התקשרו אלי הבוקר
ואמרו לי שהמשרה ניתנה למישהי אחרת ,שמאוד נהנו לשוחח איתי, כך היא אמרה "מאוד נהניתי לשוחח איתך, אני זמינה בכל עת ומאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך" לא היתה לי הזדמנות להיות אסרטיבית מוסקט, לא ניתנה לי ההזדמנות הנוספת למרות שנאמר לי שאני תוך מס' ימים אוזמן לראיון נוסף ולמרות שנתבקשתי לשכתב את הקו"ח ואני לא יודעת איך אני מרגישה, לא שמחה , לא עצובה ודי מבולבלת , מפני שהראיון היה במקום שכן מכיר אותי כבר שנה + לפחות ובמקום אחר אין ספק שהסיכויים שלי הם רק פחות ופחות טובים מאלו. אולי תחושה שהבית אמר לי שאני מספיק טובה כדי להיות בו במהלך היום אבל לא לישון בו, משהו כזה בערך... אולי לא. משום מה אני השארתי למראיינת תחושה שאני חלשה , ואני כ"כ לא חלשה, אלוהים עדי, אבל בהחלט קל להתבלבל, מצד שני אני כ"כ ישירה ומצד שלישי כאמור- קל היה לה לדעת עם מי היא מדברת ,היא מכירה אותי אבל אני לא יכולה לפרט מעבר. אין לי הסבר הגיוני אחד למה שקרה שם, באמת שאין לי, ובאמת שקבעתי כבר שיחת מוטיבציה עם מכר טוב שלי שהוא גם פסיכולוג בין יתר התארים שלו, וזה כבר לא רלוונטי , נמאס לי להגיד לו את המילים "לא רלונטי". אפילו לא התקשרתי, האכזבה שלו כחבר בפעם השלישית תוך שנה וחצי, והפעם בלי שום קשר לאפילפסיה לפחות הפעם אני יודעת שאין קשר כמעט בוודאות או רוצה להאמין בכך. מה אני יכולה להגיד? אני לא יודעת למה, לא שאלתי...אמרתי "תודה וביי" תודה על שזכרת