חג שמח

[ariela המקורי]

../images/Emo140.gifחג שמח

 

[אפס שתיים]

חג שמח לכולם

 

[ענתי44]

../images/Emo24.gifחג שמח

אתמול, כפי שאריאלה אמרה, נחתם סופית גזר דיננו. מתפללת ומאחלת לכולנו שאנחנו ובעיקר יקירנו, קיבלנו שנה קצת יותר טובה, בלי ריצות לבתי חולים ( רק לבקר יולדת), בלי הדרדרות במצב ובלי סבל מיותר.יותר רגעים של צלילות, של חיוכים ובעיקר ימים שקטים. היום אמא לא הלכה למרכז יום. אחרי השבוע שכמעט לא ישנה, הייתי עייפה וגם היא, אז ישנו עד תשע. בצהריים לקחתי אותה לטיול קצר במרכזון . היא פוגשת שם אנשים שמכירים אותה ואוהבים אותה ונהנית מהשיחה איתם. גם אם זו שיחה קצרה יחסית כי אמא כבר לא אשת שיחה כבעבר.היא ראתה שמקימים בימות ברחבה ושאלה אותי למה. כשאמרתי שאלו במות לכבוד שמחת תורה. היא שמחה והחלה לשיר בקול " שישו ושמחו בשמחת תורה ותנו כבוד לתורה" כך זימרה עד שהגענו לדוכן הפלאפל והיא רצתה מנה. אז קניתי לנו וישבנו שם. אמא כל כך נהנתה מהיציאה החוצה. וחזרה מותשת וישר ביקשה לנוח. שיהיה לכולנו חג שמח במיוחד

 

[hregev]

חג שמח לכ-ו-ל-ם

לאחר שבועיים קשים בצל איזשהו חיידק שתקף את אישי בכיס השתן עם השתנות מרובות וחוסר יכולת לעצור, חום גבוה (וכמובן הזיות) בלבול מרובה, אני מקוה שהתגברנו על הכל ולאחר החג הוא ירגיש יותר טוב, כמובן יעשה בדיקת שתן על מנת לאשר את ההטבה, אבל יש לו עדיין כאבים חזקים שמשאירים ספקות בקשר לשיפור במצבו. אני מקוה שאחרי שמחת תורה המצב ישתפר ונפתח דף חדש, יותר טוב. בשבועיים האחרונים הותשתי מכיון שהוא קם המון פעמים באמצע הלילה והרטיב בלי סוף, ונהיה לו הרגל חדש כשהוא צריך לשירותים הוא מוריד את הבגדים לגמרי ונשאר ערום לגמרי, כמובן שהוא לא יודע איך להתלבש, כמה פעמים השבוע מצאתי אותו ערום גם ביום וגם בלילה, נוסף לזה הוא החליט שכשמחשיך (בשעה שש בערך) הוא הולך לישון , כמובן שאני מעכבת אותו כמה שאפשר אבל לא תמיד מצליחה, ואז הוא מתעורר בבוקר עםן אור ראשון ורוצה שאקום גם כן כי הגיע הבוקר. אני מקוה שעם החלמתו מהמחלה של דרכי השתן הוא גם יתחיל לחזור לעצמו, על אף שלפי דעתי חלה התדרדרות במצבו הקוגניטיבי , אני מתכוננת לבקש עזרה מביטוח לאומי כי קשה לי להתמודד עם המצב הנוכחי אם לא יהיה שיפור ואז באמת במקום להתמודד נתמוטט. אז בכל זאת שיהיה חג שמח ומועדים לשמחה ושיהיה רק טוב. חברותי הנאמנות נתראה ביום שני אי"ה חני

 

[נילי41]

