../images/Emo13.gif

סתם משהו... פסגת חלומותיי הקולינאריים הייתה מאז ומתמיד מטחנת בשר. בעיני רוחי ראיתי את עצמי מצמידה אותה בעוז לשולחן, שולפת נתח בשר עסיסי וטוחנת לו את הצורה, תוך שאני מנגבת ידיים בסינר לבן כשלג, כשבחוץ שרים הציידים, ועל הכיריים מתבשל לו נזיד ריחני עם קציצות בשר מעשה ידי. חמותי טובת הלב ראתה את מצוקתי ונחלצה לעזרה. בחג הבא כבר עמדה לה מטחנה על השולחן. הצצתי בסקרנות באקזמפלר מהפלסטיק הלבן, עם הידית האדומה, שלא דמה לשום דבר שחלמתי עליו. בשנה הראשונה, בגלל אי הנעימות, טחנו בה בשר. פעם אחת, אח"כ ניסינו גם לטחון פלפלים לסלט רומני. המטבח הוצף מיץ פלפלים, אח"כ ניסינו לטחון עגבניות, בצק ודי. המטחנה נארזה מחדש בקופסתה, והועברה מהמטבח למרפסת השירות. לפני כמה שנים, שמתי לב שהחתול שלנו מסתנן למרפסת דרך רווח שבין הרצפה לקיר. עין בוחנת ואינטואיציה טובה גרמו לי לסתום מיד את החור. עכשיו כולנו רגועים – אני ממש לא יכולה לטחון כלום, כי המכונה עומדת בדיוק מעל הרווח, בעל שלי יכול בשקט לקנות את הסלט המוכן בסופרמרקט, והחתול מתנהג יפה, שלא יטחנו אותו בטעות.
 

giulietta

New member
../images/Emo6.gif

לחילופין, הילדים יהנו "לייצר תולעים" במטחנה מהבצק הצבעוני הריחני ההוא...
 
למעלה