קצת חישובים...
נניח הנחה סבירה שאדם ממוצע מביט פעם אחת בשעון, בשעה. בכל שעה ישנה פעם אחת בה ישנו הצירוף XX:XX (או לחלופים 0X:0X), הנחה פשוטה זו נובעת מן העובדה שאין שעה כלשהי מעל 60 (מספר הדקות בשעה, כמובן). ישנן 60 דקות בשעה, לכן, הסיכוי שלנו להביט בשעון בשעה ספציפית כלשהי שווה ל-1/60. אם אמרנו קודם שאנחנו בודקים פעם אחת בשעה את השעון, אזי הסיכוי גדול פי 1 להביט בשעון בשעה ספציפית. לכן הסיכוי כעת הוא 1/60. [הערה: ההנחה שאדם ממוצע מביט השעון פעמיים בשעה בממוצע היא קביעה דמיונית לחלוטין, אך בהחלט סבירה. ודאי תסכימו איתי שרבים מביטים יותר מפעם אחת בשעה]. יש 24 שעות ביממה, אמנם, רובנו ערים רק בזמן כ-14 שעות מתוך היממה לערך. נניח שישנן 2 שעות בכל יממה בהן אין לנו גישה לשעון (בהן אנו ערים כמובן), ובכך מסתכמות השעות בהן אנו מביטים בשעון כ-12 שעות. לכן, הסיכוי יגדל פי 12, משמע; 12/60. כ-20%, אלו הסיכוים להביט ביום בשעון ולגלות שעה ספציפית (נניח, XX:XX). אם כך, במדגם של 4 ימים הסיכוי לכך הופך להיות 80%! (12/60 כפול 4). סיכוי די גבוה. אם נחשיב את אפקט המגירה, אני חושב שמתברר כי דווקא די סביר לגלות תבנית XX:XX. (על אחת כמה וכמה, לפחות, אם לא יותר - פעם אחת בשבוע). ליל מנוחה.