ONE
- פותח הנושא יה-יה
- פורסם בתאריך
אני רכלנית.. אני לא שולטת בזה
טוב אני שומרת על טוהר המילה בדבר אחד - אני לא משתמשת במילים שלי כדי לפגוע בעצמי, אני יותר מודעת לזה עכשיו. בקשר לאחרים, על חברים שלי אני תמיד השתדלתי לא להגיד דברים רעים - אבל על אנשים שאני שונאת, אני כל כך שמחה לגלות כל פעם מחדש שגם מישהו אחר לא סובל אותם ואז לדבר על כמה הם נוראים ואי אפשר לסבול אותם.... זה פשוט כל כך כיף... אני לא יכולה להפסיק עם זה!
טוב אני שומרת על טוהר המילה בדבר אחד - אני לא משתמשת במילים שלי כדי לפגוע בעצמי, אני יותר מודעת לזה עכשיו. בקשר לאחרים, על חברים שלי אני תמיד השתדלתי לא להגיד דברים רעים - אבל על אנשים שאני שונאת, אני כל כך שמחה לגלות כל פעם מחדש שגם מישהו אחר לא סובל אותם ואז לדבר על כמה הם נוראים ואי אפשר לסבול אותם.... זה פשוט כל כך כיף... אני לא יכולה להפסיק עם זה!
או-קיי, בואי ננסה להתמודד עם זה!
קודם כל נסכים על כמה עובדות בסיסיות: 1. זה בסדר, זה טוב, אין כל רע במה שאת עושה (אנחנו לא שופטים
). 2. את שוקלת להפסיק את הרכילות, או לפחות לבדוק את האפשרות הזאת, כי את מניחה שזה ישפר את איכות חייך (טוהר המלה וכאלה) - אבל את כרגע חווה את הרכילות כפעולה שמוסיפה לך הנאה מבלי לפגוע באחרים באופן משמעותי, אז מה הבעיה? ועכשיו מגיע החלק הכייפי (
): "אנשים שאני שונאת, אני כל כך שמחה לגלות כל פעם מחדש שגם מישהו אחר לא סובל אותם ואז לדבר על כמה הם נוראים ואי אפשר לסבול אותם.... זה פשוט כל כך כיף..." אז קדימה, תבחרי מישהו שאת שונאת (או מישהי, לא משנה) ותתחילי לספר לי עד כמה הוא נוראי ואי אפשר לסבול אותו... וביחד ננסה להתמודד עם זה... נראה לאן נגיע... קדימה, אני מחכה!!! זה אמור להיות מהנה!!!
קודם כל נסכים על כמה עובדות בסיסיות: 1. זה בסדר, זה טוב, אין כל רע במה שאת עושה (אנחנו לא שופטים
אז ככה...
אני מקווה שיש לכם כח לקרוא את כל זה, תחזיקו מעמד היה מישהו שפגשתי בכיתה י´ (לצורך העניין נקרא לו ע´), הוא היה נורא נחמד וחברותי לכולם וגם אלי, והיה נחמד לדבר איתו כי הוא היה מצחיק והכל, עכשיו ע´ הוא חבר כמעט של כולם וכולם מחבבים אותו, מתישהו באמצע כיתה י"א הוא הפסיק לחבב אותי והתחיל להיות נורא רע אלי, אני לא דיברתי איתו כי לא רציתי להפגע, אבל אפילו אם לא דיברתי איתו הוא תמיד אמר משהו שפגע בי, והוא יודע איך לפגוע - זה כמו שפעם אחת היינו באותה משמרת ביחד ומישהו התקשר לשאול מי נמצא שמה - אז אמרו לו שע´ וענבל (אני) אז הוא שאל אם זו ענבל אחרת ואמרו שלא, זו אני... בגלל שזו כבר הייתה הפעם השנייה באותו היום אמרתי שנמאס לי שכולם חושבים שאני ענבל ההיא ואז הוא אמר ש" הם לא חושבים - הם מקווים", אני הרגשתי באותה דקה כאילו שמישהו קורע חתיכה מהלב שלי, אני כל הזמן חשבתי שאנשים שונאים אותי ואין בי שום דבר שיכול לגרום לאנשים לרצות להיות לידי והוא פשוט בא ואומר לי שזה נכון, האדם הזה מחבב את כולם חוץ ממני, הוא נחמד לכולם חוץ ממני! וכלם מחבבים אותו יותר ממני... זה פשוט הזין יותר ויותר את התחושה שלי באותו הזמן. אבל הרגשתי טוב יותר כשישבתי עם חברות שלי ואיכשהו הגענו לנושא הזה - הוא היה דלוק על