-

[תוליק]

../images/Emo14.gif -

סיכום שבועי - וסליחה על האורך השבוע היה לא קל, חשבתי שאולי אכתוב לכן במקום ליומן - והנה אני עושה את זה אז אני מבקשת שתבינו שהמצב לא ממש על הפנים אבל הרצפה מתקרבת במהירות שמדהימה אפילו אותי. שבת שעברה היינו אצל אבא ואמא. הם לא אומרים כלום חמודים שכמותם (זה היה יום הנישואים השנתיים שלנו - ומכל הברכות שנאמרו לא היתה אפילו אחת בסגנון של "ועכשיו אפשר כבר להביא נכדים") אבל לסעודה בבוקר הגיע חברה שלי בעלה והילדה וכל האחים שלי התרוצצו סביבה. תבינו, המשפחה שלי מתה על תינוקות זה מפחיד - כשהם רואים תינוקת בסביבה הם יתבייתו עליה וישחדו אותה עד שהיא מרצונה תשב להם על הברכיים - יש לנו חוש כזה שבדרך כלל אני גאה בו אבל כל הארוחה ישבנו אני והאיש - וכאב קטן הזדחל אל הלב. יום רביעי היה במקרה יום ביקור סבתות. אז כשביקרתי את הסבתא האשכנזיה הגיע גם בת דודתי שהתחתנה שבוע לפני והיום יש לה ילד בן שנה וגם הסבתא של הבת דודה מהצד השני ושתי הסבתות רבות השתטו ושחקו עם הנין תוך קריאות התפעלות, אני רואה את האיש שלי מתרכז בעוגיות על השולחן ומרגישה את הכאב משבת מתחזק. אצל הסבתא הספרדיה לא זכיתי לעידון רב - היא פשוט דרשה לדעת "יש משהו נכון? (= את בהריון) תספרי את יכולה לספר לי, לא? למה לא קדימה לא טוב לזוג להיות בלי ילדים. אנחנו כבר זקנים ..." אתמול היו שני דברים: 1. לא התאפקתי ועשיתי בדיקת הריון ביתית 2. ראיתי חברה שהתחתנה המון זמן אחרי הולכת וכרסה בין שיניה אחרי שני אלו, בסופו של היום, נכנסתי למיטה - ונשברתי. "בעיניים של תוליק דמעות עגולות" שבת שלום לכולם ותקווה לשבוע חדש וטוב יותר.

 

[תוליק]

את העיקר שכחתי

קופ"ח דחתה פניה שלנו למומחה פוריות - אז אנחנו שוב דורכים במקום במקום להתקדם.

 

[רוצה גורים]

שיהיה לך שבוע קסום

מסיפורים פה הבנתי כבר, שאני לא היחידה שמכורה לפיפי על מקל. אצלי, כולם נותנים לי להחזיק את התינוקות (כדי שאני אדבק), והאמת, הבנתי שאני בחרדה מסוימת מלהחזיק את הקטנים האלו וזו דרך טובה בשבילי להתגבר על זה. החסידה שלך - פשוט עצרה לנוח בדרך - אבל היא עוד מעט מגיעה...

 

[אפרת**]

משקל נמוך

לי ג"כ מאז ומעולם היתה בעיה של משקל - אבל לכיוון של משקל נמוך ממה שצריך להיות. אוכל מעולם לא היה הצד החזק אצלי

בכל אופן, הרעיון הוא שצריך להיות סביב המשקל המתאים. לא טוב להיות רזה מידי ולא טוב גם להיות שמנה מידי. שינהם לא מוסיפים טוב לטיפולי פריון. כשהתחלתי את הטיפולים הרופאה אמרה שאם אני מתחת ל-50 ק"ג לשים את המטרודין גונל F והכוריגון וכל שאר החברים מהסוג הזה בצד עד שעולים במשקל. ומאז אני ממש מקפידה לא לרדת מתחת ל-53 ק"ג.

 

[אפרת**]

../images/Emo13.gif

ההודעה הזאת היתה צריכה להיות מתחת להודעה הקודמת של תוליק, על משקל.

 

[שרה (סוזי)]

אפרת, מאד תמוהה מה שאת אומרת

אני התחלתי להזריק גונל, דיפרלין וכוריגון במשקל 42 קילו, ואני בגובה ממוצע (163), אף אחד לא לוחץ עלי לעלות במשקל, הם רק ממליצים. דרך אגב מאז הטיפולים ירדתי קילו שלם, ועכשיו אני 41 קילו. שבת שלום

 

[אפרת**]

זה מה שלי אמרו

אבל ממש לא מחייב שזה אולטימטיבי - ואי אפשר לנוע ימינה ושמאלה. הרופאה שלי מאד מאמינה בזה. אפרת.

