שלום לכם

[כה ציפיתי ליום]

../images/Emo140.gifשלום לכם

מה עוזר לכם להיות שלמים עם מי שאתם ומה שאתם עושים? אני מתכוונת ברמה היומיומית, אני בטוחה שלא כולנו אוהבים לעשות את מה שאנחנו עושים בחיים, את העבודה, את המצב כרגע,את מה שאנחנו... אבל חייבים להמשיך הרי. מה אתם אומרים לעצמכם בבוקר דבר ראשון? מה עוזר לכם להרגיש טוב עם עצמכם רוב הזמן וכמה שפחות לחשוב על חצי הכוס השלילית? האם נראה לכם שזה עוזר או שזוהי רק הדחקה זמנית ובכל מקרה הכל יצוף עד שההרגשה לא תהייה אמיתית מבפנים? מקווה שמשהו ממה שכתבתי מובן, גם בשבילי כל הנושא מעורפל מאוד

 

[ה מוזה]

בוקר טוב ../images/Emo42.gif

דבר ראשון בבוקר אני אומרת לעצמי "אוף למה לא יום שישי ?"

ואם קמתי לבוקר כזה כל היום יהיה חצי כוס שלילית ואז אני נושמת עמוק ומשכנעת את עצמי ש: "איזה כייף כבר יום שלישי "

ומשננת לעצמי [עם כמה שזה יישמע מוזר ] "יהיה יום מוצלח " מדמיינת לי את היום הכי נפלא שאני רוצה שיהיה לי ולרוב זה כבר מעלה לי חיוך ואין כמו להתחיל יום עם חיוך [דימיון מודרך יש הקוראים לזה ] אני לא חושבת שזו הדחקה פחות לחשוב על חצי הכוס הריקה ויותר לראות את חצי הכוס המלאה ,זו דרך חיים מאוד טובה כי בסופו של דבר תלוי על מה מתמקדים אם בשלילי או בחיובי אז שיהיה לכולנו יום חיובי

והמנטרה שלי להיום תהיה "לקבל הכל בהשלמה .לקבל לקבל לקבל "

מה המוטו שלכם להיום ?

 

[N o E i T]

../images/Emo204.gifהמוטו שלי להיום -

"גורל הוא רק תירוץ של עצלות". והכוונה היא - שיש את כל אלו שכל הזמן אומרים ומשננים לעצמם שהכל זה גורל, ואפשר לשנות אותו אם מתאמצים, הכל עוד יכול להשתנות, לא צריך לוותר.

 

[schlomitsmile]

גם לי יש מוטו יומי: עץ הנקטרינה שלי מתחיל ללבלב. אם הוא יכול-גם אני יכולה!

 

[ה מוזה]

אהבתי ../images/Emo13.gif

 

[schlomitsmile]

שמחתי...../images/Emo140.gif

 

[ruthei]

ובאותו הקשר

נזכרתי בסיפור שנקרא "עץ האגס", ואביא אותו כלשונו (איני יודעת מי חיבר אותו,אך יש לו מסר בונה). לפני שנים רבות חי אדם חכם ולו ארבעה בנים. בוקר אחד החליט האב כי עליו ללמד את בניו שיעור חשוב לחיים. הוא זימן אותם אליו והורה להם ללכת לחפש עץ אגסים מיוחד, שצמח רחוק מאוד מביתם. כדי לבצע את המשימה כפי שרצה האב, היה עליהם לעמוד בשני תנאים: "אסור לכם לצאת אל המסע יחדיו, ורק כאשר יחזור הבן ראשון, יצא למסע הבן השני, כשיחזור השני, יצא השלישי, וכן הלאה." הבן הראשון הלך בחורף, הבן השני באביב, השלישי בקיץ והרביעי בסתיו. כשחזרו הבנים ממסעם, זימן אותם האב אליו, כדי שיתארו באוזניו את העץ. הבן הראשון אמר שהעץ היה מכוער, כפוף ועקום. הבן השני אמר שהעץ היה מלא ניצנים ירוקים ונראה מלא תקווה. הבן השלישי לא הסכים לא עם הראשון ולא עם השני. הוא אמר שהעץ היה בשיא פריחתו, מלא ניחוחות מתוקים, ובעיניו היה העץ הדבר הכי מלא הוד והדר שראה אי פעם. הבן הרביעי אמר שהעץ לא היה מכוער, לא מלא ניצנים ולא בשיא פריחתו, העץ היה מלא פרי בשל, מלא חיים והגשמה. לרגע חשבו האחים כי כל אחד מהם הגיע לעץ אחר, אך אביהם העמיד אותם על טעותם: כולכם ראיתם את אותו עץ אגס, ואכן כולכ

 

[a girl named tal]

