הצגה רשמית...

keren1877

New member
../images/Emo140.gifהצגה רשמית...

שמתי לב פתאום שאני פה כבר המון זמן, אבל מעולם לא הצגתי את עצמי באופן רשמי, אז הנה אני: שמי קרן, בת 26, כרגע סטודנטית למדעי ההתנהגות באוניברסיטת ב"ש (שנה אחרונה, תודה לאל) ועומדת להינשא לבחיר ליבי בחודש מאי השנה. אנחנו שש שנים וקצת יחד, מתוכן גרים יחד שלוש וקצת. התארסנו לפני שנה וקצת בתאילנד וזהו. אין לי מה לספר יותר...
(הייתי בטוחה שיהיה לי הרבה יותר מה להגיד...)
 
בטח שיש עוד מה לספר.....

כמו למשל איך התארסתם בתאילנד? מה היה? איפה אתם מתחתנים? מה שמו של בחיר ליבך? ברוכה הבאה!
 

keren1877

New member
אז ככה...../images/Emo9.gif

אומנם סיפרתי את זה כבר, אבל בכל זאת... נסענו לתאילנד בחופשת הסמסטר שנה שעברה, היינו באחד האיים הכי יפים בעולם (קו-סאמוי). ישנו במעין בונגלוסים מדהימים כם נוף לים, ובשקיעה, המיועד (שמתעקש להישאר וירטואלי ולכן שמו לא ייחשף...) הציע שנלך לטייל קצת על החוף, כי היה לנו קצת זמן לשרוף (נסענו עם עוד 2 זוגות וקבענו איתם קצת יותר מאוחר). טיילנו קצת, והתיישבנו על שרפרפי ים כאלה על מחצלת. מלצר של אחד מבתי המלון בסביבה הגיע, והמיועד הזמין 2 כוסות יין אדום והתבוננו בשקיעה... אח"כ הוא הוציא את המיני-דיסק שלו ואמר לי שהוא הקליט לי שיר שהיה רוצה שאני אשמע ושאקרא במהלכו את מה שכתוב על צג המיני-דיסק... הוא השמיע לי רת "נוצה ברוח" של ריטה ורמי קליינשטייין ועל הצג כתב לי מגילה שלמה... זה התחיל מכמה הוא אוהב אותי ועל זה שחמש השנים האחרונות היו הטובות בחייו (זה היה באוקטובר 2001) ושהוא היה רוצה שנישאר יחד לנצח, ואז הופיעה השאלה: "Will you marry me"? הייתי בשוק טוטאלי, כי ממש לא ציפיתי שהוא יעשה את זה ככה, אז הבטתי בו ושאלתי: "אתה רציני?" (פוסטמה או מה?...) המיועד הביט בי ואמר "ברור"... בשלב הזה נפתחו סכרי הדמעות וחצי שעה (!!!) לא הפסקתי לבכות מרוב התרגשות! בינתיים, המיועד (שכבר נורא נלחץ מזה שלא עניתי לו!), הסתובב מסביב על החוף, עישן סיגריה ולא כ"כ ידע מה לעשות עם עצמו, עד שניגש אלי ושאל אותי אם אני מתכוונת לענות לו... (פוסטמה, כבר ציינתי?...) אז, סוף סוף, קפצתי עליו, נישקתי וחיבקתי אותו וצרחתי לו שבטח שאני אתחתן איתו... זה היה כ"כ מרגש! אפילו המיועד קצת דמע!.. (והמלצר התאילנדי היה בהלם מאיתנו...) אח"כ סיפרנו לחברים ופשוט היה לנו ירח דבש מדהים, שנה וחצי לפני החתונה... כשחזרנו לארץ, המיועד ואני הלכנו לקנות לי טבעת אירוסין (פחדנו לקנות בתאילנד, שלא תהייה מזוייפת...) ומאז, אנו מנסים לתכנן את החתונה שלנו, ובאמת עושים את זה נורא באיזי... החתונה תהיה ב- 29/5/03 בגן של "גבעת האירוסים"...
 
וואו כמה מרגש...!!

איזה כיף לך... אני עדיין מחכה להצעה..אני יודעת שהיא תבוא מתישהו ובטוח אספר לכן כאן בפורום.. שיהיה בהצלחה בהכנות לחתונה..תעדכני איך הולך
 
ממש הצחקת אותי....

דמיינתי אותך יושבת ומתייפחת 30 דקות, והבחור המבולבל מסתובב בחוף ולא מבין מה הוא אמור להסיק מזה..... אחלה סיפור!
 

אוסנת123

New member
רוצה גם....

כל הסיפורים האלה ממש מרגשים (וקצת מדכאים - כי אני רוצה גם!!!)
 

fila

New member
כבר הרגשתי שאני מכירה אותך../images/Emo13.gif

אבל נעים מאוד
 
נעים להכיר ואם כבר אז גם אני יציג

שמי אורלי אני בטח התינוקת בחבורה רק בת 23 (בבקשה לא לצחוק אלי) ושמוליק אוטוטו בן 30. הכרנו לפני 7 שנים במד"א כשהתנדבנו. ואחרי 3 שנים הפכנו ליותר מידידים. ועכשיו כבר נשואיים כמעט חודשיים גרים יחד שנתיים ומחפשים בית. אני עובדת בחברת יס (למי שרוצה מבצע טוב) ושמוליק בבית לאחר תאונת עבודה - ריסק את היד 3 חודשים לפני החתונה. - כן אני נהגתי. ניראה לי שזהו, הצטרפתי לפורום לא מזמן וממש התמכרתי. אורלי
 

אתי@

New member
אני אני אני רוצה מבצע טוב ../images/Emo13.gif

אבל אני לא עוברת מהכבלים, אלא נגמרו לנו 6 חודשי ה"הכל כלול". נעים להכיר גם אותך
 

fila

New member
נעים מאוד, אבל נדמה לי שאיילתי

יותר צעירה-21 אולי
 

keren1877

New member
נורא מצחיק לקבל ברכות...

הרי אני מסתובבת פה כבר כמה חודשים...
 

בקילי

New member
ברוכה הבאה

סיפור האירוסין ממש ריגש אותי (וגם את אישי, שהיו לו דברים לומר עליך ועל הזמן שלקח לך, אבל לא נאה לכתוב אותם)
 

keren1877

New member
פרטי, פרטי...

אני דווקא אשמח לשמוע מה היה לו לומר...
אבל הבהרה אחת: לא עניתי לו, כי זה היה ברור מאליו שהתשובה היא "כן"... דיברנו על הנושא לפני ההצעה בערך מליון פעם וזה היה ממש ידוע לכולם שנינשא בסוף, השאלה לא היתה "אם" אלא "מתי", ואני לא חשבתי אפילו שהשאלה מצריכה תשובה, זה נראה לי פשוט ברור... רק המיועד נלחץ קצת, מאיזושהיא סיבה לא ברורה...
 

בקילי

New member
ישנם הדברים הקטנים של החיים

שצריך לשמוע, ולמה נתת לו להמתין חצי שעה עד שאמרת "כן" זכית במספר כינויים לא ממש סימפטיים, אבל בחיוך
 
למעלה