שלום לכולם.

../images/Emo140.gifשלום לכולם.

היי אני בחורה בת 20 ו11 חודשים. מזה שנה התחלתי ללמוד רפואה משלימה .והיום אני רפלוקסולוגית מוסמכת . הייתי אמורה לעשות סטאג" ולא היו הרבה אפשריות. אחרי מסע נסיונות מול המכללה לראשונה עושים את זה במנזר של ילדים יתומים. נכון עד כהה אני לא היגעתי לתוצאה מרשימה עם ילדים אלו הם סובלים מחוסר ביטוחן ולא אוהבים לשמוע על המחר . אבל מה שבאמת השאיר אותי בהלם שילדים אלו לא מרוצים ממקום המגורים שלהם .להפך הם לא מרוכזים בנדון כמו שהתפילה שלהם בכוח . הם עצובים מזה שהם צריכים להתפלל או להנות מסביבה אשר מבטיחה מגוון עשיר באנפורמציה וחיי נצרות מלאים. אני בחרתי לכתוב את ההודעה הזאת פה כדי להנות מנקודות מבט שונות בעניין . מה דעתכם?מי האשם ואים יש אשמה פה למישהו? מה הוא הליקוי השוםם אותם מחיים אלה?שזה אומר למה זה כזה קריטי? יש לציין שהנזירות הם דיי מקפידות על החוקים ועל סדר היום שלהם. האם יש בכלל מה להציל ממגמת סטטוס זו או שהעניין אבוד? חשוב לדעת שהיום חלק מהילדים מחקים לי ליד הדלת כשאני מגיעה הם רואים בי חלק בלתי נפרד מהחיים היפים הקצרים שלהם. וכמו כן חלק חושד בי לא מאמין בי ולא מנסה להרגיש משהו חדש. אשמח לרעיונות ותודה מראש "רפלוקסולגית מאמינה בלתת בלי מחשבה של לכחת."
 

salt of earth

New member
וואו החלום חמודה

מקריאה הזכרת לי את הימים הראשונים שלי עם הילדים שלי בפר"ח. אני עשיתי פר"ח במעון לילדים עם בעיות משפחתיות וחלקם אף עברו התעללות... לא הבנתי מה הבעיה של הילדים עם התפילות? הם לא רוצים להתפלל? אז כך, ילדים כאלה (אם להסתמך על הנסיון שלי עם אוכ' כזאת) התרגלו לדחייה מאת הסביבה ולכן כדי להגן על עצמם הם דוחים את האחרים מחשש שהם ייפגעו בהם... הייתי מציעה לך שתהיי סבלנית איתם, זה ייקח קצת זמן שיתרגלו אליך... תשאלו אותם על היום שלהם ומה עשו בבית הספר, תתני להם להרגיש שהם יכולים לפנות אליך ולסמוך עליך... לגבי התפילות, אני לא הבנתי למה התכוונת אז אם תוכלי להסביר
 

lion 7

New member
שלום לך

את צריכה להבין את ליבם של הילדים אם את רוצה שהם יחזירו לך אותו מטבע , בדרך כלל יתומים לא קיבלו את החום של האב או האמא , וזה ישפיע גם על חייהם אחרי המנזר אפילו עד סוף חייהם , גם המלאכית הטובה ביותר לא תוכל למלא את הווקום שנוצר . עצות :
 

lion 7

New member
סליחה ההמשך>

לפרגן אהבה להם לסבול כרבה גם במקרה של התעלמותם
 

My Shepherd

New member
../images/Emo23.gifברוכה הבאה החלום../images/Emo140.gif לגבי ילדים שלא ידעו

אהבה וקרבת הורים.. יתומים כאלו..צריכים המון אהבה.. המון אהבה.. ושוב המון אהבה.. החוקים הקפדניים של הנזירות אינם מה שירכך את נשמתם שמתקשה נוכח גורלם האכזר בבית יתומים.. סדר תפילות בנוי מראש, מונוטוני, וכפוי..הוא לא מה שיגרום להם להכיר את אהבת ישוע ולאמצו לליבם..
.. ילדים צריכים נתינה מסוג אחר, והתחקות אחרי הראש הקטן שלהם והצרכים שלהם בבטחון, חום ופינוק.. גמני עבדתי במסגרת הסטאג' בשיאצו, במשך שנה פעם בשבוע במעין מועדונית לילדים משכונות מצוקה בנשר, אלו ילדים שלא חוו מגע אלא דרך מכות, או שלא חוו בכלל וחיו בקרירות ונתק..פחד וחוסר.. עצב ודיכוי. לא קל להתקרב..לא קל לגעת בהם הן בגוף והן בלב..אך כשהייתי מצליחה, ואחד הילדים היה בא אליי בריצה, עם חיבוק וחיוך, זה היה כמו עולם ומלואו, כמו ניצחון של האור על האפלה, כמו ידו של ישוע מושטת לעברם ורומסת כל תכנון שטני לגביהם
. סבלנות וחוכמה ותפילה כי ישוע ישתמש בך בכדי לקרב את הילדים לאור ולנסיונות שלך להתקרב..זה מה שהכי יעזור
תבורכי על הנתינה והעשייה.. רק שאני לא בטוחה האם את אדם מאמין? והמנזר הזה..בחיפה?
 
תודה

נכון אני אדם מאמין מאוד, מזה כמה חודשים אני מקפידה ללכת יום שבת לכנסיה להתפלל לפני השינה. לפני כן האמנתי בדרך אחרת בסגנון אחר . לגבי המנזר נכון הוא קיים בחיפה .
 

salt of earth

New member
את יכולה להרחיב יותר על התפילה?

