זה ממש לא מתאים.
אני מבין שלכל אדם יש את הדעה שלו, אבל באמת שאני מתקומם מההודעה שלך. לעם הישראלי יש זכרון קצר, מאוד קצר, וזה החסרון שלנו. אני בטוח שאפילו אם אחמיניג'אד ישא נאום פרו-ישראל, כולם ישכחו את השנים הרבות שבהם הוא היה נגדינו ואת כל המעשים והדברים שהוא עשה. וזה מה שכואב לי, שזוכרים רק מה שנוח לזכור וזה בדרך כלל רק את הדבר האחרון. אף אחד לא יכול לשפוט את דודו טופז על מה שהוא עשה בחודשים האחרונים לחייו, כי אחד מאיתנו לא היה שם. אנחנו קוראים על בריטני ספירס ועל מייקל ג'קסון, על פריס הילטון ועל מפורסמים בעולם שמשתגעים ואנחנו עושים מהם בדיחה, עושים מזה בדיחה, וזה מה שמוזר לי בכל הקטע הזה. כשזה מדובר במשהו שרחוק מהעין 'זה מצחיק וזה קומי ואפשר להריץ על זה קטעים סטייל LEAVE BRITNEY ALONE' אבל שזה מגיע לבית אז אנחנו פתאום בקטע של 'זה מחריד וזה מגיע לו וזה אסור', וזה כל כך צבוע. אני מעולם לא הייתי בנעליים של דודו טופז, ככה שבחיים לא אשפוט אותו על הרצון שלו לרצוח אנשים שלדעתו גזלו לו את הפרנסה, ואת התהילה. להפך, אני חושב שאם הייתי עובד מצטיין במפעל והייתי אחראי ל9 מכונות שונות, והייתי משיג וותק וכולם היו מכירים אותי, ובסוף בא איזה ילד וגונב לי את העמדה, ואת הכבוד ואת הפרנסה, הייתי מתרגז. דודו טופז הוא רק בן אדם וזה שהוא מפורסם לא עושה אותו למוכן יותר נפשית. הוא אנושי כמו כולנו, ויש לו רגשות כמו כולנו, ואם הייתם נמצאים בנעליים שלו, היה יכול להיות מצב שבניגוד לדודו, הייתם עוברים ממחשבות למעשים.