אחת מהן והיא אמרה לו לא ואיך שגיליתי הוא השתמש בחברה אחרת כדי להגיע אליה, הוא היה ידיד נורא נורא טוב שלה ואז אחרי שהוא הגיע למי שהוא רצה יש לה עכשיו מזל אם הוא אמר לה שלום... זה פשוט גרם לי להרגיש טוב שאני לא לבד, לא כולם העולם מחבב אותו ויש עוד כמה אנשים שרואים כמה הוא דפוק וכמה רע הוא. עכשיו לסיפור שנמשך אצלי מלפני הרבה זמן, בבית הספר היסודי היה ילד אחד (שלצורך העניין נקרא לו א´) שדאג שהחיים שלי יהיו גהינום, על כל מילה שאמרתי, על כל דבר שעשיתי הייתה לו תגובה, הוא כל הזמן העליבב אותי וכמובן שכולם נגררו אחריו והוא היה הילד הכי מקובל בכיתה ואני הייתי... כלום. אז בקיצור מאז אני שונאת אותו. עכשיו מגיעים לחטיבת ביינים - בחטיבת ביינים הייתה איתי ילדה (שלצורך העניין נקרא לה ד´) שפשוט עלתה לי על העצבים!!! היצור הזה פשוט כל כך מעצבן... אני איתה מכיתב ח (ועכשיו אני בי"ב), עכשיו אני אתחיל להקריא את הרשימה: היא אינטרסנטית - היא דואגת להתחבר עם אנשים שהיא יודעת שיועילו לה, היא דואגת להתחנף למורים (אבל בתחכום ככה שלא כולם מבחינים בזה), היא מנסה להתנהג באופן בוגר יותר ממה שהיא ולדאוג שגם כולם ידעו את זה, אני זוכרת אותה בכיתה ח מנסה להתנהג כאילו היא בת 50... וכומבן הדבר הכי חשוב, היא דואגת שכולם ידעו ויבינו שהיא יותר טובה מהם. היא חושבת שמגיע לה הכל, היא כל הזמן מתלוננת על הכל, וזה היה כל כך נכון בכיתה ח ו ט... על כל דבר שאפשר! זה היה בלתי נסבל! וגם האובססיה שלה בקשר לציונים בכיתה ח, למי איכפת שהמורה לטכנולוגיה הרסה לה את התעודה, זה לא משנה, שתפסיק להתלונן כל כך! היא נורא אוהבת לשמוע את הקול שלה וכל הזמן לדבר וזה כל כך מעצבן, כל פעם שהיא פותחת את הפה שלה אני לא יכולה לחכות עד שהיא תסגור אותו, אבל הקטע בחטיבה היה שכל הכיתה הלכה גם אחריה, וזה פשוט כל כך עיצבן אותי. אבל כשהיגעתי לתיכון זה השתנה, גם אז אני חשבתי שאני היחידה שלא סובלת אותה, אבל זה התחיל כשעבדנו על עבודה בבילוגיה ועל החלק הראשון קיבלנו 40 נקודות מתוך 40 ואז חברה שלי בירכה אותנו על זה שקיבלנו 40 נקודות מתוך 40 כשאפילו הקבוצה של ד´ קיבלה רק 39 נקודות מתוך 40! ובטיול השנתי לפני שעלינו לאוטובוסים המורה שלנו בא ואז הוא הלך וגם ד´ הייתה שם, אז חברה שלי לקחה אותי ועוד מישהי לצד והתחלנו פשוט לדבר עליה כי הוא נורא נורא עיצבנה אותנו באותו היום... ("איפה המורה? למה הוא לא רושם שמות? אה לא זה בסדר.... ד´ רושמת שמות") - והקטע הכי נחמד היה כשאני וחברות שלי עבדנו על ריקוד שלנו בספורט, אז גיליתי רשמית שפשוט כולם לא סובלים אותה ואני לא היחידה! זה הרגיש כל כך כל כך טוב... זה הלך בערך ככה, חברה שלי אמרה לי שהיא לא קוראת עיתונים בגלל שזה מזכיר לי את ד´, כי ד´ קוראת עיתונים והיא גם דואגת שכולם ידעו שהיא קוראת עיתונים כמו שהיא דואגת שכולם ידעו שיש לה עבודה בבורגר קינג ודברים אחרים כאלו... זה פשוט היה כיף! וא´ שהזכרתי מקודם נעשה חבר שלה בכיתה י´ (צמד משמים) ובשיחות שלי עם אנשים אחרים גיליתי שגם הם שונאים אותו וחושבים שהוא מפגר ושהם בחיים לא היו מסוגלים למצוא מישהו אחר מלבדם כי אין אף אחד אחר שיכול לסבול את הקרירות של שניהם.
