לא טוב לי

[קצת הולכת לאיבוד]

../images/Emo14.gifלא טוב לי

אני נשואה 7 שנים ויש לי 2 ילדים, ניסיתי לשרוד את הנישואים האלו בשנה האחרונה אבל לא ממש הולך לי, רע לי ויש וויכוחים אינספור, זה סיפור מורכב ובעצם השאלה שלי מה הצעד הראשון שעושים כדי להתגרש, לאן הולכים קודם כל, ואיך זה מתנהל, אנא אם תוכלו לעזור לי ולהדריך אותי אשמח גם לשמוע ממי שעברה את זה, קשה לי ואין לי מושג איך אצליח להתמודד אבל לא טוב לי אני רוצה להיות מאושרת. תודה לכם

 

[אריה חמד]

לפני שתלכי לאיבוד

האם ניסית את כל האפשריות בכדי להציל את מערכת היחסים הזו ? אלו נסיבות הביאו אתכם למצב של מריבה כל כך עמוקה שהחלטת להתגרש ? האם אלו דברים שלא ניתנים לגישור ע"י טיפול של אדם מיקצועי? האם חשבת על כל מה שמסביב ? האם את בנויה לצעד זה כלכלית ? בתקווה שאכן תהיי מאושרת אריה

 

[system 1]

לב שבור

אבל הראש קצת הולך לאיבוד ב "נשואים ונשואות" שם התחיל הכל אחרי שבע שנים ושני ילדים האדמה יבשה והפרח שלחופה נכנס את מימיו בערוגה שכנה מצא אחרי אביב פורח עם ריח אהבה ל "זוגיות במשבר" הגיע לשאול על הדרך אשר לו תבנה ערוגה חדשה עם מעיין חיים ב "גרושים וגרושות" שם הניסיון וגם הכאב אך תקוות חדשות אולי תמצא באתר הבא עזרה http://www.haderech.co.il אולם עצור לרגע חשוב האם את האושר בדרך זו תמצא או שמה ערוגה עם אדמה חרוכה לך מחכה אל הרכבת לעלות תמיד אפשר, אך לפני זה בתחנה חכי עד לרכבת הבאה כי אם בעלך פתאום אותך גילה אז אולי יש עוד פתח לתקווה

 

[קצת הולכת לאיבוד]

../images/Emo140.gifזה מקסים

תודה לך מכל הלב, אין לי מילים על מה שכתבת, אולי רק האמת לאמיתה.

 

[קצת הולכת לאיבוד]

להבהיר משהו

אני לא מצדיקה את מה שעשיתי (הרומן שלי) אבל היחס של בעלי אליי היה קיים מאז ומתמיד, זה היה מלווה מאז נישואינו במילים : את אפס, איי קיו נמוך, מאיפה את חושבת שבאת וכו´, מאז נישואינו ניתקתי קשר עם חברות והוא לא היה מבלה ולכן גם אני הייתי יושבת בבית ולא יוצאת. אני אהיה אמיצה וכנה ואומר שברומן שלי אני מאשימה בחלק גדול את בעלי שדחף אותי לעשות את מה שעשיתי בחוסר הפרגון שלו בחוסר הערכה שלו, בטענות אליי כל הזמן ובזלזול. התחתנתי צעירה ואהבתי אותו מאוד ולא רציתי לראות את כל זה. אכן לא הייתי כנה במכתב אבל שוב אומר שכוונתי היתה שאני לא טיפוס שמבלה עם בחורים ובחיים לא הסתכלתי ולא התייחסתי לאחר מלבדו.

