"אם אין לחם תאכלו מטוסים"

../images/Emo128.gif"אם אין לחם תאכלו מטוסים"

ממשלת ישראל מקצצת 5% מכל משרדי הממשלה ביד אחת ורוכשת 102 מטוסי F16 חדשים בשווי של 5 מילארד שקל ביד שניה. רק לצורך פרופורציות, תקציב המדינה הכולל ל2004 עומד על 270 מילארד ש"ח (לפני הקיצוצים האחרונים). האם אנחנו צריכים את מטוסים האלו
משה ארנס, שר הביטחון לשעבר, טוען שלא. הטיעונים שלו דווקא ביטחוניים: "בעידן שבו הצבאות המתקדמים בעולם עוברים למטוסים נטולי טייסים, חייבים לשאול את עצמנו, אם התקבלה החלטה נכונה להשקיע את כל הכסף האדיר הזה ברכישת 102 מטוסים מסוג F-16." לחיל האויר, אינרטס ברור לרכישת כמות אדירה כזאת של מטוסים. היא תותיר את החיל שואב תקציבי עתק ועתיר משרות גם בשנים הקרובות בעוד שהמגמה בעולם כולו היא צמצום והתכנסות בטכנולוגיה מתקדמת בהרבה. ובכלל, מדוע צריכים 102 מטוסים חדישים במדינה? האם הטכנולוגייה של ישראל לא מספיקה דייה כדי להגן על עצמה ? ומה יכולים לעשות 102 מטוסים מול אוטובוסים מתופצצים ? ולמה אף אחד לא אומר על זה שום דבר?
 
אכן מצב צפוי מראש =]

הפעם אני אנסה להתעלם מקלות הדעת של גורמי הבטחון בישראל ובזבזנות היתר, על חשבון התייעלות כלכלית וטכנולוגית, ואפנה דווקא לגורם הגלובלי - בראשו עומדת ארה"ב. נושא ההתחמשות באיזור נתון לשליטת ארה"ב מאז קום המדינה, כאשר ישראל רכשה אמלחים שונים למלחמותיה בערש לידתה. לאחר שנחתם הסכם שלום סופי בין מצרים לישראל, ההתחמשות המשיכה. ארה"ב פצחה בפינג-פונג מכירות בין ישראל למצרים כאשר הציגה לכל מדינה בתורה את אמצעי הלחימה המשוכללים ביותר כיום [כמובן שגורמי מודיעין הסיקו את המסקנות המתבקשות - כי לצד השני יש נשק מתקדם יותר, על כן מן הראוי שלנו יהיה אותו ואף מתקדם ממנו]. המרוויח העיקרי מהעסקאות הללו הוא צבא ארה"ב שמייצר את הנשקים השונים ומוכר לנו אותם. אין לנו כל צורך בהם, במיוחד לא כאשר מדובר בתחרות התחמשות עם מדינה השוכנת לצידנו ביחסי שלום מזה שני עשורים, שכן היא המדינה הערבית החזקה ביותר בעולם. במקום לקצץ באיכות החיים - עלינו להגיד לא ברור לארה"ב - שאיננו מוכנים לקחת חלק במירוץ התחמשות מיותר הדומה באופיו למלחמה הקרה. אין כל טעם שהם יסייעו לנו כלכלית ביד אחת ויקחו מיליארדים על נשקים ביד שנייה.
 
למעלה