[yotem 16]

../images/Emo13.gif../images/Emo83.gif

פוסט חדש שכתבתי בבלוג שלי, וחשבתי שאולי יהיו פה אנשים שיעניין אותם להציץ בו. מוזמנים לקרוא ולהגיב

. http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=704712

 

[טליאמתי]

אתם חייבים לקרוא. פשוט נפלא.../images/Emo23.gif

כתבת נהדר, יותם. וחשוב ונכון שהבאת את זה לכאן. זה בדיוק המקום. שמחה בשבלכם וכמוך, מקווה שכל ההורים היו נוהגים כך. אולי אם יקראו את דבריך...

 

[Yuval Y]

מאמר מקסים ../images/Emo140.gif

אני באמת שמח שההורים מקבלים אותך ואת אחיך, ואתה בהחלט צודק. קצת קשה לקרוא את הטקסט, כי הכתב קטן יחסית, והרקע כהה מדי...

האם אוכל לצטט את המאמר באתר תהל"ה?

 

[yotem 16]

תודה ../images/Emo13.gif../images/Emo83.gif

אתה אכן יכול להעלות אותו לאתר

ולגבי הרקע, ידוע, פשוט אני עצלן מידי כיד להחליף את צבע הרקע/צבע הטקסט..

 

[Yuval Y]

שינוי הרקע זו פעולה חד פעמית... ../images/Emo8.gif

 

[yotem 16]

כה אבל תפוז רע אליי. ../images/Emo3.gif../images/Emo83.gif

 

[Yuval Y]

לקח לי זמן להבין שהבלוג הוא מכרטיס אחר

תהיתי אם לשים קישור לכרטיס הזה, אבל העדפתי שלא

 

[יעל Y]

מקסים !!!!

שום דבר לא נשכח... המסירות והאהבה חובקות גם את הידיעה... נפלא יעל

 

[נחמה מהצפון]

פשוט נפלא כל הורה חייב לקרוא

 

[צפון3צפון]

מרגש מהבלוג שלך ללב כל ההורים|חיבוק

"אנחנו עדיין אותם ילדים שחרוטים בזכרונותיכם מהעבר הרחוק [או הלא-כל-כך-רחוק]. פשוט גדלנו. השתנינו. למדנו מה אנחנו באמת אוהבים,",,,, אם את המשפט הזה יפנימו ההורים עם כל הקושי, תפתרנה כל הבעיות

יותם- ריגשת אותי ואחרים-ות, אשרי הורייך שנתברכו בילד רגיש ומוכשר,ואשרייך שזכית להורים ניפלאים המממשים את הורותם בדרך נכונה, מאחל לך ולמשפחה חיים טובים,הרבה אושר, והשאר,,,כבר יגיע מאילו, חיבוק ענק מכל הלב לך ולהורים, ומצטרף כמובן גם בן זוגי היקר,

,

 

[טליאמתי]

האמת שזה דבר שכהורים אנחנו שוכחים

לעתים. אנחנו מחנכים את ילדינו לעצמאות. כל אחד כראות עיניו אבל מלת המפתח היא יציאה לחיים עצמאיים. וכשמגיע הרגע והם פורשים כנפיים, וזה בהחלט נכלל ברעיון פרישת הכנפיים, אנחנו עדיין תקועים בקושי שלנו לשחרר. להבין שלימדנו טוב. הם יודעים מה הם רוצים. והם רוצים לצאת לחיים בדרכם שלהם. להתחיל את הדרך הארוכה שעברנו גם אנו. והנה אנחנו, ההורים (או לפחות רוב ההורים) יש לנו מה לומר, יש בנו אי קבלה של הדרך שלהם. מפני שבעינינו הם ילדינו, ואנחנו הרי יודעים הכי טוב מה נכון להם. אנחנו רק שוכחים שגם אנחנו בקשנו להשתחרר ולעוף מהקן שהורינו בנו לנו. והבהרה: אנחנו=הורים למרות שבהחלט לא כולנו כאלה, בעיקר כאן, בפורום המקסים שלנו.

 

[yonitbrk]

האמת, גם כאמא לילדים קטנים

אשר מתחילים לגלות עצמאות, כן הגדול שלי הוא רק בן עשר, וזה כבר קורה. קשה לי עם פרישת הכנפיים שלו, עם הרצון שלו להשתחרר. הפחדים הם שלי, חששות מעל ומעבר. וזה כל כך נכון ,כל מה שכתבת. שכחנו כבר איך זה היה כשאנחנו היינו ילדים ורצינו להשתחרר ולפרוש כנפיים. מקווה להשכיל ולהפנים, ולו רק כדי לא לחזור על הטעויות של הורי,אשר גרמו לאחי לברוח בגיל צעיר מהבית, ועד היום ,כשהוא בן 38 ,עדיין לא מסוגל לבוא ולספר לאבא את האמת.

 

[טליאמתי]

וכשאת רואה את אחיך

זו הרי התשובה לכל העסק הזה שנקרא: הורים וילדים. תמיד תמיד ארצה שילדי יוכלו לגשת אלי, לספר, לשתף, לצחוק ולבכות. (יוכלו=הבחירה תהיה בידיהם). ואם לא יוכלו לעשות כך אדע שמשהו בחינוך שלי לעצמאות ולקרבה היה מאוד לא נכון. אם אחיך לא מסוגל לדבר עם אבא, אני מאוד שמחה שיש לו אותך לצורך הזה.

 

[yotem 16]

תודה רבה לכולכם.../images/Emo83.gif

אני שמח שהצלחתי אכן לכתוב באמת את מה שאני מרגיש ולהעביר את זה בצורה טובה, תודה רבה על התגובות. חג שבועות שמח לכולם

 

[Yuval Y]

המאמר הצטרף לאתר תהל"ה

יותם כתב מאמר מקסים, על כך שהוריו קיבלו אותו בטבעיות. ובעצם, איך הורה יכול לפתע לסלוד מהבן/בת שלו, רק בגלל שהם לא עונים על ציפיותיו? http://www.tehila.org.il/food4thought/writer-yotam-restless.html