אלירז לא ערס - חצופה שכמותך ../images/Emo243.gif
את פותנה שממלמלת הרבה ואומרת כלום - כיניתי מקלובה את גואל שאני לא מתפעל מחוכמתו ויש בו צד נחשי אכן כיניתי נחש או גועל נפש את אלין שאני לא מוצא בה כלום חוץ ממעט חן נעורים ומראה מצודד כיניתי נעל או סוליה אבל אלירז תמיד נקרא בפי אלירז ולא הדבקתי לו תואר כלשהו (לא מהמר ולא ערס ולא אחר). ועכשיו אני מעוניין להבין למה אתה מכניס לפי דברים שמעולם לא אמרתי או מנסה לשים טריז ביני ובין אהדתי לאלירז (כאשר אמרתי שמבחינתי ארז מס' 1 ואלירז מס' 2). האם כל מי שלא נופל מהכיסא מאלין הוא בהכרח שייך למתנגדי אלירז ? האם העובדה שלמרות חוסר אהדתי לסער ולאיילה אני מקפיד להעיר על הרוע, הצביעות והמוסר הכפול המאפיין אתכם - כאשר מה שמותר לאחרים אסור לס"א ומה שאסור לס"א מותר לאחרים / למשל, אלין לא שטפה כלים וזה סבבה ואיילה היא מכשפה / למשל, הס מלבגוד או לנטוש את בת זוגתך (סער את בולבולון) אבל מצווה להמליץ לאלירז לזרוק את בר ומצווה להמליץ לאלין לזרוק את אלישי למען "האהבה" בין אלין לאלירז שרקמתם במוחכם המאותגר - האם זה מצדיק התנהגות חייתית שלכם כלפיי ? האם זה מצדיק לכנות אותי "טרול" ? האם בגלל זה אני לא אוהד פי כמה את אלירז על פני ס"א ? זו האלימות הנחותה ביותר. לקטלג בנאדם, לכנות אותו בכינוי שמבטל את הצוןרך לפתוח את הראש ולהקשיב או לקבל ביקורת על האובססיביות הגובלת בגועל של מיחזור קללות כלפי ס"א והכתרת אלין ואלירז בכתרים במונחים כמעט דתיים ? מי שרוצה להאזין שיאזין - עמדתי היא שיש כמה מישורי התייחסות 1. לגבי המשחק אלירז ראוי היה לזכיה (אם כי חשבתי שארז יותר). 2. אחרי המשחק - עמדתי היא שאתם חיים בסרט אם אתם חושבים שאלירז או אלין או מישהו משם יהיה סופרסטאר לאורך זמן (המציאות מוכיחה שתמיד מגיע הדבר הבא ובריאליטי זמן התפוגה הוא מהיר מאוד) 3. לגבי מערכות היחסים ולגבי עניינים נוספים אני מאתר צביעות, התלהמות והרבה רוע מצד אוהדי אלירז. 4. לגבי תופעת העדר - אני סולד ממנה כשהיא לא אוטנטית אלא אובססיבית וכל מי שכופר בעיקר נדון לסקילה. 5. לגבי התנהלותו הנוכחית של אלירז - צר לי על הבחור. הוא בידיים של כרישים שעושים עליו את סיבוב הרייטינג בעודו סחורה חמה. אני מקווה שהוא ידע לנתב את ההצלחה לתוכנית לחיים ולאורך זמן ולא יהיה סמרטוט רייטינג לזמן קצר. אמחיש בדוגמה מדוע לדעתי עושים מאלירז "סמרטוט" - דוגמה אקטואלית מהיום : כאשר מגיע לטלויזיה מרואיין רציני אף פעם לא מושיבים אותו למשך שעה או יותר לחכות לאייטם עליו ובדרך מפרסמים מיליון פרומאים רק כדי לצוד את הקהל שישאר דבוק למרקע. מה שעשו היום לאלירז כשהוא המתין לראיון עם מורנו ושילון מלמד (כל מי שמכיר מעט את התקשורת מהקרביים) שאלירז הוא כלי משחק בידי אחרים. הוא המתין שם בבחינת דבש שמרחו על התחת כדי שהזבובים יגיעו (הזבובים = הקהל). אם תתרוממו רגע וברצינות ותביטו על הדברים ממעוף הציפור - הייתי אני מצפה לדיונים מעט יותר רציניים, למשל - 1. כוחה של הטלויזיה לעוות מציאות - אפרופו העריכה של קופרמן בערוץ 2 לעומת מה שראינו בערוץ 20. 2. יחסי הכוחות בין משתתף להפקה ועד כמה המשתתף הופך להיות חפץ של ההפקה - השתמש וזרוק... ? 3. התייחסות בוגרת למה שעבר על דמותו של סער לעומת אלירז (לא בקלישאות וממקום של ריב, שנאה או תחרות, שממילא כבר הוכרעה) 4. שאלות נוקבות ואמיתיות (לא ממקום רע) על הפיכתה של בחורה בינונית במובנים רבים לאייקון להערצת אינסטנט ובכלל שאלת היותה חיילת שבאמצע השירות נקלעת לאח הגדול. האם זה אחראי לקחת בחורה כה צעירה ולתת לה להריח זוהר אינסטנט ? האם היא מבטאת בדמותה ערכים אמיתיים הראויים להערצה או שהיא סבבה כזה וכאילו ויאללה נקסט ? 