בוקר אור

ברמה היומיומית מה שגורם לי להיות שלמה עם מי שאני ומה שאני עושה, זה העובדה שבמשך תקופה לא מבוטלת אני עושה בעיקר מה שטוב לי, ומה שנוח לי והולכת עם תחושות הבטן במקום עם תכתיבים, ולכן גם כשאני סופגת ריקושטים לא מוצלחים כי מה לעשות שהבחירות שלי לא תמיד נכונות, אני מקבלת אותן בסבבה כי אני יודעת שאלו היו בחירות שלי שהרגשתי איתן בנוח ולכן זה היה שווה.. דבר ראשון בבוקר האמת אני אומרת לעצמי "אוףףףף, צריך לקום מהמיטה " בתשובה שלי למעלה למעשה כבר עניתי על מה שעוזר לי להרגיש טוב עם עצמי רוב הזמן וכמה שפחות לחשוב על חצי הכוס השלילית. והאם נראה לי שזה עוזר או שזוהי הדחקה זמנית ובכל מקרה הכל יצוף עד שההרגשה לא תהיה אמיתית מבפנים? אז ככה: במקרים מסויימים זה עוזר לגבי דברים אחרים זה סוג של הדחקה אני חושבת שיש הדחקות שיעלמו להן לעד ולא יהיה מספיק משמעותיות כדי להפריע לי לחיות..לפחות לא באופן משמעותי ולגבי מה שאני יודעת שבטוח יצוף, נראה לי שאני פשוט מקווה שעד שזה יצוף זה יהיה לא רלוונטי ולכן כבר לא תהיה בעיה להתמודד עם זה אם בכלל יעלה הצורך...

 

[סולושן]

מה שעוזר להיות שלמים

היא הידיעה הפשוטה שהחיים הם התקדמות ונסיגה...אם נמשיל את הבחירות שלנו לחדר , אז מותר לבחור להכנס לחדר מותר גם לבחור לצאת ממנו

 

[סטארגייט]

נכון רק שבחירה לא נכונה

עולה,אתה מוכן לשלם את המחיר?

 

[סולושן]

מחיר

בכל מקרה אתה משלם מחיר יש מחיר ל להשאר ויש מחיר ל ללכת ... שב ותחשוב מה יקר לך יותר...

 

[סטארגייט]

אוקיי

 

[פרסטטוניק ווגון יילט]

מעניין אם יש קשר..

מעניין אם יש קשר בין שלמות פנימית לרוחניות שמתי לב שרוב הכותבים פה מאוד רוחניים בעצם אם הכותבים פה דווקא בחיפוש אחרי שלמות פנימית וגם רוחניים אז אולי יש קשר ביניהם אבל קשר הפוך זה משהו שממש שמתי לב אליו כי נדמה לי שאצלי אין בכלל רוחניות אולי משהו עצור ברגשות שלי ויכול להיות גם שאם למישהו יש עודף רגשות (טיפוס רגשני במיוחד) אז גם לו יהיה עיכוב מלהגיע לשלמות פנימית כנראה ש"אמצע" היא מילת המפתח שביל הזהב נדמה לי שקוראים לזה הדרך הנכונה להגיע למטרה (פרסטטוניק מהרהר)

 

[כה ציפיתי ליום]

אולי אתה מוכן

להסביר את עצמך קצת יותר? לא בטוחה שהבנתי

 

[פרסטטוניק ווגון יילט]

מוכן ומזומן

בהתחלה העליתי הגיג שגורס שאין קשר בין שלמות פנימית לרוחניות מסקנה - אנשים רוחניים לא מרגישים שלמות פנימית יכול להיות שאנשים לא רוחניים לא מרגישים בכלל ככה שעליהם אין מה לדבר בכלל (וכאן כתבתי את המשפט "אולי משהו עצור ברגשות שלי") אבל כמובן שזו לא מסקנה מדעית אלא רק מסקנה רגעית שהגעתי אליה רק על סמך כמה הודעות פה בשורה התחתונה אני מנסה למצוא קשר בין סוג האדם להרגשה העצמית שלו עם עצמו קשר בין העיסוק שבוחרים לבין... קשר בין מה שהאדם בוחר לעשות עם החיים שלו לבין ... האם אדם שמצמצם את השאיפות שלו לעתיד ואת השאיפות שלו מעצמו, ירגיש שלם יותר עם עצמו? או שלהיפך? אני מנסה להגיע לתשובות, אבל לפני שמגיעים לתשובות צריך לשאול את השאלות. ובסוף כתבתי שכדאי לא לדרוש מעצמי יותר מדי ולא מעט מדי לדרוש מעצמי כפי יכולתי (וזה ההסבר למילה "אמצע" שלאחרונה אני מרבה להשתמש בה) מקווה שאני עכשיו יותר מובן ואם לא אז כנראה שאין הרבה מה להבין סתם מחשבות

