לזכרם

../images/Emo16.gif לזכרם

עץ השדה מילים: נתן זך לחן: שלום חנוך כי האדם עץ השדה כמו האדם גם העץ צומח כמו העץ האדם נגדע ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה כמו עץ השדה כי האדם עץ השדה כמו העץ הוא שואף למעלה כמו האדם הוא נשרף באש ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה כמו עץ השדה אהבתי וגם שנאתי טעמתי מזה ומזה קברו אותי בחלקה של עפר ומר לי, מר לי בפה כמו עץ השדה כי האדם עץ השדה כמו העץ הוא צמא למים כמו האדם הוא נשאר צמא ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה כמו עץ השדה אהבתי וגם שנאתי טעמתי מזה ומזה קברו אותי בחלקה של עפר ומר לי, מר לי בפה כמו עץ השדה.
לזכרם של מפקדי סגן אוריאל פרץ וחברי סמ"ר ניצן בלדרן, אשר נהרגו בדרכם למארב בלבנון בקיץ 1998.
 

זהרון

New member
אין לי שיר. רק עצב וכאב.

מצטרף, כמו כל שנה. מקלל, כמו כל שנה. אני אפילו לא זוכר מתי הפסקתי לבקש שלא יהיו עוד. יהי זכרם ברוך ורוחם שלווה ומלוטפת בכנפי מלאכים.
 

lasik

New member
לזכרו של סאל אייל וייס

רציתי להעלות את השם הנ"ל, כיוון שרובכם מכירים אותו דרך הטריאתלון בת"א. ובכן, אייל למד איתי בביה"ס התיכון עירוני י"ד בתל אביב. הוא היה אחד הבחורים הנערצים ביותר בשיכבתו. שחקן כדורסל מעולה, לימים מאמן הכדורסל של נבחרת בית הספר.פעיל בתנועת הנוער המקומית, ואיכפתניק. את אייל פגשתי לאחר תקופה ארוכה בצבא, בהיותי איש מילואים. באתי כאיש ביקורת, במסגרת תפקידי, ויצאתי מלא רושם מאותו גבר, מפקד נערץ על פקודיו, בעל איכפתיות שקשה למצוא היום אצל מפקדים קרביים. לאחר תקופה, מששמעתי כי נהרג בפעולה בעזה, עקב נפילת קיר עליו, חשתי צר רב. בהיותי חובב רכיבה, גיליתי כי טריאתלון תל אביב הינו על שמו. התאמנתי רבות, על אף שלפני כן לא הייתי טריאתלט, ושחייה וריצה היו עבר רחוק, רק כדי לתת לאיש הזה כבוד. במשך שנה עשיתי שורה של טריאתלונים, ונהנתי מכל רגע. יהי זכרו ברוך. תמיר.
 

natibergman

New member
../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

לזכרם של אלה שהכרתי ובני משפחתי: גל מיזלס בן מחזורי וארז שטרק מקרית אתא שנהרגו באסון המסוקים 1997 ערן עופר - רוכב האופנים מעפולה שנהרג בתאונת אימונים בדרום ב-1992 מוטי הירש קרוב משפחתי שנהרג במלחמת לבנון ב-1982 קרוב משפחתי הלמן בן ציון שנהרג בתאונת אימונים ב-1975 קרוב משפחתי הלמן בן ציון שנהרג במלחמת העצמאות בפלוג'ה 1948 יהי זכרם ברוך.
 

odedbc

New member
האם זה היה שווה?

כשאתה מסתכל עליהם, על אותם בודדים שהכרת ועל אותם אלפים שלא הכרת מי הם אלו? מי זה צבא הצללים שיצא אל מול כוחות הרוע מי הם אלו שיצאו בגבורה לגדוע את היד המרושעת יד הזדון שהונפה עלי ועליך ויכלו לה פעם אחר פעם למעני, למענך האם הם גאים בנו? האם הם גאים במדינה? האם זה היה שווה? כן, אני חושב הם גאים בנו ובמדינה הקטנה הזאת אי של אור ושפיות בתוך ים של שנאה אפלה אי של אור ותקווה במהלך היסטוריה עגומה הם גאים ביודעם שגם אנחנו היינו עושים את אותו הדבר למענם ולמען המדינה ולכן זה היה שווה יהי זכרם ברוך
 

natibergman

New member
את האמת? בכלל לא בטוח...

