רק אני ורק אני
New member
../images/Emo140.gif
מנהלת הפורום היקרה הזמינה אותי ואני שמחה להענות להזמנתה
אני אעתיק לכאן את ההודעה שפירסמתי בפורום אחר
אני כותבת ומוחקת, כותבת ומוחקת ומנסה לחשוב איך להתחיל את הסיפור שלי. אז כדי לקצר את העניין, אני אספר שלקיתי בדכאון לאחר לידה, לקח זמן רב עד שאובחנתי וטופלתי, היום אני מרגישה טוב יותר והכל בזכות הטיפול. קשה לי לשים את האצבע על הנקודה שבה הבנתי שמשהו אצלי לא בסדר, אחרי הלידה הציפו אותי רגשות ותחושות רבות וידעתי שזה "הגיוני" "ונורמלי" לתקופה שלאחר הלידה, אך כשהזמן עבר ואני הרגשתי שאני נשאבת לתוך חור שחור ולא מצליחה לצאת ממנו, הייתי עצובה, חסרת חיים, מותשת, בודדה, מיוסרת וכואבת. אף אחד לא שם לב חוץ ממדריכת ההנקה שניסתה לעזור ולתמוך בי, אבל אני המשכתי לשקוע ולדעוך ולא העזתי לדבר על מה שאני מרגישה, בטיפת חלב מילאתי את השאלון ושיקרתי שהכל טוב אצלי. הזמן חלף ואני פשוט הלכתי ונעלמתי, לאחר שנה+ בביקור שיגרתי אצל רופאת המשפחה היא איבחנה אותי ושיכנעה אותי לקחת טיפול תרופתי לצד שיחות. אני יודעת שיש בפורום אמהות צעירות/חברות של אמהות צעירות/בעלים/חברות ואני מספרת את הסיפור כדי שתשימו לב, תהיו עירניים, קשובים ואמפטיים. חשוב לי שנשים אחרות לא יעברו את תקופת היסורים שאני עברתי. אני שולחת את ההודעה לפני שאני אתחרט ומאחלת לכל האמהות הטריות/יולדות/טרום לידה בריאות טובה ומזל טוב.
מנהלת הפורום היקרה הזמינה אותי ואני שמחה להענות להזמנתה
