בוקר

[Idan91]

כלבה לא קטנה? ../images/Emo187.gif

פרט, נמק והבא דוגמות.

 

[אחדמיוחד]

קראתי, התרשמתי ולבסוף

רציתי רק לשאול: עידן, יש גם דמויות שאת אוהבת , או רק כאלה שאת שונאת? אגב, מה הנימה השלילית הזו של שניכם? חוץ מזה שאני גם קצת לא מסכים עם חלק מההכללות הסוחפות, אבל - שיהיה.

 

[Idan91]

אהממ.. ../images/Emo187.gif

אף פעם לא חשבתי על זה..

אני אוהבת את תמר (את שתיהן. גם את השלישית, הבת של אבשלום, אבל היא במילא נקראה על שם אחותו, לא?). מיכל היא גם ענקית. גם רות. חמודה. ונעמי. כלפיי דוד יש לי רגשות מעורבים..

 

[אחדמיוחד]

אם כבר מדברים על דוד

הטֵיתניקים ואנוכי דנו בשאלה: מי היה יותר גרוע, דוד או שאול? אז שאול מפשל על ימין ועל שמאל, בעיקר בענינים הדתיים, בציות העיוור וקצת בנעבעכיוּת ובביישנות שלפעמים עוברת את גבולות הטעם הטוב. דוד, לעומתו, היה המלך הכי טוב לְדַעַת כותב ההיסטוריה המקראי, חד וחלק. זו לא איזו השערה, זה פשוט מנוסח כך לאורך כל הדרך; כל שאר המלכים אחריו מושווים אליו. הוא היה ממש טוב; עשה, בנה, כבש, ביצר. חוץ מזה הוא לקח אליו אשת-איש ונאף איתה בזמן שבעלה, שהיה מגיבוריו, לחם בשבילו בקרבות המרים בעמונים. אחר-כך, כשהתברר שהיא בהריון ממנו, דוד הזמין את בעלה חזרה מהחזית כדי שישכב עם אשתו. מכיוון שבעלה תִחמֵן ולא רצה לשכב עם אשתו, דוד שלח אותו חזרה אל החזית כשגזר-דין המוות שלו בידו, ודאג שיומת. זה הכל. מה זה ביני ובינך לעומת הקרבת קורבן לפני הזמן? אז התלמידים שלי הכריעו חד-משמעית שדוד פשע יותר משאול, בעיקר כי שאול פעל בתום-לב (ואולי קצת בטפשות) בזמן שדוד תכנן יפה את כל המהלך. שאול אולי טפש, אבל דוד רשע. "יפה", אני אומר לתלמידים, "הצלחתי לשכנע אתכם. אם יש דמות מקראית אחת שהיית רוצה לחבק חיבוק חברי של עידוד - זה שאול". ...ואחרי החופש אנחנו הורגים אותו....

אינעל רב-רבאק כל הפלשתים האלה.

 

[Idan91]

../images/Emo6.gif נשבעתי שבהתחלה קראתי ../images/Emo187.gif

"כל הפלשתינים האלה..."

 

[הייזל]

לכולן ביחד או לכל אחת לחוד?

שרה - תשמעי, אולי בתרבויות אחרות לרצוח את המתחרה שלך ואת הבן שלה(כשמלתחילה הזיווג הזה היה הרעיון שלך) נחשב למעשה רחום במיוחד אבל לא אצלי. תוסיפי לזה את התקופה שהיא בילתה בארמון פרעה כשהיא יודעת היטב שהמעשה הזה גורם למגיפה במצרים. רבקה - אין סיכוי שהיא לא קלטה מי זה האלעזר הזה בפעם הראשונה שהיא ראתה אותו. גם זר גם עם גמלים עמוסים לעייפה, כן בטח הוא עני מרוד. אחר כך היא לא מהססת לרמות את יצחק כדי שהבן החביב עליה יזכה ברכוש. רחל - הפוסטמה גנבה מאביה את האלילי הבית. מישהו בבקשה יכול להסביר לי למה היא עשתה את זה? מה היא חשבה? שלבן לא יבחין בהלמותו, יחבר 2 ועוד שתים ויצא לרדוף אחרי יעקוב? ולמה לקחת את הפסלים האלה איתך, למה לא לזרוק אותם לנהר הקרוב? גם השם שהיא רצתה לתת לבנימין, מה הילד אשם? לאה - חוץ מהקטע שהיא התחתנה עם יעקוב במקום רחל ושהעיניים שלה היו רכות(מה שזה לא יהיה) לא ממש הבנתי למה אף אחד לא אהב אותה. כשמורידים מהסיפורים האלו את ההתלהבות הדתית מגלים טלנובלה מהמעלה הראשונה, אף אופרת סבון לא תצליח לרגש אותכם ככה.