שהייתי צעיר ומאד נאיבי חשבתי שהמדינה מעל הכל, איך אני יכול לתרום לה כמה שיותר וכל מה שיבקשו וישלחו אותי אני אבצע. אבל עם הזמן, החיים טופחים על פניך ואתה מקבל פתאום פרספקטיבות שלא היו ברשותך עקב גילך הצעיר (והטיפשות וחוסר הניסיון הנילווה). אתה לפתע רואה שבהחלטה (לעיתים פזיזה) של פוליטיקאי נגדעים חיים של אדם שהוריו השקיעו בו כל חייו וחייהם, אתה רואה שמפקד רשלן שהוא שנה או שנתיים מבוגר מפקודיו שולח אנשים למוות ואתה לא יכול לתהות האם זה באמת היה שווה את זה. לרוב האנשים יש תחושת צער רגעית, אולי של כמה ימים שהקברים עוד טריים וזהו. למשפחות החלל הזה לעולם לא יסגר וחלק ניכר מהן נהרסות, גם אם כלפי חוץ הכל נראה נורמלי, נשארים רק זכרונות ומצבה. אותו חלל כבר תמיד יהיה בגדר הבטחה שלא מומשה, לא נהנה ממנעמי החיים של אדם בוגר, ובמקרה "הטוב" השאיר אחריו ילדים שימשיכו את דרכו. אז נכון שהאתוס של המדינה נבנה מהרוגים רבים ובשכול באמת רואים פה את ליכוד השורות (יום הזיכרון, יום השואה וימים של פיגועים או שנהרגים אנשים רבים). אבל את השאלה "האם זה היה שווה?" תשאל את ההורים והמשפחה. הם, סביר להניח, לא יגידו לך כן.
 

odedbc

New member
אין זה המקום להתווכח נתי, אך רוב

רובם של אלו ששילמו בחייהם נהרגו בגלל שנאה שבאה מהשטן (ראה ערך שטן-עכברושים-ערפאת) ולא עקב רשלנות פזיזות וכו'. סביר להניח כי אלו שיצאו להגן עליך ועלי- היו עושים זאת שוב מבלי להסס. בדיוק כשם שגם אתה ואני היינו עושים. אשמח להמשיך את השיח הנ"ל ברכיבה הבאה לחרמון שתתעקב קצת כנראה. יהי זכרם ברוך
 

marsala

New member
לזכרם -יקיריי

רס'ן ישראל חושני-קרוב משפחה שלי,טייס מסוק,נהרג באסון המסוקים. סגן ירון פיק-חבר ובחור נהדר,בן חדרה גאה ,נהרג בתאונת אימונים ברמת הגולן. סמל יואב פכטהולד - בחור נפלא משיכון דן,נהרג בהתהפכות טנק. החיטה צומחת שוב מילים: דורית צמרת לחן: חיים ברקני שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף וחרובים וזית וגלבוע - ואל ערבו העמק נאסף ביופי שעוד לא היה כמוהו. זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית, אתם אינכם ולא תוכלו לשוב השביל עם השדרה, ובשמיים עיט אך החיטה צומחת שוב מן העפר המר העיריות עולות ועל הדשא ילד וכלבו מואר החדר ויורדים לילות על מה שבו ומה שבליבו זה לא אותו העמק... וכל מה שהיה אולי יהיה לעד זרח השמש שוב השמש בא עוד השירים שרים אך איך יוגד כל המכאוב וכל האהבה הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית אבל אתם הן לא תוכלו לשוב ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין שהחיטה צומחת שוב.
 

זהרון

New member
כאחד שזכה להכיר את גילי

אח של ישראל, אני יכול רק להגיד שיש לך משפחה מדהימה. וגם, להשתתף בצער על האובדן האיום. ובמיוחד לבקש סליחה בשם אלו שהתקשרו לאיים, לקלל ולחרב את משפחתו, לאחר מותו. הם אטומים מדי עבור זה, אז אני אעשה את זה עבורם.
 

marsala

New member
תודה על המילים זהרון,הנה הקישור

לסיפורו של ישראל,נער גאון,צנוע ונהדר. מוש
 

paris2

New member
../images/Emo16.gif

לזכרם של חללי צה"ל , חללי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה..
 

kona stuff

New member
../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif לזכר חללי מערכות ישראל

ונפגעי פעולות העיבה אשר נפלו בקרב ההגנה על הארץ
 
נזכור

חיי עם ישראל בארץ ישראל גבו מחיר דמים מאז ומעולם, וכן גם בעת החדשה. רובנו שרתנו בצבא, ורובנו כבר השתחררנו. לא לבד היינו בצבא. לא כל אלו ששרתו אתנו ביחד, השתחררו איתנו. חלק מאתנו איבד חבר ולחלק מאיתנו שפר המזל ואיבד "סתם" מכר. חלקנו חייב את חייו במישרין לחבר שלחם עמנו כתף לכתף והגן עלינו בגופו או בתעוזתו בקרב. חלקנו חייב את חייו למיקריות אשר הפרידה בן חבר שנפל ובינינו שחזרנו הביתה ולמשפחה בריאים ושלמים. כולנו חיים כאן בארץ הזו. חלקנו מאז שנולדנו וחלקנו הגענו לכאן במהלך חיינו. למרבה הצער, אלו שחיים בארץ מספיק זמן, מכירים אישית אדם שנפל במילוי חלקו בהמשך חייו של עם ישראל בארץ ישראל. אותו נופל, אולי אח ואולי שכן, אולי בן ואולי חבר מביה"ס. נזכור, לא נשכח, את אלו אשר שלחנו להגן עלינו בתורם, ולא חזרו משליחות זו. ניצור ונבנה בארץ חיים וחברה וצדק ותרבות, לבל יהיה המחיר הנורא ששילמו הנופלים ומשפחותיהם, לשווא.
 
למעלה