 

[הרמוניה]

תוליק ../images/Emo85.gif

גמרת אותי בקטע על הדמעות העגולות.... יש ימים כאלה (או שבועות כאלה) שנדמה שכל העולם מתאמץ להשתתף בקונספירציה נגדינו... אז תתחפרי לך מתחת לפוך-ונראה שהולכת להיות שבת גשומה שממש מתאימה לזה ואני מקווה שהשבוע הבא יביא יותר שמחה וחיוכים. תבדקי אם אין לפחות מישהו אחד במשפחה שאת יכולה לשתף-שיעזור להדוף את המתקפות ושתוכלי להרגיש יותר תמיכה ומה זאת אומרת שהקופה דחתה את הבקשה? לא מבינה? בתקווה לימים יפים

נטולי

הרמוניה

 

[תוליק]

תודה הרמוניה

קופ"ח לא מאשרת לנו ללכת למומחה לפוריות שנמצא בבי"ח לידינו ואין אף אחד אחר שאנחנו יודעים עליו. רופאת המשפחה דווקא מוכנה לתת הפניה למי שנבקש (כבר נמאס לה ממני כנראה אחרי שאני מנג´זת לה כל הזמן) . את מבינה שאני עדיין לא ראיתי מומחה? שהאיש עוד לא עבר בדיקת זרע? אני לוקחת איקקלמין אבל מרגישה שאני לא עושה כלום בעצם. הכל דפוק לי, ואני כל הזמן חושבת על איפה יכולתי להיות לו עשיתי יותר - אולי צריך לדפוק על שולחנות, לשרוף משהו לצעוק על מישהו. אבל על מי???. אנחנו נוסעים לשבת אז גם פוך לא יהיה לי להתכרבל בו. לא משנה אני אקרא מה שיכתבו (אם ) ביום ראשון. שוב שבת שלום לכולן.

 

[עידית ד]

מאיזה איזור את?

אני קיבלתי הפניה מהרופא משפחה בגלל שקצת רבתי עם הגניקולוג של (הוא נתן לי איקקלומין לשלושה חודשים ללא מעקב). כמה זמן את כבר לוקחת איקקלומין? את עושה מעקב? מה זה אין פוך? עידית

 

[שמש קטנה]

ממש לא ברור לי.

את מקבלת איקקלומין-אז את רואה גנקולוג, נכון? והוא לא יכול לתת לכם הפניה לבדיקת זרע? תדרשי! אני לא זוכרת כמה איקקלומין לקחת, אבל אם זה מעבר ל-3 "סיבובים" תדרשי גם שיעביר אתכם להמשך בירור, אצל מומחה פוריות. אם תגיעו לשלב הזה- מכאן הדרך למומחה שנמצא בבי"ח קצרה יותר. אם אדע יותר פרטים אולי אוכל לעזור יותר. בינתיים אל תשרפי כלום.

 

[שרה (סוזי)]

לא הפנו אותך למומחה????

אני התקשרתי למחלקת פוריות וקבעתי תור למומחה. איך יכול להיות שלא נותנים לך הפניה? אולי כדאי שרק תתקשרי ותקבעי תור? (אם זה אפשרע אצלכם כמובן) ובקשר לפוך, אין פוך תתכרבלי בבעל

שבת שלום. שרה

 

[סוכריה על מקל]

תוליק,

נורא קשה לראות זוגות שהתחתנו אחרינו ו"עקפו אותנו בסיבוב". אני חיה בחרדה עכשיו כל יום מתי אחי וגיסתי (שהתחתנו בדיוק לפני חודש) יודיעו על ההריון שלהם. לגבי הסבתות - סבא שלי נורא לחץ עלי שהוא רוצה נינים, ובסופו של דבר נשברתי וסיפרתי לו. הוא היחיד במשפחה שיודע, ואחרי שהוא בכה יחד איתי, הוא ממש שומר עלי ולא נותן לאף אחד להזכיר את המילה "תינוק" כשאני ברדיוס של 100 מטר משם. אף אחד באמת לא יודע, וכשהם מתחילים עם המשפטים של "נו, עכשיו תורכם" וכו´, הוא "מתנפל" על האומלל שהוציא את המשפט הזה מפיו עד שההוא כבר לא יודע מה הוא עשה. אולי תספרי לאחת הסבתות? המון המון

-ים

 

[שחר החדשה]