כי לא הבנתי ... ומה התפקיד שלך שם? חוץ מטיפולים? אני מתארת לעצמי בהתחשב למצב הילדים שמרגישים נטושים וצריכים מגע של אהבה וחום אז כאשר מושיבים אותם להתפלל הם לא יתחברו עם התפילה כי הם אולי מלאי כעס על אלוהים ומרגישים רחוקים ממנו ואני מנחשת (אבל לא בטוחה ולכן ביקשתי שתרחיבי
) שהדבר האחרון שהם רוצים לעשות זה להתפלל לאלוהים שהם לא מכירים או אלוהים שהם כועסים עליו. ולכן במקום להכריח אותם להתפלל יש לנקוט בגישה אחרת (אבל מצד שני אולי זה לא התפקיד שלך אלא תפקיד המורה הרוחני) והיא להכיל את הכעס שלהם, לספר להם על ישוע האוהב, שאמר כי לילדים מגיע מלכות השמיים, אפשר גם לספר להם על ילדים קדושים שאהבו את ישוע אהבה תמימה וטהורה אבל סבלו מהמבוגרים ... בבת בבת אפשר להשתמש בסיפור הספר הקדוש המופשט לילדים עם תמונות, ועם תראתיל יפות, כדי שלאט לאט יוכלו להבין שיש מישהו שהם יכולים לסמוך עליו ואותו מישהו לא יאכזב אותם כמו שאחרים איכזבו אותם, ואפשר לפנות ליסוע בכל עת ובכל זמן, שיסוע הוא החבר הכי טוב שלהם ושהוא אוהב את הילדים. במקביל, להרעיף עליהם אהבה וחום והכי חשוב להיות סבלניים איתם, כי ילדים ובמיוחד ילדים שעברו תלאות בחיים ייקח להם יותר זמן לתת אמון ולהחזיר את האהבה, אבל ברגע שרוכשים את אמונם הם מחזירים אהבה ובגדול
נגיד אני הייתי מעבירה להם פעילות כזו: אחרי התראנים והסיפורים, אפשר לעשות גם הצגה נגיד של הקטע בו ניסו המבוגרים לדחות את הילדים ואז ישוע אמר "دعوا الاطفال يأتون إلي، لا تمنعونهم ان يأتوا الي، فان لمثل هؤلاء ملكوت السموات" ואפשר גם ללמד אותם את תרתילת הילדים הידועה
"دعوا الاطفال بأتون الي فعندي لهم بركات لان لمثل هؤلاء ملكوت السموات ואז ביחד כולם אומרים ي س و ع بحب الاولاد ואחרי כמה פעילויות כאלה, להעביר להם פעילות שבו הם צריכים לכתוב מכתב מאלוהים, או למי שלא יודע לכתוב אז לצייר משהו... העיקר לתת לילדים לדבר על זה, ואם יש כעס אז שתהיה להם את הלגיטימציה להוציא אותו במקום שזה יצטבר לחינם... אלה הצעות בכלליות, אני לא יודעת אם זה נכלל בתפקיד שלך שם
 
ברוכה הבאה חלום../images/Emo140.gif

עוד חודש תצטרכי לשנות את הניק
בקשר לילדים מדובר בילדים שחסר להם, חסר להם את רגש האמהות והאבהות שיש כמעט לכולנו, הם מרגישים לבד בעולם הזה וזה ממש עצוב, כמה שאפשר להתאמץ זה כמעט בלתי אפשרי לכסות על המחסור בכמיהה להורים. בקשר לנושא התפילה, כבר דנו בזה בפורום ורוב החברים כאן הסכימו שאסור לחייב ילדים להתפלל או להכנס לכנסיה, אכן זה חשוב שילד יתחנך על האהבה לכנסיה, אבל כשמחייבים אותם לעשות זאת מגיעים לתוצאות הפוכות בכך שהילדים ישנאו להתפלל ולבקר בכנסיה. יש לפתות את הילדים להתפלל, דרך חיזוקים חיובים כגון משחקים שונים ופעילויות שונות שיתקיימו בנוסף לתפילה, ככה הילדים גם יהנו וגם יתחנכו על האהבה לכנסיה.
 
תפילה זה דרך חיים

לפי בעצם מה שהספקתי להבין משני הצדדים במנזר זה, מצד הילדים מרגישים ששולטים בהם מאוד וכאשר זה מגייע לעיקרון הטפילה וההקשבה זה נראה להם כמו עונש. זה לא נראה כמו אני מרגישה אפילו שזה עונש בשבילהם. מצד הנזירות הן מנסות לתת לילדים אלה חיים המוקפים ברעיון גדול טפילה יום ולילה בוקר צוהריים וערב לפני האוכל לפני השינה לפני כל צעד ביום בהיר.הם עושים את זה במשותפות .כולם. נסיון שלי אישי להעביר משחק גם בשל הרגעה (קשור לתחום סטאג" רפלקסולוגיה)וגם להעביר להם אנופרמציה מי הם מה הם לשאול בלי לפגוע להרגיש בלי להמחיש מה בעצם המודעות שלהם. ובצורה עדינה ביותר אני יכולה להגיד שהם לא יודעים כלום . הם כמו רובוטים יודעים תשובות בעל פה וזהו. ואם אני חוזרת לעניין ממנו צעדתי למה אתם חושבים שהילדים האלה רחוקים מאלוהים למרות שהם איתו בכל רגע נתון . איך אפשר לקרב אותם ולתת להם להפנים את מהות החיים באמונה .?.? לא לשכוח שבעוד כמה שנים ילדים אלה יהיו מבוגרים וחבל שהם יפרצו דרך חיים רחוקים מאלוהים.
 
למעלה