חני יקירתי

שמחתי לראות ששבת לפורום. חשנו מאוד בחסרונך. אני מבינה שעברתם תקופה קשה עם החיידק של מם. אנו יודעים שכל בעיה פיזית גורמת לירידה מנטלית באופן אוטומטי והחולה מתדרדר לגמרי ואינו מסוגל לתפקד כמעט בכלל. אני לא מקנאה בך על מה שעבר עליך בימים האלו. תודה לאל שזה עבר כמו שאת מתארת. אני חושבת שאת באמת צריכה לקבל כבר עזרה, אינך יכולה להתמודד לבדך עם הכל. נסי שוב לסדר לו מרכז יום או לפחות מטפלת שתבוא לכמה שעות ביום לעזור לך בבית וגם עם מם. אני מתגעגעת לפגוש אותך במפגש שלנו ביום ב' הקרוב. מקווה שתגיעי ושהעניינים בבית יתחילו להסתדר פחות או יותר. השאלה הגדולה היא אם תוכלי להשאיר את מם לבד בבית כמו שהיה עד עכשיו. כי מגיע הרגע שכבר אי אפשר להשאיר אותו לבד בבית ואז את לא תוכלי לצאת, לכן כל כך חשוב מרכז היום ולדעתי עליך לעמוד על כך למרות ההתנגדות הראשונית מצידו. אם הוא יצא מהבית אפילו פעמיים-שלוש בשבוע בבוקר, את תוכלי לנשום קצת לרווחה. אחרת את לא תתמודדי אלא תתמוטטי וחס וחלילה שזה יקרה... קבלי חיבוק אמיץ וחם ממני והרבה כוחות נפש. להתראות בקרוב, נילי

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifחני'לה אני חושבת שמ. שלך ירד שיכלית

והוא מדרדר מהר מידי. תנסי להעלות לו את אחוזי הנכות .ואז יעזרו לך מהביטוח יותר. תהי חזקה ושמרי על עצמך, מחבקת אותך חזק.

בשורות טובות

 

[hregev]

לשותפות הגורל שלי

נילי, אריאלה ואביבה - סוף סוף נגמרו להם החגים שהרגיזו אותי השנה עם המחלה הארורה שהחלה בדיוק יומיים לאחר ראש-השנה, (לפני שנתיים בדיוק -בערב סוכות- הוא לקה בדום לב) הוא היה אז 11 יום בטיפול נמרץ מצב רוחי לא טוב במיוחד ואני מרגישה עייפה מאד. אחרי החגים אתחיל לפעול בביטוח לאומי, יש בידי כבר מכתב מהרופא המטפל שממליץ על 24 שעות טיפול, אני מקוה שזה יעזור. ההזיות כבר עברו לו אבל הוא אינו מסוגל להתלבש לבד את נעלי הבית הוא נועל הפוך , בקיצור אינו מסוגל לעשות דבר ללא עזרה ואיך שאני מתחילה לעשות משהוא בבית הוא קורא לי. השתן כבר לא בורח לו אבל יש לו כאבים חזקים באבר המין, ביום ראשון נמסור בדיקת שתן לתרבית ואולי נהיה חכמים יותר. אריאלה יקרה - אני לא יודעת אם יש מה להעלות את אחוזי הנכות , ממילא ישלו 100% נכות, אבל הוא מקבל כבר קיצבת זיקנה, כך שאוכל אולי להפוך את הסכום שאני מקבלת כשירותים מיוחדים לשעות סיעוד,לפי מה שנאמר לי זה אפשרי, אשתדל ללחוץ על כמה שיותר שעות. נילי יקרה - אני מעריצה אותך על אומץ ליבך, בדרכך החדשה ומחזיקה לך אצבעות שתתרגלי, לאי נוכחותו של י' בבית. מוחך עזר לך להחליט שאשפוזו של י' הוא הדבר הטוב ביותר עבורו וגם עבורך, שם הוא מקבל טיפול רפואי ופיזיוטרפיה כשהוא צריך, עזרה באוכל ובגדים נקיים וקילוח וגילוח וכל מה שצריך ואת לא נשחקת אני מקוה שבבוא היום תהיה לי מספיק תבונה לעשות כמוך כי כבר היום אני מרגישה שאפסו כוחותי , עם כל המחלות הנוספות שיש לו וגם מחלותי שלי שאין לי זמן עבורן. אני מחכה כבר ליום שני בו נתראה (אני מקוה שאוכל לעזוב אותו) חני

 

[ליאורלילי]

חני , שמרי על עצמך

חני יקרה , אני קוראת אותך וליבי איתך על כל מה שאת עוברת. את אישה חזקה ומטפלת בבן זוגך בצורה נפלאה, אני לא רואה את עצמי מסוגלת להתמודד גם עם בעיות רפואיות נוספות ואני מתפללת שגם אני אצליח לעמוד במשימות האלה בבוא היום. מאחלת לך שיהיה שבוע טוב , שהשנה החדשה תביא עימה גם הטבה בבריאות של שניכם, שתצליחי לקבל מביטוח לאומי את כל העזרה שמגיעה לך כדי שגם תוכלי לטפל בעצמך. שולחת לך המון חיבוקים והמון תקוות לימים טובים יותר , טובה