וסליחה שהשתמשתי לך בשרשור כדי לחשוב עם עצמי בקול

בקשר לשאלות שלך המודגשות: מה עוזר לכם להיות שלמים עם מי שאתם ומה שאתם עושים? לדעת שאני עושה את המקסימום שאני יכול, לדעת שאני עושה את הבחירות הנכונות (עבודה, לימודים, זוגיות וכו'), וגם בדיעבד לדעת שעשיתי את הבחירות הנכונות. מה אתם אומרים לעצמכם בבוקר דבר ראשון? לפעמים אני כל כך לחוץ מכל מה שמצפה לי, אני גם נוהג לדחות דברים לאחר כך, למחרת, לשבוע הבא, ככה שבדרך כלל בבוקר נוחתים עליי המון משימות. אז אני מרגיע את עצמי ומשתדל לא להלחץ ומתמקד במשימות אחת אחת. זה נקרא אצלי לעשות סדר בבלאגן. מה עוזר לכם להרגיש טוב עם עצמכם רוב הזמן וכמה שפחות לחשוב על חצי הכוס השלילית? לי הכי עוזר לקבל פידבק חיובי מהסביבה. אבל גם זה מחזיק מעמד לא הכי הרבה זמן. אז לשאלה הזאת אין לי תשובה. האם נראה לכם שזה עוזר או שזוהי רק הדחקה זמנית ובכל מקרה הכל יצוף עד שההרגשה לא תהייה אמיתית מבפנים? הנה עניתי על זה בתשובה האחרונה, זה לא מחזיק מעמד, זה זמני. לכן כדאי "לתדלק" את הנפש כל הזמן באנרגיות חיוביות.

 

[כה ציפיתי ליום]

מה שאתה כותב מעניין

ובאמת, לא שאני חושבת שאני משהו מיוחד... אבל אני באמת מרגישה אההה...בעיקר מרגישה. כל דבר נוגע בי, כל דבר משפיע, משמח מעליב, מעציב, ממלא..אני לא חסינה בפני כלום ורגשות מציפים אותי תמיד. לפעמים יותר פעמים פחות. יכול להיות שיש בזה קטע "רוחני" אויי..וגם לי קשה להסביר. כאילו הכל הרבה יותר עמוק ולכן קשה להגיע לשקט הנפשי הזה ולשלמות עם מה ועם מי שאני. אני גם ביקורתית כלפיי עצמי פי מליון מכלפי אחרים ובמקביל לא ממש מאמינה שאצליח..ומצד אחר, לא מסוגלת להאמין שאני אוכל לחיות בלי להצליח בדברים החשובים לי- המוזיקה שלי. נשמע מבולגן..אבל חשבתי שאולי עלית פה על משהו אז החלטתי לספר. זה כמובן ממש דוגמאות קטנות הבנת משהו מזה?

 

[פרסטטוניק ווגון יילט]

../images/Emo13.gif אז ככה..

העיקר שאנחנו מבינים אחד/ת את השני(ה)

בכל מקרה, אם הייתה לי ברירה לבחור אם להיות מוצף ברגשות או לא, הייתי בוחר להיות מוצף ברגשות. להרגיש כל דבר כמו שאת אומרת זו מתנה. למרות שאולי נראה לך אחרת. אני בטוח שאם יקחו ממך את התכונה הזאת את תתגעגעי אליה. את פשוט רגישה. ולגבי הביקורתיות שלך כלפי עצמך, אני חושב שזו תכונה נרכשת. לא נולדת ככה. זה כנראה התפתח אצלך עם השנים, בסביבה תחרותית ותובענית שמאלצת אותנו להיות הכי טובים כל הזמן, ואוי ואבוי אם ניכשל במשהו.

בקשר לאי אמונה שלך בעצמך שתצליחי, את כמובן תצליחי. נשאר לך רק לבנות לעצמך תכנית עבודה, או תכנית פעולה או איך שלא קוראים לזה, וללכת לפיה. המטרות שאת תציבי לעצמך עליהן להיות מציאותיות. זה הכל. ככל שתשקיעי יותר כך תגדילי את הסיכויים שלך להשיג את המטרה. אבל אל תשכחי שלא הכל נתון בידינו, לכן אם לא מצליחים בפעם ראשונה, כדאי לנסות שוב ושוב עד שמצליחים. בהנחה שזה כל כך חשוב לך כמו המוזיקה. אף אחד לא אמר שמוכרחים להצליח בכל דבר דווקא בניסיון ראשון אחד ויחיד. תחשבי על זה.