 

[אחדמיוחד]

להייזל או'קונור

עם כל הכבוד על פסקול הסרט "שבורית זכוכה" ובמיוחד על השיר will you? עדיין נסחפת פה ושם: שרה היתה כלי משחק, חסרת פנים וקול, במכירתה למלך מצרים. הביקורת בסיפור הזה היא על אברהם, ורק עליו. תיכף גם תאשימי את תמר שהיא ממשיכה לשכב עם אמנון בזמן שהיא יודעת שהיא מעבירה לו מחלת-מין. אגב מעשה גירוש הגר: זה לא היה "רעיון שלה", אלא מנהג נפוץ ומקובל במזרח הקדום. התחצפות השפחה כלפיה צריכה להימדד באמות-המידה של הימים ההם. באמות מידה כאלה, הגר צריכה להגיד תודה שהיא נשארה בחיים. להזכירך, רק בסוף המאה ה-19 הוצאה הכאת עבדים עד-מוות אל מחוץ לחוק בארצות הברית. כמעט 3000 שנה לאחר החוק הישראלי בנושא זה. אגב, גם במעשה גירוש הגר מופנית האצבע המאשימה אל אברם, שהירשה לשרה לעשות כטוב בעיניה, ולא התערב בקונפליקט המוסרי הזה. רבקה היתה אכן תחמנית, אבל יש לזכור שזו נחשבה תכונה חביבה ופופולרית באזני המאזינים לסיפורים שבעל-פה, בדיוק כמו תכונתו של יעקב בנהּ, ואף של אברם במעשה מכירת שרי (תוך רמיית המצרים). רחל ויעקב גנבו את האלילים כדי לפגוע בלבן. הם השאירו אותם אצלם כי הם האמינו, אבוי לאזניים ששומעות, שהם יעבירו להם את הגנתם. אגב, בלידת בנימין היא נפטרה. תרשי לי לנחש שזה היה תוך ייסורי תופת. אז יש לך עוד טענות?! ו"עיני לא רכות" הוא ביטוי רומנטי לאללה, רק שהמשמעות כנראה היא שהיא פשוט היתה פוזלת

.

 

[הייזל]

למעשה זה הייזל סטון

אני יודעת שבסטנדרטים של אז ובפירוש שמרני לתנ"ך מה שאתה אומר זה נכון גם כתבתי את זה. אולי בעינייך הנשים בתנ"ך הן יותר כלי משחק של הגברים אני רואה את זה אחרת. חוץ מזה אני אישית חושבת ששרה היא אחת הנשים המדהימות בתנ"ך. היה לה שכל יותר מלבעלה בזה אין ספק ואברהם לא היה אדם טיפש.

 

[Idan91]

פוזלת?? ../images/Emo12.gif ../images/Emo187.gif

אנחנו תמיד דיברנו על "בוכה בקלות.."

 

[taz512]

בוקר טוב בוקר אור.

השמש זורחת, הציפורים מציצות אני ישנתי והחיים נראים יפים, אז קפיץ בדרך לפה וכנראה שאנחנו עושים איזה טיולון לאשדוד. (לפחות זה מה שהוא אמר...) אחרי זה נחזור הביתה נדליק את המנגל ונעשה ארוחת ערב טובה, הבטן שלי עדיין מרוצה אחרי אתמול בערב. אז שבת שלום לכולם, שיהיה לנו יום נפלא... טאז, השד והיום

 

[ליאור שמש]

בוקר טוב

איפה ישנם, עוד אנשים כמו האיש ההוא ? קומה ב', אגף שכפולים

"לפעמים הכפתור האדום, רק מדליק נורה אדומה" (ק. תומפסון)

להורים שלי יש יום נישואים 20 ואנחנו הולכים למסעדה.

