נגמר לי הדיו השחור במדפסת, אבל הצלחתי להוציא
את כל מה שהעתקת מהספר. ביום ראשון אני צריכה לקנות דיו חדש. זה מה שקורה כשרוצים להוציא כל כך הרבה תמונות, כתבות, מאמרים, קטעי עיתונות על מייק. כל הדיו למדפסת הולך. קראתי חלק ממה שנתת, ואני רוצה להגיב על מה שאומרים אלן קרייף ושמעון ויינטרוב. הם אומרים שלא כל האשמה עליהם. גם העיתונות בארץ וגם המעריצים בישראל אשמים. בקשר לאילו שחושבים שהפילו את מייק : השכנה של קאצ'י, שחקנית שישבה באותו זמן להשתזף במרפסת, אומרת במפורש, שקני במבוק מפרידים בין המרפסת שלה לזו של קאצ'י, ולכן שומעים כל דיבור וכל רחש קטן שנשמע. היא שמעה את זאן אומרת למייק שהיא נכנסת להתקלח, ומייד אחרי זה את שבירת הקני במבוק במרפסת. אני לא מאמינה שמישהו הספיק להיכנס לדירה ( שבבניין בו יש שוערת, שראתה את מייק אחרי שנפל ) ולדחוף את מייק חזק עד לנפילתו וגם להספיק לברוח, כדי שלא יתפסו אותו ובלי שאף אחד יראה. ועוד דבר, בסרט לס מואה טמה אומר השומר ראש שמייק חזר מזנווה ישר לאולפן ההקלטות, ואיך זה שסימון ויינטרוב שלח אותו מיד לאולפן להקליט, היה רצוי שהוא ינוח כמה שבועות, ורק אז יחזור להקליט. ושיש להם התחיבויות להוציא תקליטים. לעומת זאת ויינטרוב וקרייף אומרים שמייק הוא זה שרצה לחזור לעבוד במרץ, והם השתכנעו שהוא כל כך רוצה, שהם חשבו שזה יוציא אותו מהדיכאון שבו הוא היה נתון, והירשו לו לחזור להקליט. דרך אגב, ידוע שמתאבדים, לפני שהם מתאבדים, פתאום מקבלים חשק לחיות, פתאום מתלהבים מדברים, פתאום טוב להם, והסביבה מאושרת מחזרתם לחיים. אבל זו הולכת שולל. הם כבר מתכננים את ההתאבדות שלהם.
קריאה מהנה, שלכם, סיגל
