בלי שום סיבה
New member
../images/Emo15.gif
היו לי הרבה מילים עלייך, עלייך שעשית אותי כמו שאני. מעצבת דמויות שכמותך. את כמעט הכל, אבל את בעיקר הולכת. ככה אני זוכרת אותך, מסתובבת לאחור והולכת, לוקחת יחד איתך צדדים שלא הספקת להכיר לי. להכיר לי בך, להכיר לך בי. חשוך עכשיו ברחוב שלך, החלון שלך פתוח, כמו תמיד בשעת השקיעה, את אוהבת להרגיש את השמש רגע לפני שהיא נעלמת לך בים. מלטפת ליטוף אחרון, עושה טובה שבכלל באה. כמעט כמוך. כמוך וכמו הביקורים שלך. שנהיים קצרים מפעם לפעם. בקיץ את אמורה להיות איתי יותר. אבל את שם עכשיו, בדירה חשוכה, מוארת באור אחרון של יום. במרחק נגיעה מכל מה שאי פעם היה לי. במרחק בין הרכב שלי לפתח ביתך, במרחק הזה, זרוקים החיים שלי. פיסות אחר פיסות בונות דרכים נפרדות לדרך שלך ושלי. את המרחק הזה עשיתי יותר מפעם אחת. דילגתי מדרגות, לקחתי תנופה, וזאת רק בכדי לקצר את הדרך אלייך. חיים חשוכים חסרי תכלית ומשמעות. זה מה שהשארת בלכתך. עושה טובה לרגעי חסד ארורים שפעם אחר פעם מרסקים חצאי נשמות. בוקר מחר. הכל יראה טוב יותר באור חדש. משהו בך יעלם בקרני השמש. בין טיסה לטיסה אני אחשוב עלייך, כששוב אראה את השמש מול עיניי וענן יעטוף את כל מה שלא את. את שוב הולכת. משאירה אחרייך שובלים של כמעטים. מתקמטת בין בהירות לאפלה. נחה במקומך הטבעי. נושמת. לא נושמת. נרגעת את כמעט הכל. את בעיקר הולכת.
היו לי הרבה מילים עלייך, עלייך שעשית אותי כמו שאני. מעצבת דמויות שכמותך. את כמעט הכל, אבל את בעיקר הולכת. ככה אני זוכרת אותך, מסתובבת לאחור והולכת, לוקחת יחד איתך צדדים שלא הספקת להכיר לי. להכיר לי בך, להכיר לך בי. חשוך עכשיו ברחוב שלך, החלון שלך פתוח, כמו תמיד בשעת השקיעה, את אוהבת להרגיש את השמש רגע לפני שהיא נעלמת לך בים. מלטפת ליטוף אחרון, עושה טובה שבכלל באה. כמעט כמוך. כמוך וכמו הביקורים שלך. שנהיים קצרים מפעם לפעם. בקיץ את אמורה להיות איתי יותר. אבל את שם עכשיו, בדירה חשוכה, מוארת באור אחרון של יום. במרחק נגיעה מכל מה שאי פעם היה לי. במרחק בין הרכב שלי לפתח ביתך, במרחק הזה, זרוקים החיים שלי. פיסות אחר פיסות בונות דרכים נפרדות לדרך שלך ושלי. את המרחק הזה עשיתי יותר מפעם אחת. דילגתי מדרגות, לקחתי תנופה, וזאת רק בכדי לקצר את הדרך אלייך. חיים חשוכים חסרי תכלית ומשמעות. זה מה שהשארת בלכתך. עושה טובה לרגעי חסד ארורים שפעם אחר פעם מרסקים חצאי נשמות. בוקר מחר. הכל יראה טוב יותר באור חדש. משהו בך יעלם בקרני השמש. בין טיסה לטיסה אני אחשוב עלייך, כששוב אראה את השמש מול עיניי וענן יעטוף את כל מה שלא את. את שוב הולכת. משאירה אחרייך שובלים של כמעטים. מתקמטת בין בהירות לאפלה. נחה במקומך הטבעי. נושמת. לא נושמת. נרגעת את כמעט הכל. את בעיקר הולכת.
