לו היו חושי כפרחים פתוחים תמיד, לרוחות למרחב היתי אושר היתי ים שחופיו גני עד אתה,, עטוף את עצבותי במשי אשר בליבבך בגוונים רבים ככוכבים כשקיעת השמש בהדרה עטוף אותי בפרחים עטוף אותי בים של אהבה.
הוא אכן חייב רק עוד קצת רק עוד זמן רק כשיחלוף הגל ... כשיחלוף הזמן הוא יבוא הוא יעטוף אני יודעת הוא יבוא נמלא את העתיד יחד באהבה שמעולם לא כבתה רק השרישה וצמחה.