5. סוגיית קהל הצופים - יש בה רבדים רבים : ההערצה האובססיבית והרדודה (מאמי, חיים שלי, סבבה, מותק, נפלא, נערץ ונהדר) מול השנאה האובססיבית (תאורים דמוניים של היריב) - מה משמעותה ? לאן זה לוקח אותנו כחברה החיה יחדיו ? איך זה בא לידי ביטוי במישורים נוספים (וחשובים יותר !!!) בחיינו כחברה וכעם ? במקום קצת עומק ורצינות (שאותם ניתן היה ללמוד מאלירז) מתנהג קהל המעריצים כמו סער............... לא אהבתם את סער ? (כאמור - גם אני לא !!!) ובכן אם תסתכלו במראה לא תראו (רובכם) את אלירז אלא דווקא את ס"א (צביעות, כוחנות, מרובעות, קיבעון, חוסר מודעות עצמית ועוד ועוד....) אולי מכאן נובע הפער שאינכם מבינים - אני תומך באלירז ומתעב אבל מתעב אבל מה זה מתעב את הדרך שבה אתם מביעים את ההערכה לאלירז לידי ביטוי (או לאלין מקל וחומר). אתם סער רבותי. זוכרים שלסער הדביקו את הכינוי בבון (קוף) ? אולי עכשיו תבינו מה אני רואה בהתנהגותכם. אם יש כאן בעלי יושרה אמיתיים (כמו אלירז - כן כמו אלירז) - קחו רגע צעד אחד אחורה. תסתכלו על הפורום. תסתכלו על ביטויי ההערצה האובססיביים. תסתכלו על ביטויי השנאה האובססיביים. תסתכלו על רמת הדיון. תראו את הניקים שממחזרים את ה"מאמי" וה"יו" וה"שיוווו" ואת אלו שמשיאים עצות לגבי הזוגיות של אלירז או אלין או סער או איילה ואם לא תקבלו מזה גועל אז אני צנצנת. ההודעה הזו מיועדת לאלו שיש בהם מהמענטש של אלירז ולא לאלו שיגיבו אוטומטית "אז אתה צנצנת". צר לי אבל אותם אני לא רואה ממטר ורוחש בוז עמוק להתנהגותם (אלא אם הם בני נוער שטרם עמדו על דעתם).
את פותנה שממלמלת הרבה ואומרת כלום - כיניתי מקלובה את גואל שאני לא מתפעל מחוכמתו ויש בו צד נחשי אכן כיניתי נחש או גועל נפש את אלין שאני לא מוצא בה כלום חוץ ממעט חן נעורים ומראה מצודד כיניתי נעל או סוליה אבל אלירז תמיד נקרא בפי אלירז ולא הדבקתי לו תואר כלשהו (לא מהמר ולא ערס ולא אחר). ועכשיו אני מעוניין להבין למה אתה מכניס לפי דברים שמעולם לא אמרתי או מנסה לשים טריז ביני ובין אהדתי לאלירז (כאשר אמרתי שמבחינתי ארז מס' 1 ואלירז מס' 2). האם כל מי שלא נופל מהכיסא מאלין הוא בהכרח שייך למתנגדי אלירז ? האם העובדה שלמרות חוסר אהדתי לסער ולאיילה אני מקפיד להעיר על הרוע, הצביעות והמוסר הכפול המאפיין אתכם - כאשר מה שמותר לאחרים אסור לס"א ומה שאסור לס"א מותר לאחרים / למשל, אלין לא שטפה כלים וזה סבבה ואיילה היא מכשפה / למשל, הס מלבגוד או לנטוש את בת זוגתך (סער את בולבולון) אבל מצווה להמליץ לאלירז לזרוק את בר ומצווה להמליץ לאלין לזרוק את אלישי למען "האהבה" בין אלין לאלירז שרקמתם במוחכם המאותגר - האם זה מצדיק התנהגות חייתית שלכם כלפיי ? האם זה מצדיק לכנות אותי "טרול" ? האם בגלל זה אני לא אוהד פי כמה את אלירז על פני ס"א ? זו האלימות הנחותה ביותר. לקטלג בנאדם, לכנות אותו בכינוי שמבטל את הצוןרך לפתוח את הראש ולהקשיב או לקבל ביקורת על האובססיביות הגובלת בגועל של מיחזור קללות כלפי ס"א והכתרת אלין ואלירז בכתרים במונחים כמעט דתיים ? מי שרוצה להאזין שיאזין - עמדתי היא שיש כמה מישורי התייחסות 1. לגבי המשחק אלירז ראוי היה לזכיה (אם כי חשבתי שארז יותר). 