[maybesure]

../images/Emo154.gif

הבן חזר היום מבי"ס מאוכזב ממשלוח המנות שקיבל. הייתה רשימת סטנדרט חובה למשלוח, ושום דבר מהרשימה לא היה במשלוח, שהוכן בבית (לא מהקנויים המוכנים). מה דעתכם? אני נורא משקיעה בהכנה כי חשוב לי שהילדים שלי יתחנכו לנתינה, ואסטטיקה. את הכל מכינה לבד בבית, כולל ברכה יפה וסרטי קישוט ומדבקות חג-שמח, ואפילו צירפתי דיסק צרוב של מוזיקת סמבה ודף צביעה של ליצן שהורדתי מהאינטרנט. וכמבן ממתקעים הרבה מעבר למה שקיבלנו ברשימה. הילדה שקיבלה את המשלוח זרחה מאושר! לעומת זאת, הבן שלי קיבל מילד אחר והתאכזב משום שלא הייתה שום השקעה או מחשבה לא של עשיה ולא של נתינה-אלא של יציאת ידי חובה.

 

[ShirShir]

זו המציאות העגומה שלנו.....

זה מזכיר לי את הילדות שלי - אמא שלי כ"כ יצירתית ומשקיענית, היינו מעצבות משלוחי מנות מהממים, וכל שנה זכיתי בתחרות משלוחי המנות בכתה כמשלוח הכי יפה ויצירתי. וכמובן, כמו שחוק מרפי אומר, הייתי מקבלת את המשלוח הכי עלוב ופשוט... אבל קיבלתי גם אותו כי הוא היה המשלוח בו זכיתי בהגרלה הכיתתית.

 

[רויטלילה]

אימא שלי התחקמה

אחרי כמה פעמים שהילדים שכחו לתת לנו משלוח תמיד הינו הולכים אם 2 משלוחים שיהיה.!!!!

 

[ShirShir]

אחד לתת ואחד לעצמך? רעיון ענק!!../images/Emo6.gif

 

[kartisia]

את בטוחה שזה

מחנך לנתינה דווקא? (ומה זה אומר "חינוך לאסתטיקה"?

אסתטיקה זה ערך שצריך לחנך לו?) את לא יודעת מה המצב בביתו של הילד שהביא את המשלוח שבנך קיבל, ומה עומד מאחורי משלוח המנות המאכזב (אגב, רשימת סטנדרט חובה למשלוח נראית לי דבר שערורייתי, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה חינוכית). האם בנך התאכזב כי במשלוח שהוא קיבל "לא היתה שום השקעה או מחשבה לא של עשיה ולא של נתינה", כפי שאת כותבת, או שהוא פשוט התאכזב שהמשלוח שהוא קיבל לא היה "שווה" מספיק? אם כבר משקיעים בחינוך, נראה לי חשוב יותר לחנך להודות על מה שמקבלים ולא לעשות השוואות וחשבונות של מה אני הבאתי ומה הביאו לי בתמורה.

 

[לחמניה מתוקה]

יש משהו מאוד מוזר -

כולם כאחד אומרים תמיד את אותו הדבר : "אנחנו משקיעים , ואחרים לא "( אני שומעת את זה המון , עוד לא שמעתי מישהו שאומר על עצמו - אני באופו קבוע ועקרוני נותן דברים עלובים ובלתי מושקעים ). אז אם כ ו ל ם משקיעים אז איך זה שנותרו כאלו שאינם משקיעים , איפה הם ??? - את כל זה אמרתי בצחוק ...

. וברצינות , האמת היא , שכבעלת ניסיון זה תמיד ככה , ואני אמרתי לילדי , אחרי שנים רבות של נסיון , שלא יתאכזבו מהמשלוחים שהם מקבלים ,ולא יצפו מאף אחד ליותר מדי , כי זאת דרכו של עולם , ומשלוח עלוב מבייש את השולח ולא אותם - אין מה לעשות - ככה זה . הדבר היחידי שמשמח אותי הוא שילדים אדיבים והגונים מקבלים את משלוח המנות של ילדי , שגם כאשר מבקשים מאתנו על - פי רשימה , אני תמיד מכינה יותר מפני שאני יודעת עד כמה זה משמח לקבל משלוח מנות הגון ומכובד .

 

[maybesure]

../images/Emo77.gif חשוב שיהיה גם יפה!

1.נתינה- בהחלט! 2.חינוך לאסטטיקה- עוד יותר בהחלט! ?(דרך ההגשה) 3. כן, מכירה את הילד ואת הבית, אין שם בעיה כלכלית. 4. מעתיקה לפה את הרשימה כלשונה-למען הסר ספק בעניין הכבדת הסטנדרט: 1 אוזן המן 1 סוכריה על מקל 1 ופל 1 חטיף קטן (ביסלי או במבה) 1 ממתק שוקולד 2 מסטיקים אני כמובן הוספתי עוד ממתקים ואת הדיסק ומשרוקית ובלון מצפצף, ודף צביעה, אבל מדברת כרגע רק על הסטנדרט! 5. התאכזב בעיקר מהאסטטיקה, ומהעובדה שלא היה אפילו חצי ממה שנרשם ברשימה. בהחלט עודדתי אותו לומר תודה, ולהנות ממה שקיבל, וכמובן ששנה הבאה נשקיע עוד יותר. אבל ההשוואה היא בלתי נמנעת. דווקא בגלל ההשקעה הביתית! מה לעשות? צורם מאוד. 6. לא עושה חשבונות-אחרת מזמן היינו מפסיקים להשקיע. סתם העליתי נושא לשמוע תגובות.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

