התנגדות מעשית וסימלית
שלום חי אדר אני מודה לך על שאלותיך. (גם על המחמאה שבראשיתם.) עולם העבודה הוא מורכב ולכן אורבות בו סכנות רבות ולכל אחת מהן מענה משלה במערכת המצוות. ריסון הנאמנות לעולם הזה בכללותו מתבטא בשבת. וכידוע מי שהשבת ממלאת את תפקידה הדתי בחייו המעשיים, יודע שהיא משפיעה על כל מחזור החיים השבועי ולא רק מגיעה לה ב"סוף השבוע" ונעלמת כלעומת שבאה. ריסון בכנת ההתמסרות לרווחים הכספיים מן העבודה, לדוגמה, לא נעשה באמצעות השבת, אלא באמצעים אחרים. וראוי לשים לב, כי האופי של המצוות, לשיטתי, הוא גם מעשי וגם סימלי. אין מתח בין שני ההיבטים הללו. בעניין הפרשנות, שאלתך קצרה, אבל הדברים ארוכים. אין אדם שאין לו פרשנות כזו או אחרת של צורת החיים של עצמו. העיסוק המודע בפרשנות הוא לא נחלת הכול, אבל הוא לא כרוך בפשרות ומאמצים יותר מאשר העיסוק בהסתגלות לצורת החיים ללא עיסוק מפורש בפרשנות שלה. יתר על כן, פרשנות אחראית לא כרוכה ב"מיצוע". אדרבה, היא לוקחת על עצמה להיות תמונה שיש לה מה להראות בדבר כל היבט של העולם המפורש. ובעניין ליבוביץ. כל דבריו על היהדות הם בגדר פרשנות, הנעוצה בין השאר גם במטען הפילוסופי שהוא הביא איתו למבצע הפרשני שלו מתוך השכלתו הכללית. בספר של נעמי "אמונתו של ישעיהו ליבוביץ" יש דוגמאות רבות לכך ובדבר השפעתו הפורמלית של קאנט על תפיסתו, תוכל למצוא כבר במאמרה הראשון של נעמי על ליבוביץ. בברכת שנה טובה, אסא כשר
שלום חי אדר אני מודה לך על שאלותיך. (גם על המחמאה שבראשיתם.) עולם העבודה הוא מורכב ולכן אורבות בו סכנות רבות ולכל אחת מהן מענה משלה במערכת המצוות. ריסון הנאמנות לעולם הזה בכללותו מתבטא בשבת. וכידוע מי שהשבת ממלאת את תפקידה הדתי בחייו המעשיים, יודע שהיא משפיעה על כל מחזור החיים השבועי ולא רק מגיעה לה ב"סוף השבוע" ונעלמת כלעומת שבאה. ריסון בכנת ההתמסרות לרווחים הכספיים מן העבודה, לדוגמה, לא נעשה באמצעות השבת, אלא באמצעים אחרים. וראוי לשים לב, כי האופי של המצוות, לשיטתי, הוא גם מעשי וגם סימלי. אין מתח בין שני ההיבטים הללו. בעניין הפרשנות, שאלתך קצרה, אבל הדברים ארוכים. אין אדם שאין לו פרשנות כזו או אחרת של צורת החיים של עצמו. העיסוק המודע בפרשנות הוא לא נחלת הכול, אבל הוא לא כרוך בפשרות ומאמצים יותר מאשר העיסוק בהסתגלות לצורת החיים ללא עיסוק מפורש בפרשנות שלה. יתר על כן, פרשנות אחראית לא כרוכה ב"מיצוע". אדרבה, היא לוקחת על עצמה להיות תמונה שיש לה מה להראות בדבר כל היבט של העולם המפורש. ובעניין ליבוביץ. כל דבריו על היהדות הם בגדר פרשנות, הנעוצה בין השאר גם במטען הפילוסופי שהוא הביא איתו למבצע הפרשני שלו מתוך השכלתו הכללית. בספר של נעמי "אמונתו של ישעיהו ליבוביץ" יש דוגמאות רבות לכך ובדבר השפעתו הפורמלית של קאנט על תפיסתו, תוכל למצוא כבר במאמרה הראשון של נעמי על ליבוביץ. בברכת שנה טובה, אסא כשר