הי תוליק../images/Emo3.gif../images/Emo24.gif

אני כל כך מבינה.... הפיתרון שלי בנושא זה באמת לספר ואפילו קצת להביך.... שהם ירגישו לא נעים למה רק אני??? אני אומרת שאנחנו מאוד רוצים ומנסים ואז הצד השני מבין את חוסר הטקט אפילו עם זה אדם קרוב לפעמים צריך פשוט להעמיד במקום.... לגבי מומחה גם לי לא ברורה הבעיה תדרשי מהרופא שלך הפניה זו זכותך את יודעת שגם זכותך ל3 בקרוים אצל רופא פרטי ( לפחות כך הוסבר לי במכבי) אז הרבה אויר יהיה בסדר המון חיבוק ואנרגיות חיוביות לשבוע טוב יותר שחר

 

[ligo]

תוליק היקרה

את תקראי את זה רק ביום ראשון, ובטח תרגישי יותר טוב, שבוע חדש מתחיל ויהיה יותר טוב. אני מבינה בדיוק מה שאת מתארת כי אני חיה עם אמא שהיא "144". מעדכנת אותי כל הזמן על בנות שהיו איתי ביסודי שיש להן כבר ילד שני ועל ההיא שהתחתנה לפניי וכבר ילדה וכו´ וכו´ (כמובן בלי לדעת על הטיפולים שלי, אחרת כל העיר היתה יודעת). אז לא תמיד זה קל אבל גם לכם זה יגיע בסוף. אני לא זוכרת כמה זמן אתם מנסים אבל הרופא חייב להפנות אתכם לבדיקות, אפילו אם הוא לא מומחה. אז תדרשי בדיקת זרע, ואם יוצא תקין אז תתעקשי לראות מומחה פוריות כי יש עוד דברים לבדוק. זו זכותך. ושיהיה שבוע סגול.

 

[מרב.]

תוליק עצוביק...

כן, יש את הימים האלה, שרוח פרצים נושבת פנימה אל הלב ועושה עצוב כל כך. מצבור כזה של מקרים, שבד"כ קשור במפגשים עם המשפחה, שגם כאשר לוחצת וגם כאשר לא- גורמת להרגשת הריקנות בבטן, הריקנות שבין הידיים. אני פשוט מצמצתי למינימום (עד לאפס) את המפגשים האלו, ודואגת שלא להיפגש עם יותר מהריונית אחת, יכולה להתמודד איתן אחת אחת (עם הרבה אהבה ופירגון, אבל רק אחת אחת), אבל עדיין כואבת את אי אבהותו של האיש שלי, הרבה יותר מאשר את אי האמהות שלי- ונגד זה אין מה לעשות... והיום זה יום נפלא להיכנס למיטה, להתכרבל בפוך, ולשקוע בעצבות שכזו. אני מקוה שמחר תזרח השמש- הן הפיזית והן הרוחנית, ותייבש את הדמעות... שתהיה שבת שלום, והרבה אהבה, מרב

 

[מרב.]

מצמצתי=צמצמתי, מה פרויד היה אומר???

 

[שחר חדש]

תוליק

מאוד מוכרות לי הסיטואציות שאת מתארת. עד לפני מספר חודשים, כמעט ולא שרדתי את הביקורים אצל חמותי. היא היתה אומרת לי שלום עם מבט ישיר לבטן שלי. היו גם כל מיני רמיזות, ומעין שאלות עדינות כאלה. ואז השמנתי (קצת הרבה), וצמחה לי מין בטן כזו של "את בהריון?" וכל השבת (הם דתיים, ההורים משני הצדדים, ואנחנו מבקרים אותם לשבתות שלמות) הרגשתי איך היא מודדת אותה. אז החלטתי לשתף אותה. וזו היתה החלטה נפלאה. כי במקום לקבל רמיזות, מבטים ואמירות מעליבות קיבלתי חיבוק, עידוד והשתתפות. והכי חשוב - היא כבר לא "דופקת לי על החלון". היא יודעת שאנחנו מנסים (מה שמרגיע אותה מאוד), וגם שאנחנו מטופלים (עוד יותר מרגיע) ושזה כנראה ייקח זמן. אני מצאתי שזה עזר לי (עם החברים, אגב, עוד לא הצלחתי לעשות את זה). תחשבי על זה - יתכן שלהעלות את זה לשולחן (לא צריך את כל הפורום המשפחתי - רק את "הנקודות המציקות") יקל ותוכלי לפנות את האנרגיות שלך לאפיק החשוב יותר (אמרה שחר שלא מתמודדת עם החברים....

). אפשר לבקש מהם באותה הזדמנות לא לדבר איתך על זה - לתת לך זמן (או שאולי את כן תעדיפי לדבר...) בכל מקרה, מקווה שלא תצטרכי לכאוב עוד הרבה זמן - שזה יבוא כבר!!!

