נמ
אני אחלה עם משמעת... אף פעם לא הייתי מאלו שעושים בעיות... בכיתה הייתי מהשקטים שלא שומעים אותם, לפעמים זורקת הערה או שתיים בשקט, לפעמים קצת מאחרת, לפעמים מבריזה משיעורים מסויימים
אבל בגדול הייתי בסדר... העיפו אותי כמה פעמים מהכיתה, אבל זה היה אולי פעם-פעמיים במחצית... לא משהו רציני. וגם זה תלוי במה בדיוק עשיתי ועד כמה המורה שונאת אותי
[הייתה לי מורה בכיתה ט'-י' שהייתה מעיפה אותי כמעט כל שיעור כי היא פשוט שנאה אותי למוות. מצד שני היה לי מורה שהייתי עושה אצלו הכי שכונה בעולם בשיעור, והוא לא העיף אותי מעולם כי הוא מת עליי] מזכיר לי שבכיתה ט' אני וידיד שלי זרקנו ניירות אחד על השני בשיעור תנ"ך, אז המורה העיף את שנינו... ואצל המורה הזה, אם עפת מהכיתה אתה צריך לכתוב חיבור שאיכשהו קשור לתנ"ך ואיכשהו גם יש לו קשר אלייך. אז לידיד שלי הוא נתן לעשות חיבור על יעקב (כי קוראים לו קובי), ולי הוא נתן לעשות חיבור על דוד המלך... למה? כי הוא היה ג'ינג'י
[זה היה בתקופה שהייתי קצת ג'ינג'ית.... קצת, נו] והמשמעת של הצבא? לא דואגת בכלל... אני בטוחה שאני אסתדר... אמרתי כבר, אני לא מהטיפוסים שעושים בעיות. ולצבא אני מתכוונת לבוא בגישה של להיות כמה שיותר בשקט וכמה שפחות ישימו לב אליי, ולעבור את זה עם כמה שפחות צעקות ופק"לים