אני מקווה שיש לכם כח לקרוא את כל זה, תחזיקו מעמד היה מישהו שפגשתי בכיתה י´ (לצורך העניין נקרא לו ע´), הוא היה נורא נחמד וחברותי לכולם וגם אלי, והיה נחמד לדבר איתו כי הוא היה מצחיק והכל, עכשיו ע´ הוא חבר כמעט של כולם וכולם מחבבים אותו, מתישהו באמצע כיתה י"א הוא הפסיק לחבב אותי והתחיל להיות נורא רע אלי, אני לא דיברתי איתו כי לא רציתי להפגע, אבל אפילו אם לא דיברתי איתו הוא תמיד אמר משהו שפגע בי, והוא יודע איך לפגוע - זה כמו שפעם אחת היינו באותה משמרת ביחד ומישהו התקשר לשאול מי נמצא שמה - אז אמרו לו שע´ וענבל (אני) אז הוא שאל אם זו ענבל אחרת ואמרו שלא, זו אני... בגלל שזו כבר הייתה הפעם השנייה באותו היום אמרתי שנמאס לי שכולם חושבים שאני ענבל ההיא ואז הוא אמר ש" הם לא חושבים - הם מקווים", אני הרגשתי באותה דקה כאילו שמישהו קורע חתיכה מהלב שלי, אני כל הזמן חשבתי שאנשים שונאים אותי ואין בי שום דבר שיכול לגרום לאנשים לרצות להיות לידי והוא פשוט בא ואומר לי שזה נכון, האדם הזה מחבב את כולם חוץ ממני, הוא נחמד לכולם חוץ ממני! וכלם מחבבים אותו יותר ממני... זה פשוט הזין יותר ויותר את התחושה שלי באותו הזמן. אבל הרגשתי טוב יותר כשישבתי עם חברות שלי ואיכשהו הגענו לנושא הזה - הוא היה דלוק על אחת מהן והיא אמרה לו לא ואיך שגיליתי הוא השתמש בחברה אחרת כדי להגיע אליה, הוא היה ידיד נורא נורא טוב שלה ואז אחרי שהוא הגיע למי שהוא רצה יש לה עכשיו מזל אם הוא אמר לה שלום... זה פשוט גרם לי להרגיש טוב שאני לא לבד, לא כולם העולם מחבב אותו ויש עוד כמה אנשים שרואים כמה הוא דפוק וכמה רע הוא. עכשיו לסיפור שנמשך אצלי מלפני הרבה זמן, בבית הספר היסודי היה ילד אחד (שלצורך העניין נקרא לו א´) שדאג שהחיים שלי יהיו גהינום, על כל מילה שאמרתי, על כל דבר שעשיתי הייתה לו תגובה, הוא כל הזמן העליבב אותי וכמובן שכולם נגררו אחריו והוא היה הילד הכי מקובל בכיתה ואני הייתי... כלום. אז בקיצור מאז אני שונאת אותו. עכשיו מגיעים לחטיבת ביינים - בחטיבת ביינים הייתה איתי ילדה (שלצורך העניין נקרא לה ד´) שפשוט עלתה לי על העצבים!!! היצור הזה פשוט כל כך מעצבן... אני איתה מכיתב ח (ועכשיו אני בי"ב), עכשיו אני אתחיל להקריא את הרשימה: היא אינטרסנטית - היא דואגת להתחבר עם אנשים שהיא יודעת שיועילו לה, היא דואגת להתחנף למורים (אבל בתחכום ככה שלא כולם מבחינים בזה), היא מנסה להתנהג באופן בוגר יותר ממה שהיא ולדאוג שגם כולם ידעו את זה, אני זוכרת אותה בכיתה ח מנסה להתנהג כאילו היא בת 50... וכומבן הדבר הכי חשוב, היא דואגת שכולם ידעו ויבינו