 

[באאבו]

אוי תולישקה..../images/Emo7.gif (ארוך)

הצלחת להעביר אלי את הכאב שלכם... זה נורא להתמודד מול כל כך הרבה חזיתות! וואו.. גם המשפחה, גם החברים, גם הרופאים.. מה קורה שם? לגבי המשפחה - אין לי הרבה עצות. זה קורה במשפחות הכי טובות

. גם אצלנו לא שואלים כלום, רק מסתכלים ומחפשים רמזים. (חמי אמר לבעלי יום אחד, אחרי שביקרנו אותו בחנות שלו, שכל החברים שלו שאלו אותו באיזה חודש הכלה שלו!!!!!) אז את רואה, זה לא רק המשפחה, זה כל הסביבה הפרימיטבית שאנחנו חיים בה. אפילו החברים של חמי מהחנות כבר מתעניינים לי ברחם. לגבי הרופא. באמת לא הבנתי מה קורה. מהז´תומרת את מקבלת איקקלומין ככה, על עיוור? אולי הבעיה שלכם היא פיצ-פיצפונת, אבל אחרת?? נו באמת, את צריכה באמת להרים שם כמה כיסאות, ולהפוך שולחנות. תציבי עובדה לגניקולוג שלך. למעשה, לא הבנתי מדוע את צריכה את האישור שלו. תסיימי מחזור טיפול, ואחרי שלא תקבלי

, פשוט תקבעי לך תור, באופן עצמאי, אצל רופא נשים שהוא גם מומחה בפוריות. הם רופאים עצמאים, בדיוק כמו הגניקולוג שלך, ואין צורך אישור של קופ"ח כדי ללכת אליהם. תולי, אני מקווה שהדמעות שלך התייבשו, ושעברה עליך שבת טובה. שולחת לך המון חיבוקים ונשיקות, מכל הלב, באבו

 

[תוליק]

תודה לכולן, ותשובות לכולן.

אז קודם כל באמת שבוע חדש מעודד בדר"כ וכך זה גם אצלי. מוצ"ש הוא בדרך כלל זמן בו אני נופלת לדיכאון עמוק אבל בגלל כל השבוע שעבר אמש היה מינורי. הבוקר קמתי עם מצב רוח טוב יותר והמון רוח לחימה - רק שאין לי למי להפנות אותה. סבא של סוכריה וחמותה של שחר חדש נשמעים באמת מקסימים אבל זה לא רלוונטי אצלינו. אנחנו מעדיפים לשדר "הכל בסדר" ולא רוצים שום רחמים מאף אחד. אני אומרת לעצמי - זה רק שנתיים, זה לא כל כך הרבה- ואז נזכרת שבשנתיים חברות שלי הספיקו להתחיל גם את הסיבוב השני. גם איתך, מירב הזדהתי מאוד , הצלחת בשורה אחת לנסח את הכאב שלי על האיש שגדול יותר (משום מה) מכאבי האישי. קשה לי לראות אותו מסתכל על תינוקות וקשה לי עוד יותר התחושה שלו , עמה אני מזדהה, שאנחנו באיזשהו אופן "לא מספקים את הסחורה" (לגבי המשפחה ולא לגבי הסביבה.) לגבי השאלה שנשאלה על הרופאים, אז ככה. יש לי גניקולוג שנתן לי איקקלומין ואמר לחזור בעוד חודשיים. אין לי מושג למי לפנות שהוא מומחה לפוריות. השם היחיד שהיה לי וביקשתי נדחה על ידי קופ"ח. ולרופא שלי צריך לקבוע תור חודש מראש כך שנראה לי שבמקום לבוא באמצע הטיפול (מבחינתו) עדיף לחכות עוד חודש ולראות אולי האיקק´ יצליח (וזו הגישה בעצם לא?) לגבי כל הרופאים הפרטיים והעצמאים - לא נעים להודות אבל אנחנו זוג תפרנים ואין לנו כסף לפרטי. זה גם סוג של עקרון כי בהתחלה היתי אצל רופאה ידועת שם שקבלה גם פרטי וגם את קופ"ח שלי והתחושה היתה שהיא רק מנסה להעיף אותנו או שנעבור לשלם לה סכומי עתק. אז זהו. יש לי עוד חבילת איקקלומין במגרה שאני אתחיל להשתמש בה. ואם חס וחלילה לא אהיה בהריון בחודש הקרוב - אז כבר תפגוש קופ"ח את "תוליק הלוחמת בדרכים" תודה, תודה לכולן על התמיכה.