 

[לארה1]

להבהיר לך משהו גם ../images/Emo24.gif

היי הולכת... מוזר לי שמשום מה את מקבלת בהבנה את העובדה ש´לא מגיע לך´ יחס של כבוד והערכה !!! אני לא יודעת אם זה קשור לדפוס חיים שגדלת על פיו או שזה משהו שהתרגלת אליו במהלך השנים. התגובה של בעלך למכתב הכואב (קראתי אותו) גרמה לי לתהות למה את לא הולכת לשיחות בשבילך בלי שום קשר לכך שאת מפרקת את החבילה , הסיבה לכך היא שאם במהלך השנים כינה אותך בכינויים אלו והגעת למצב בו את כותבת לו מכתב כל-כך כואב (משפיל), את צריכה עזרה כדי לעמוד מול המראה ולאהוב את עצמך בלי שום קשר אליו. ´הרומן´ שלך או איך שנוח לך לקרוא לקשר הזה , הוא לא מעניינו של אף-אחד מלבדך!!! אני כותבת לך את הדברים מתוך נקודת הנחה שאת אדם בוגר שבחר לעשות צעד כזה או אחר , לעולם , אבל לעולם אל תודי בכך בפני בעלך. לירי כתבה לך מילים מאוד נכונות . ואני מקווה שעזרתי במשהו. שיהיה לך רק טוב בחיים

 

[seeyou]

אני מאשימה בחלק גדול את בעלי ../images/Emo54.gif

ל"רומן שלך,באמת אין צורך ב:"איי קיו " גבוה! או בגלל שתנתקת את הקשר עם החברות! וגם לא בגלל שהיית יושבת בבית ולא יוצאת! פשוט טבע האדם! תמיד אפשר להאשים משהו אחר! כאשר יש מאהב או מאהבת,בזמן הקצר-ה"גנוב"-מתרכזים רק לבילוי!למין! ל"פרגון"? ל"הערכה" שלך כאדם-באופן כללי? המילים ,בדרך כלל,הם כמו של הפוליטיקאים לפני הבחירות!! כל צד יודע מה השני רוצה לשמוע! צ´ק - בדרך כלל ללא כיסוי!

 

[system 1]

מעז יצא מתוק

ואת בגרת בנפשך, וגם עוז אזרת, ואת בעלך עוררת, יש לך עכשיו, את המתקון, לארוחה, ארוחה שבה את המלכה, ארוחה שעכשיו גם תקבלי תודה, לא יותר אפס, לא יותר אי קיו נמוך, כי זה העז מתוק הוציא ואותך מהאדמה הצמיח, בעלך עם הערותיו, וחוסר בגרותו, להעריך את אשר עומד מולו, גרם, מבלי ידיעתו, לפרח שבך, לפרוח ולהכיר את עצמו, ואולי עכשיו, זה הזמן את הגנן (בעלך) להכיר, ולתת לו את הפרח שבך, לטפל, להוכיר, ולפרות.... בהצלחה

 

[רוח חופשית]

קצת הולכת לאיבוד

פירוק נישואים זה הצעד הכי הכי קיצוני ואחרון שעלייך לעשות. כל נישואים הם סיפור מורכב. אל תשכחי שאינך לבדך בסיפור הזה. יש גם 2 ילדים. אל תמהרי לפרק את המסגרת. גרושים אינם פיקניק, לרוב מדובר בכדור שלג שאין לדעת איך יסתיימו. (מריבה על רכוש על הילדים מי יקח את הבית מה עם הרכב מי יחזיק בילדים וכו´...) אולי כדאי שלפני שתעשי צעד כלשהו תשבי עם עצמך קחי נייר ועפרון ותעשי רשימה של הדברים הטובים והדברים הרעים שאת רואה בנישואייך. אולי תנסי לגשת לבד לקבלת ייעוץ. (למשל שיחה עם פסיכולוגית או איש מקצוע אחר כדי להבין את הדברים ואולי לראות אותם מזוית ראיה שונה ). האם את עובדת, והאם יש לך יכולת כלכלית לפרנס את עצמך ואת ילדייך במקרה שתתגרשי - ובעלך מסיבות כלשהן לא יתמוך בך כלכלית. בכל אופן פירוק המשפחה צריך להיות הצעד האחרון.

 

[yalia33]

כמוני כמוך

היי גם אני ממש באותו מצב... מה עשית עד עכשיו? אשמח אם תשתפי אותי במה שעובר עלייך. תודה [email protected]