2. אחרי המשחק - עמדתי היא שאתם חיים בסרט אם אתם חושבים שאלירז או אלין או מישהו משם יהיה סופרסטאר לאורך זמן (המציאות מוכיחה שתמיד מגיע הדבר הבא ובריאליטי זמן התפוגה הוא מהיר מאוד) 3. לגבי מערכות היחסים ולגבי עניינים נוספים אני מאתר צביעות, התלהמות והרבה רוע מצד אוהדי אלירז. 4. לגבי תופעת העדר - אני סולד ממנה כשהיא לא אוטנטית אלא אובססיבית וכל מי שכופר בעיקר נדון לסקילה. 5. לגבי התנהלותו הנוכחית של אלירז - צר לי על הבחור. הוא בידיים של כרישים שעושים עליו את סיבוב הרייטינג בעודו סחורה חמה. אני מקווה שהוא ידע לנתב את ההצלחה לתוכנית לחיים ולאורך זמן ולא יהיה סמרטוט רייטינג לזמן קצר. אמחיש בדוגמה מדוע לדעתי עושים מאלירז "סמרטוט" - דוגמה אקטואלית מהיום : כאשר מגיע לטלויזיה מרואיין רציני אף פעם לא מושיבים אותו למשך שעה או יותר לחכות לאייטם עליו ובדרך מפרסמים מיליון פרומאים רק כדי לצוד את הקהל שישאר דבוק למרקע. מה שעשו היום לאלירז כשהוא המתין לראיון עם מורנו ושילון מלמד (כל מי שמכיר מעט את התקשורת מהקרביים) שאלירז הוא כלי משחק בידי אחרים. הוא המתין שם בבחינת דבש שמרחו על התחת כדי שהזבובים יגיעו (הזבובים = הקהל). אם תתרוממו רגע וברצינות ותביטו על הדברים ממעוף הציפור - הייתי אני מצפה לדיונים מעט יותר רציניים, למשל - 1. כוחה של הטלויזיה לעוות מציאות - אפרופו העריכה של קופרמן בערוץ 2 לעומת מה שראינו בערוץ 20. 2. יחסי הכוחות בין משתתף להפקה ועד כמה המשתתף הופך להיות חפץ של ההפקה - השתמש וזרוק... ? 3. התייחסות בוגרת למה שעבר על דמותו של סער לעומת אלירז (לא בקלישאות וממקום של ריב, שנאה או תחרות, שממילא כבר הוכרעה) 4. שאלות נוקבות ואמיתיות (לא ממקום רע) על הפיכתה של בחורה בינונית במובנים רבים לאייקון להערצת אינסטנט ובכלל שאלת היותה חיילת שבאמצע השירות נקלעת לאח הגדול. האם זה אחראי לקחת בחורה כה צעירה ולתת לה להריח זוהר אינסטנט ? האם היא מבטאת בדמותה ערכים אמיתיים הראויים להערצה או שהיא סבבה כזה וכאילו ויאללה נקסט ? 5. סוגיית קהל הצופים - יש בה רבדים רבים : ההערצה האובססיבית והרדודה (מאמי, חיים שלי, סבבה, מותק, נפלא, נערץ ונהדר) מול השנאה האובססיבית (תאורים דמוניים של היריב) - מה משמעותה ? לאן זה לוקח אותנו כחברה החיה יחדיו ? איך זה בא לידי ביטוי במישורים נוספים (וחשובים יותר !!!) בחיינו כחברה וכעם ? במקום קצת עומק ורצינות (שאותם ניתן היה ללמוד מאלירז) מתנהג קהל המעריצים כמו סער............... לא אהבתם את סער ? (כאמור - גם אני לא !!!) ובכן אם תסתכלו במראה לא תראו (רובכם) את אלירז אלא דווקא את ס"א (צביעות, כוחנות, מרובעות, קיבעון, חוסר מודעות עצמית ועוד ועוד....) אולי מכאן נובע הפער שאינכם מבינים - אני תומך באלירז ומתעב אבל מתעב אבל מה זה מתעב את הדרך שבה אתם מביעים את ההערכה לאלירז לידי ביטוי (או לאלין מקל וחומר). אתם סער רבותי. זוכרים שלסער הדביקו את הכינוי בבון (קוף) ? אולי עכשיו תבינו מה אני רואה בהתנהגותכם. אם יש כאן בעלי יושרה אמיתיים (כמו אלירז - כן כמו אלירז) - קחו רגע צעד אחד אחורה. תסתכלו על הפורום. תסתכלו על ביטויי ההערצה האובססיביים. תסתכלו על ביטויי השנאה האובססיביים. תסתכלו על רמת הדיון. תראו את הניקים שממחזרים את ה"מאמי" וה"יו" וה"שיוווו" ואת אלו שמשיאים עצות לגבי הזוגיות של אלירז או אלין או סער או איילה ואם לא תקבלו מזה גועל אז אני צנצנת. ההודעה הזו מיועדת לאלו שיש בהם מהמענטש של אלירז ולא לאלו שיגיבו אוטומטית "אז אתה צנצנת". צר לי אבל אותם אני לא רואה ממטר ורוחש בוז עמוק להתנהגותם (אלא אם הם בני נוער שטרם עמדו על דעתם).