../images/Emo124.gif ראיון השבוע
באיחור אופנתי והפעם אחד מתוכנית טלוויזה באנגליה, מ-2000
באיחור אופנתי והפעם אחד מתוכנית טלוויזה באנגליה, מ-2000
פרנק: זה חייב להיות גדול... נואל: מה? פרנק: וומבלי סטדיום. נואל: כן.. פרנק: סולו גיטרה... נואל: אני יודע...אני יודע...זו הופעה טובה, הופעה גדולה. פרנק: וכמובן שכיום אתה גם זוכר. נואל: כן. בכל אופן אני חושב שזו הייתה ההופעה השמינית השנה. פרנק: אבל הפסקת, לא הפסקת לצאת לסיבובי הופעות, לא כך? נואל: לא אני...כן...לא, השורה הרשמית היית שהפסקתי לצאת לסיבובי הופעות מעבר לימות עם הלהקה, שאף פעם לא באמת אמרתי את זה, אבל אני חושב שאנחנו הולכים, אנחנו הולכים לצאת שוב לסיבובי הופעות, בתקווה, אבל ליאם לא הולך להיות שם הפעם. פרנק: הוא כן.. נואל: לא. הוא עזב. פרנק: כי אתם תמיד הולכים להתפרק, אבל את אף פעם לא, האם כן? נואל: לא, האמת שזה נעשה עכשיו דיי עצוב כי זה הסיבוב הופעות השלישי שאני עוזב בו. אני משאר שזה דיי מביך, אמא שלי תמיד בטלפון אומרת: 'אני רואה ששוב עזבת את הלהקה'. פרנק: אבל אתה באמת, שעזבת למה עזבת את סיבוב ההופעות? נואל: טוב, הייתה לנו הופעה בברצלונה ואלן המתופף חוסן בטטנוס בידיים אז החלטנו שאנחנו לא נעשה את ההופעה באותו הלילה אז היינו צריכים לחכות שהצוות יארוז את הציוד שלנו, שזה בערך 8 שעות לשבת בחדר הלבשה ולשתות וזה היה 7 שעות מתוך ה8 משהו כמו, אתה יודע 'מאיפה יש לך את הנעליים האלו?, מה איתן?, אני לא אומר שיש בהן תקווה אבל מאיפה יש לך אותן?' ולפני ששמת לב ליאם היה בפינה של החדר ואני הייתי בקצה השני עם פנס בעין. פרנק: אז הסיפורים עלייך ועל ליאם הם משהו כמו, הנגיד מבעבעים? נואל: כן, אבל, אני מתכוון, כל מי ש...לעבוד עם חברי משפחה שלך זה דיי מסובך במיוחד כשאחד מחברי המשפחה שלך הוא ליאם גאלגר. אני מניח שזה עושה אותנו מה שאנחנו, בלהקה. אתה מבין? פרנק: כן. אבל הוא זמר גאוני להתחלה וגם.. נואל: הממ.. פרנק: אז זה דבר רע להגיד? נואל: היי, ליאם, אם אתה צופה, הם (הקהל) התחילו לצחוק ראשונים. טוב? פרנק: הוא זמר גאוני! נואל: הוא כן, זה מה שאני אומר! הוא זמר גאוני. (לליאם) אתה בחור נהדר וזמר מצויין! לא באמת הם באמת צוחקים. (הקהל) אז אנחנו עושים אודישנים לזמרים, בשבועות הקרובים. פרנק: הרובי ווליאמס הזה הוא זמר טוב. אני חושב שהוא זמר טוב. נואל: הוא מבדר אותך? פרנק: הוא מבדר אותי. זה הכל המצאה הקטע עם רובי ווליאמס? נואל: לא, לא, ליאם ורובי לא מסתדרים יחד כלל. בכלל... פרנק: אבל מה עם זה שאתה קראת לו 'רקדן שמן מטאייק ד'אט'? נואל: טוב, מה שזה היה זה שאני עשיתי ראיון עם, אני חושב, 'הנושא הגדול' והם אמרו שהסיבה שהם חושבים שאנשים לא אוהבים אותנו עד כידי כך היא בגלל שאנחנו תמיד מסתובבים עם, אתה יודע, 'האנשים היפים' והם אמרו 'יש לנו את רובי ווליאמס רוקד איתכם על הבמה בגלסטונברי' ואמרתי 'טוב, בנקודה הזו רובי ווליאמס לא היה מגניב, רובי היה רקדן שמן מטאייק ד'אט' וכמובן שהוא הבין את זה לא נכון ואז הוא שלח ז"ל ופרחים לשיר (החדש) עם, מה שלא היה כתוב על זה וליאם נעלב מזה עמוקות...