שהיא יותר טובה מהם. היא חושבת שמגיע לה הכל, היא כל הזמן מתלוננת על הכל, וזה היה כל כך נכון בכיתה ח ו ט... על כל דבר שאפשר! זה היה בלתי נסבל! וגם האובססיה שלה בקשר לציונים בכיתה ח, למי איכפת שהמורה לטכנולוגיה הרסה לה את התעודה, זה לא משנה, שתפסיק להתלונן כל כך! היא נורא אוהבת לשמוע את הקול שלה וכל הזמן לדבר וזה כל כך מעצבן, כל פעם שהיא פותחת את הפה שלה אני לא יכולה לחכות עד שהיא תסגור אותו, אבל הקטע בחטיבה היה שכל הכיתה הלכה גם אחריה, וזה פשוט כל כך עיצבן אותי. אבל כשהיגעתי לתיכון זה השתנה, גם אז אני חשבתי שאני היחידה שלא סובלת אותה, אבל זה התחיל כשעבדנו על עבודה בבילוגיה ועל החלק הראשון קיבלנו 40 נקודות מתוך 40 ואז חברה שלי בירכה אותנו על זה שקיבלנו 40 נקודות מתוך 40 כשאפילו הקבוצה של ד´ קיבלה רק 39 נקודות מתוך 40! ובטיול השנתי לפני שעלינו לאוטובוסים המורה שלנו בא ואז הוא הלך וגם ד´ הייתה שם, אז חברה שלי לקחה אותי ועוד מישהי לצד והתחלנו פשוט לדבר עליה כי הוא נורא נורא עיצבנה אותנו באותו היום... ("איפה המורה? למה הוא לא רושם שמות? אה לא זה בסדר.... ד´ רושמת שמות") - והקטע הכי נחמד היה כשאני וחברות שלי עבדנו על ריקוד שלנו בספורט, אז גיליתי רשמית שפשוט כולם לא סובלים אותה ואני לא היחידה! זה הרגיש כל כך כל כך טוב... זה הלך בערך ככה, חברה שלי אמרה לי שהיא לא קוראת עיתונים בגלל שזה מזכיר לי את ד´, כי ד´ קוראת עיתונים והיא גם דואגת שכולם ידעו שהיא קוראת עיתונים כמו שהיא דואגת שכולם ידעו שיש לה עבודה בבורגר קינג ודברים אחרים כאלו... זה פשוט היה כיף! וא´ שהזכרתי מקודם נעשה חבר שלה בכיתה י´ (צמד משמים) ובשיחות שלי עם אנשים אחרים גיליתי שגם הם שונאים אותו וחושבים שהוא מפגר ושהם בחיים לא היו מסוגלים למצוא מישהו אחר מלבדם כי אין אף אחד אחר שיכול לסבול את הקרירות של שניהם.
היום לא שמרתי על טוהר המלה ../images/Emo31.gif
"אני יה-יה והיום ריכלתי" "WE LOVE YOU, YA-YA"
תוך כדי הדיבורים, הרגשתי שאני עושה נזק לעצמי (לא בגלל תוכן הדברים, אלא מעצם המעמד וההרכב האנושי שבו הם נאמרו). לא עצרתי באדום
הרגשתי שאני חייבת להגיד (זה משהו שקשור אליי ולעוד אדם. רציתי לטהר את שמי מהרכילויות ובדרך "חטאתי" בריכול עליי ועל האדם השני). אז אמרתי. אבל אני סלחתי לי, אז אתם בטח יכולים...
זהו
"אני יה-יה והיום ריכלתי" "WE LOVE YOU, YA-YA"
אבל האמת היא שאני עדיין לא מבינה למה לרכל זה רע - כי לי אישית במקרה הספציפית שציינתי זה נותן לי הרגשה כל כךךךךך טובה...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.