם שבת של אור עם המון אושר ואל תשכחו לאכול סופגניות.