השאלה מה זה נקרא השקעה

לא כולם מסוגלים למעוף ויצירתיות ויש הרבה הורים שאין להם את הכוח והיוזמה לעשות את זה. אבל אפשר עדין לעשות משלוח מנות שיספק את הילד המקבל גם רק בדברים סטנררטים וקנויים. ולא צריך השקעה כספית גדולה. החנויות מלאות בהפתעות ב-2 ש"ח ובמבצעי מתוקים לחג. וזה קורה לא רק אצל ילדים. ראיתי את זה קורה אצלי בעבודה במשחק הענקים והגמדים. וגם מבוגרים מתאכזבים נורא אם הם משקיעים ולא מקבלים תמורה. על אחת וכמה ילד. ואולי צריך לראות בזה חינוך לחיים?

 

[maybesure]

השקעה זה:

כשאני חושבת על נתינה לילד אחר-אני אתן לפחות כאילו היה זה הילד הפרטי שלי. כוח? יזמה? זה הילדים שלנו, אז בשביל מה לעשות ילדים בכלל? לגבי מעוף ויצירתיות-מסכימה, אז מי שאין לו, פשוט יקנה נייר צלופן יפה וצלחת חד פעמית. אני מדברת על משהו שנעים לקבל-לא על מאסטר-פיס, ובהחלט לא מצפה לקבל ברמת המעוף והיצירתיות שלי, וגם אני לא אלופה. אני פשוט מוצאת שבכל מה שקשור לילדים אני אשקיע כמה שיותר, ולוא דווקא כסף, אם כי זו גם אופציה, למי שיש. השקעה זה: לחשוב במה אפשר לשמח את הילד שיקבל את המשלוח. ואני לא מדברת על 2 ופלות שנשארו בארון, או משלוח של 2 פריטים שקונים בחנות ממתקים כדי לצאת ידי חובה. בהחלט יש בזה חינוך לחיים ולכן חשוב לי שהילדים הפרטיים שלי יראו כשאני מכינה או הכנה משותפת. מבחינת הזמן, נכון-גוזל קצת, אבל גם אנחנו זוג שעובדים מחוץ לבית, והכי הכי חשוב: אני לא משאירה התחייבויות כאלו לרגע אחרון. אני גם בטוחה שחינוך כזה מקבלים בבית, גם אמא שלי משקיענית כזו.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

בוודאי, מה שחשוב הוא שהילד יהנה

וזה ממש קל לעשות.

 

[ענתי 10]

אצלנו בגן של יואב לא היה צריך להביא

משלוחי מנות, למרות שההורים די התעקשו. בהתחלה לא הבנתי למה הגננת כ"כ נגד, ועכשיו כשאני קוראת את מה שכתבת הבנתי משהו. בכל אופן, הגננת היא זאת שחילקה לכולם משלוחי מנות

 

[maybesure]

הגננת חכמה!

האופטימלי זה אכן לעשות קניה מרוכזת ואחידה, אולי אפילו לתת לילדים לעטוף כל אחד את המשלוח שייתן מתוך קנית מוצרים מרוכזת, אפילו בשעורי האמנות/טכנולוגיה. זה בדיוק המקום ללמוד בו "עיצוב המוצר". מצד שני, יש משהו בעשיה הביתית יחד. כך או כך...פורים עובר כבר. מי נכנסת באטרף בנקיונות הפסח?

 

[ענתי 10]

אני מתכננת לקחת כ-3 ימים

לפני פסח ולהפוך את הבית.

 

[רויטלילה]

אנחנו הייינו מכינים אוזן המן

מבריסטול ומקשטים בתוך האוזן כל הממתקים והמאפים. צורת הגשה מקורית.... למרות שאני הכנתי השנה 15 משלוחי מנות עם עוגיות שאפיתי + ממתקים שקניתי עם צלת מפלסטיק ( מהסוג היותר עבה ) וצלופן לדעתי זה מקסים

 

[maybesure]

../images/Emo45.gif

כל השקעה שחשים שהיא השקעה היא כייפית! תמיד אהבתי את האריזות בצלופן צבעוני, וגם את אוזן המן מקרטון.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

זה מה שעשו בגן של הגדול

בגן של הקטן זה היה מטופש. בקשו להביא משלוח מנות צנוע. אני הבנתי שמחלקים את זה בין כל הילדים אז שמתי כמה חבילות חטיפים שמתאימות לקטנים. ופתאום אחרי יומיים אני מקבלת את המשלוח חזרה. עשינו בשבילנו. ממש מוזר.

 

[g u r a]

הגננת שלחה פתק

שבו היה כתוב מה לשים במשלוח וכמובן שהוספתי כי נראה לי עלוב מאוד.עשו הגרלה מי יקבל את של חברו..נראה לי מוזר. אצל הבכור אמרו לשלוח משלוח מנות אבל לא ידעתי שהוא יאכל ממנו ..אחרת הייתי מצפרת אותו במה שהוא ממש אוהב. אבל---קניתי שניים של קינדר מוכנים ונתתי להם בבית והם כל כך התלהבו, ששכחו את מה שהיה בגן ובבי"ס.