../images/Emo141.gifהשלחת חמץ
את הבית אנחנו ממרקים ( אנחנו עם ישראל אני לא אצליח השנה ) ביסודיות, מנקים בטירוץ להוציא כל שארית פירור של חמץ. זורקים ( וכל הכביש סביב הפחים הטמונים החדשים מלאים ) רהיטים, בגדים וכל מיני דברים, שחלקם יכלו להימסר לנזקקים ולא נמסרו, לפח. אז אני השנה החלטתי לבער חמץ אחר. את כל רגשי האשמה על שלא מספיק ישבתי לידה וליטפתי לה את היד, שיחקתי טרוויה איתה והנורא שצעקתי עליה כשמרחה עצמה והתפרצתי ומילותיי כלבה רותחת עשו לרגע כוויה בנשמתה עד שהפכו למוצקי השכחה הברוכה האלצהיימרית. על ש"נטשתי" אותה כדי ללכת לעבודה או לבדיקות רפואיות ( השנה אפילו לא בשביל ימי כיף כל רגשי האשמה המיותרים האלה שהם כאבן ריחיים עליי, ואשר היא שכחה ואני, אצלי רגשי האשמה החמיצו את נשמתי.... משליכה לפח האלצהיימר אני מבערת מתוכי את רגעי הבכי ותחושת האין כוח והעולם כולו נגדי ורק אנוכי לבד במערכה מול האלצהיימר של אמא אני מנגבת ממני את כל רגשות הפחד והחשש. אני מבערת את כל אותם רגשות כעס הגם שברובו מוצדק, על כל אלו שהתעלמו מאמא, נטשו והתעלמו כשראו את אמא ואותי. ועל אותם זרים שהעירו הערות מגעילות ונבערות על אמא כשראו אותה באקראי ברחוב, בחנות או אוכלת איתי בקניון. אני מנקה ממני את המיילים ומספרי הטלפון של כל הנשמות הטובות, שביקרו, שנזפו והטיפו לי כיצד צריך לעשות אבל בעצמם לא נקפו אצבע. אני מבערת את החמץ ומפנה מקום לתקווה, לאמונה שיש בי הכוח להמשיך ולהרבה אנשים חדשים וטובים שיכנסו לחיי ולחיי אמא. חג אביב שמח ושבת שלום
את הבית אנחנו ממרקים ( אנחנו עם ישראל אני לא אצליח השנה ) ביסודיות, מנקים בטירוץ להוציא כל שארית פירור של חמץ. זורקים ( וכל הכביש סביב הפחים הטמונים החדשים מלאים ) רהיטים, בגדים וכל מיני דברים, שחלקם יכלו להימסר לנזקקים ולא נמסרו, לפח. אז אני השנה החלטתי לבער חמץ אחר. את כל רגשי האשמה על שלא מספיק ישבתי לידה וליטפתי לה את היד, שיחקתי טרוויה איתה והנורא שצעקתי עליה כשמרחה עצמה והתפרצתי ומילותיי כלבה רותחת עשו לרגע כוויה בנשמתה עד שהפכו למוצקי השכחה הברוכה האלצהיימרית. על ש"נטשתי" אותה כדי ללכת לעבודה או לבדיקות רפואיות ( השנה אפילו לא בשביל ימי כיף כל רגשי האשמה המיותרים האלה שהם כאבן ריחיים עליי, ואשר היא שכחה ואני, אצלי רגשי האשמה החמיצו את נשמתי.... משליכה לפח האלצהיימר אני מבערת מתוכי את רגעי הבכי ותחושת האין כוח והעולם כולו נגדי ורק אנוכי לבד במערכה מול האלצהיימר של אמא אני מנגבת ממני את כל רגשות הפחד והחשש. אני מבערת את כל אותם רגשות כעס הגם שברובו מוצדק, על כל אלו שהתעלמו מאמא, נטשו והתעלמו כשראו את אמא ואותי. ועל אותם זרים שהעירו הערות מגעילות ונבערות על אמא כשראו אותה באקראי ברחוב, בחנות או אוכלת איתי בקניון. אני מנקה ממני את המיילים ומספרי הטלפון של כל הנשמות הטובות, שביקרו, שנזפו והטיפו לי כיצד צריך לעשות אבל בעצמם לא נקפו אצבע. אני מבערת את החמץ ומפנה מקום לתקווה, לאמונה שיש בי הכוח להמשיך ולהרבה אנשים חדשים וטובים שיכנסו לחיי ולחיי אמא. חג אביב שמח ושבת שלום