יום טוב

וכנסו לפה

 

[leeloo]

החיפוש, הכאב הראש והחוסר מציאה..

ברגע שאמרתי להוריי שאני מתכננת לנסוע סוף שבוע הבא לאילת, הם נכנסו לשוונג של החיפוש. אמא - "תביאי עיתונים!" אבא- "אני אתקשר לחבר שלי ואשאל אותו אם הוא יכול לסדר לך חדר באחד מהמלונות שלו" אמא - "תכנסי לאינטרנט" אבא - "תבדקי את התווים שלנו" יפה שאכפת להם, אבל אלוהים, אין בית מלון זול באילת, כלומר בהגדרת זול של חיילים, ובהתחלה בכלל תכננו לישון בבית החייל, ואז ידיד שלי אמר שכנראה נוכל לישון ביחידה הנפרדת אצל בן דוד שלו שגר באילת, אח"כ תכננו באכסניה ועכשיו זה עבר לבית מלון.. ועברנו מלון-מלון באינטרנט ואף אחד מהם לא מתאים לצרכים שלנו.. והצרכים די פשוטים - חוף צפוני, ארוחת בוקר ומיזוג אוויר. זה הכל. באמת שלא צריך יותר מזה, אנחנו ממילא לא נשאר יותר מידי בחדר.. אבל זה נראה כרגע כמשימה בלתי אפשרית. בינתיים ליאור ואח שלי המליצו לי על אכסנייה מסוימת, שאותה נבדוק מחר בבוקר, אבא שלי יבדוק לי על חדר בבית מלון, ואתן לחברה שלי כמה טלפונים שתעשה חיפוש משלה.. רק כמה דברים אני צריכה לסחוב.. הצילו! תיק לסבתא, תחפושת למסיבה בערב תחפושת למסיבה בבוקר בבסיס תיק לאילת והסידורים שאני צריכה לעשות.. שבוע עמוס.. עמוס..

 

[שירה דיווידסון]

בוקר לא משהו- נתקפתי במצב רוח

מלנכולי. למישהו יש עיצות לשיפור המצב רוח?

 

[leeloo]

את לא היחידה...

אני מייעצת לך מה שאני מייעצת לעצמי - לצאת החוצה. לא משנה לאן. העיקר להיפגש עם אנשים. לא לשבת בבית לבד. מוזר איך זה נופל פתאום ככה משום מקום...

 

[שירה דיווידסון]

אין לי כוח ללכת לשום מקום

פתאום נחת עלי הדיכאון, בלי אזהרה, בלי הכנה. אוף!!!

 

[leeloo]

מזדהה איתך לגמרי

גם אני מרגישה שאין לי כוח לכלום.. אולי זה בגלל ששום דבר לא סגור והחוסר ידיעה קצת משגע אותי, ואני גם לא בטוחה איך אני מתמודדת עם כמות הדברים שאני צריכה לסחוב.. למרות שאבא שלי נותן לי טרמפ.. יש לי תיק גדול, עוד 3 שקיות ענקיות, כל אחת מלאה בדברים אחרים, ועוד מזוודה לאילת.. מאיפה הכל הגיע לפתע? בכל אופן, זה יעבור. זה סתם סוף שבוע מוזר שכזה.. אני יודעת מה חלקית יוציא אותי מהדיכאון.. אבל מיטל תכעס עליי...

 

[שירה דיווידסון]

את לא יכולה להשאיר אותי ככה סקרנית.

תגידי מה...

 

[leeloo]

אפשר לדעת לבד....

תחשבי מה הולך ממש ממש טוב עם טים טאם...

 

[מסניפה חמץ]

עוד טים טאם ../images/Emo99.gif../images/Emo68.gif

לילו

את חייבת להגמל.

 

[zimes]

לא להגיד את זה!

הם הלכו לסופר. ביקשתי טים-טאם. לא היה. קיבלתי עוגיות צ'וקולד-צ'יפס משובחות אך שנמאס לי מהן כבר. אילו צרות.