[hopeforever]

../images/Emo141.gif

שלום לכולם אני חדשה כאן בפורום והוא נראה לי מסקרן ומעניין. ארבע ההסכמות נשמעות לי כחומר טוב למחשבה לחיים אמיתיים יותר. אבל! מבלי להיכנס כרגע עד כמה אפשר באמת ליישם את 4 ההסכמות בחיי היום יום, אני לא מבינה את ההסכמה השנייה. אני חושבת שכל מה שקורה לי בחיים אני לוקחת באופן אישי. איך אפשר אחרת? הרי כל מה שקורה סביבי, קורה לי. כי אני מרכז עולמי ואם אני לא אהיה - אז לא יהיה לי שום דבר. ומבחינתי לא יהיה עולם! אז איך אפשר לא לקחת דברים באופן אישי? אני מקווה שאני לא פילוסופית מדי...

 

[.m]

לקחת דברים באופן אישי

לא כל מה שקורה סביבך קורה לך. בואי ניקח מע' יחסים כלשהי (זוגיות, חברות, משפחה, עבודה...) ונדמה אותה למגרש טניס. לכל אחד יש את הספייס שלו, הצד שלו במגרש, וביניהם מתוחה רשת. אנחנו יכולים להעביר מסרים אחד לשני (הכדור, אם תרצי), אך אסור לנו לחצות את הרשת ולפלוש למרחב של האדם השני. דוגמא: נאמר שקנית שמלה אדומה חדשה, ושאלת לדעתי. התשובה שלי היתה "אני לא אוהבת את השמלה האדומה שלך". אם את לוקחת דברים באופן אישי, סביר להניח שמיד נעלבת. למה? האם העובדה שיש לנו טעם שונה (את אוהבת את השמלה, אני לא אוהבת אותה) אומרת שאחת מביננו פחות טובה מהשניה? מה מעליב בדיעה שונה? התשובה, כמובן, היא שום דבר, אך ברגע זה את שפלשת למרחב שלי, ולקחת אחריות על המילים שלי. את נעלבת מהכוונה שאת ייחסת לדברים שאני אמרתי, לא מהמילים עצמן. אדם שאינו לוקח דברים באופן אישי, ונשאר ב"צד שלו" במגרש, היה מקבל את אותו המשפט כדיעה בלבד (בלי ליחס לה כוונות נסתרות), והחשיבות של דיעה זו הופכת קטנה באופן משמעותי, שהרי מה שחשוב זה שמי שלובש את השמלה יאהב אותה, ולא מי שנמצא מסביב. כל אחד רשאי להביע דיעה על השמלה האדומה (זה נמצא בשטח המגרש שלהם), ואת יכולה לבחור אם להתיחס לדבריהם או לא (זה בחלק המגרש שלך). מקווה שהייתי ברורה

mai

 

[hopeforever]

קצת פילוסופיה

היי טוב - אני התכוונתי במובן היותר פילוסופי. אם אני לא הייתי, ממילא לא הייתי קונה שמלה ולא היתה נוצרת סיטואציה שיש להתייחס אליה. לזה התכוונתי שאדם הוא מרכז עולמו - מנקודת ראות אנושית, אם אני אינני - לא קורה שום דבר. להמחשה: נניח שאת יוצאת מהחדר, מכבה את האור וסוגרת את הדלת. האם החדר ממשיך להתקיים? האם קורה בו משהו או שהכל כאילו קופא? ודוגמה נוספת: כשעץ נופל בחבטה ביערות הגשם באיזור שאין בו נפש חיה - האם שומעים את החבטה? ובנימה עליזה זו גמר חתימה טובה וצום קל למי שצם! דפנה

 

[.m]

פילוספיה וארבע הסכמות

פילוסופיה זה מצוין, אבל 4 ההסכמות הן פרקטיקה

שנה טובה

mai

 

[לחיות בהרמוניה]

אכן ../images/Emo45.gif ../images/Emo13.gif ../images/Emo6.gif

 

[אני מי שאני]

ההמחשות...

החדר: אם את יוצאת מהחדר הוא מפסיק להתקיים אבסולוטית? אולי בשבילך הוא כבר לא קיים. כמו למשל משהו אחר: אם היה לך אהוב ומערכת יחסים איתו ונפרדתם - האם מישהו מכם הפסיק להתקיים? לא. את המשכת להתקיים עבור עצמך והוא המשיך להתקיים עבור עצמו. ---הדבר היחידי הוא שאתם כבר לא קיימים זה עבור זה. לדוגמת החבטה: החבטה אכן מתקיימת, ואפילו שולחת גלי קול עד רדיוס מסויים. אם אין שם נפש חיה אין קליטה של גלי הקול הללו... אבל זה לא אומר שהם לא היו קיימים.

 

[לחיות בהרמוניה]

ברוך הבא "אני מי שאני" ../images/Emo39.gif

 

[לחיות בהרמוניה]

ארבע ההסכמות הן יישומיות לגמרי

הרעיון הוא ששום דבר שקורה לך הוא לא אישי. למשל, נניח שיש לך חברה שאוהבת להגיד לך: "אוי, איך השיער שלך נראה" אם את לוקחת דברים אישית, את יכולה להיפגע ממנה. אבל האמת היא שהחברה הזאת שלך לא אוהבת את השיער של עצמה (בגלל זה היא מעירה לאחרים על השיער). כמו כן גם אם היתה שם מישהי אחרת, עם שם אחר (מישהי לא עם הניק hopeforever), אבל עם אותו מבנה שיער - היא גם היתה מבקרת אותה. כל מה שאחרים אורמים לנו קשור לעולם התוכן שלהם, לנסיון החיים שלהם, לדיעות שלנם, לחינוך שהם עברו וכדומה.... זה היהה הסבר מאד פשטני ולא ממצה, אבל נסתפק בזה

 

[hopeforever]

אבל...

אני לא בטוחה שהבנתי עד הסוף או שאני לגמרי מסכימה. צריכה לחשוב על זה.

 

[לחיות בהרמוניה]

אל תחשבי על כך תיאורטי.

תנסי להבין את זה דרך דברים שקרו לך או שקורים לך ביום יום.