HollyGolightly
New member
אולי כיוונים:
מה בהקשר חברתי-תרבותי גורם *דווקא* בישראל לטירוף ילודה (מספר מכוני ההפריה הגדול פר נפש בעולם, ללא כל פרופורציה), והכמעט התנייה חברתית שאשה/זוג לא ממומשים ללא היותם הורים? לעומת חברות מערביות אחרות (ישראל הרי אוהבת לקרוא לעצמה מערבית), שגם בהן מסורת דתית חזקה ומסורת דמוקרטית חלשה, כמו למשל ספרד ואיטליה - שבהן, ככל הידוע לי - שיעור הילודה הוא הנמוך בעולם, ואנשים שאינם הורים הם "תופעה" נפוצה לא פחות מאלה עם ילדים (ואם יש ילדים זה הרבה פחות ילדים למשפחה מאשר בישראל). שלא לדבר על המספר הנמוך בהרבה של מכוני הפריה וכו'. האם יש לכך קשר גם לתופעות אחרות הקשורות בהורות כמו למשל אימוץ - שבישראל נשקל לרוב רק כאופציה אחרונה, אם מוצו כל הדרכים לילד ביולוגי? האם יש לכך קשר למספר הגבוה של בדיקות לפני ובזמן הריון בישראל לעומת המדינות האחרות? האם יש לכך קשר למספר ההפלות הגבוה בישראל לעומת שאר המדינות אם מתגלה "פגם" בעובר? כי לדעתי יש משהו בהקשרים החברתיים-תרבותיים של ישראל שגורם לכל אלה. ומכך גם לתפיסת ההורות, ומכך גם לזוויות ראייה מסויימת של איך רוב החברה רואה אנשים שאינם הורים מבחירה, ואיך הרבה אנשים שאינם הורים מבחירה רואים את עצמם. מהם הדברים האלה, לעומת חברות מערביות אחרות עם מסורת דתית חזקה ומסורת דמוקרטית חלשה? למה הניגודים האלה?
מה בהקשר חברתי-תרבותי גורם *דווקא* בישראל לטירוף ילודה (מספר מכוני ההפריה הגדול פר נפש בעולם, ללא כל פרופורציה), והכמעט התנייה חברתית שאשה/זוג לא ממומשים ללא היותם הורים? לעומת חברות מערביות אחרות (ישראל הרי אוהבת לקרוא לעצמה מערבית), שגם בהן מסורת דתית חזקה ומסורת דמוקרטית חלשה, כמו למשל ספרד ואיטליה - שבהן, ככל הידוע לי - שיעור הילודה הוא הנמוך בעולם, ואנשים שאינם הורים הם "תופעה" נפוצה לא פחות מאלה עם ילדים (ואם יש ילדים זה הרבה פחות ילדים למשפחה מאשר בישראל). שלא לדבר על המספר הנמוך בהרבה של מכוני הפריה וכו'. האם יש לכך קשר גם לתופעות אחרות הקשורות בהורות כמו למשל אימוץ - שבישראל נשקל לרוב רק כאופציה אחרונה, אם מוצו כל הדרכים לילד ביולוגי? האם יש לכך קשר למספר הגבוה של בדיקות לפני ובזמן הריון בישראל לעומת המדינות האחרות? האם יש לכך קשר למספר ההפלות הגבוה בישראל לעומת שאר המדינות אם מתגלה "פגם" בעובר? כי לדעתי יש משהו בהקשרים החברתיים-תרבותיים של ישראל שגורם לכל אלה. ומכך גם לתפיסת ההורות, ומכך גם לזוויות ראייה מסויימת של איך רוב החברה רואה אנשים שאינם הורים מבחירה, ואיך הרבה אנשים שאינם הורים מבחירה רואים את עצמם. מהם הדברים האלה, לעומת חברות מערביות אחרות עם מסורת דתית חזקה ומסורת דמוקרטית חלשה? למה הניגודים האלה?