אז השישה שבועות הראשונים היו הכל סביבי רובי ולאים, שזה היה כיף. פרנק: אבל בפרסי קיו.. נואל: זה לא היה כיף. פרנק: בפרסי הקיו כשליאם עשה את הדבר הזה על הקיו עומד מולנו אני מניח שההצהרה הייתה ברורה, ומוקדשת לרובי. אבל רובי נראה קצת פגוע והרגשתי קצת רחמים אליו. הוא צחק בהתחלה אבל כשהוא קלט את זה הוא נראה דיי מדוכדך. נואל: לא זה נכון. אני מתכוון, אני לא רוצה שמישהו יגיד את זה לי כי, אני תמכוון, ליאם היה חסר גבולות באותו אחר צהריים אבל זה לא היה, את יודע, בהגנתו של ליאם זה כמו, אם אתה בחצי שהני של כדור הארץ והבחור הזה (רובי ווליאמס) אומר את מה שהוא לא אמר וכל מה שאני יודעת שהיה שם מעורבות של הלוואת כספים ודברים כאלה, ואנחנו היינו איפושהו, אני לא זוכר איפה היינו, ויכולת לראות את זה בפנים של ליאם שכשהוא גילה שהם שניהם הולכים להיות באותו החדר הוא התחיל לשתות ביום רביעי, אז הוא שתה לבערך 8 ימים לפניי שהוא הגיע לשם אז אתה יודע...והוא היה דיי...ליאם בהיותו הבחור הנהדר שהו אני מניח שזו פשוט הייתה הקדשה לרובי, למעשה הוא פגע בכל אחד. הלהקה היחידה שהוא לא הייתה אנחנו. פרנק: אפילו קליי מינו שכולם אוהבים, לא כך? בכל מקרה, למעשה יש לנו תמונה מעולה של שלכם. סביר להניח שאתה כוכבי הרוק שהכי נוגעים בנו עכשיו. נואל: הו, תודה רבה לך. פרנק: אבל אתם לובשים משקפי שמש כשהשמש לא נמצאת. נואל: אני מבזבז כסף על זה. למעשה בספר של הרוק סטארז כתוב: אל תראה ללא משקפיי שמש כל הזמן אופניים בצורה מושלמת. פרנק: אני ניסיתי ללבוש את המשקפיי שמש הישנים שהיו באופנה והייתי חייב להוריד אותם. אני באמת הרגשתי כאילו אנשים חושבים שיש לי דלקת זיהומית. אני פשוט לא יכול, אתה צריך להיות סוג של...לקומיקאים במיוחד, כוכבי פופ יכולים לצאת מזה. נואל: למעשה ליאם לובש אותם 24 שעות ביממה. לא באמת 24 שעות ביממה אבל בכל מקרה, אני מתכוון, כל פעם שאני רואה אותו יש לו משקפיי שמש עליו. שזה למעשה אומר הרבה. לא כך? פרנק: כמו מה? נואל: או אולי לא. טוב, אתה יודע, אם העיניים הן החלון לנשמה והוא תמיד חוסם אותן. פרנק: כן.... נואל: זו ההצהרה המועדפת עליי להערב. פרנק: כן, זה למה אתה כותב שירים כי אתה חושב דברים כאלו. נואל: לא. אני כותב שירים כי אין לי משהו אחר ששווה להשתכר ממנו. פרנק: זה דבר מבריק על הדברי כותבי שירים האלו. נואל: האם זה? למה שלא תבוא ותספר לי על זה פרנק ותהיה כותב שירים בעצמך? פרנק: אני אגיד לך מה..תראה אני חושב שאתה עם קצת עבודה צריך להיות קומיקאי. נואל: אני תוהה כמה פעמים זה נאמר בעבר. פרנק: כן, אבל אם הייתי כותב את 'וואנדרוול' לא הייתי רוצה לתת את זה לאחי לשיר. נואל: למעשה לא רציתי, אבל היה לנו וויכוח ארוך על זה ועל מי הולך לשיר את השיר הזה ובסוף השפה התחתונה שלו (של ליאם) הגיעה למטה רחוק על לאיפה שהברכיים שלו. אז הוא נראה מאוד, מאוד עצוב אז אמרתי לו 'טוב אז אני הולך לשיר שיר אחר שהוא אל תביט לאחור בכעס'. פרנק: זה מספר שהוא כולו על אואזיס וכתוב שם: 'נואל אמר שהדבר הכי טוב שהוא זוכרת מהבית ספר היסודי זה שרשו לו לצפות בתוכניות טלוויזיה כמו 'ריינבאו' ו'אתה ואני'. נראה שנואל אוהב לשיר: 'אתה ואני, אני אותה, הרבה לנו לעשות'. נואל: למעשה לליאם יש גרסה לשיר הזה, הוא קורא לזה 'אני ואני'. פרנק: האם תגיד שזה השפיע על הכתיבה שלך בדרך כזו או אחרת? נואל: כן, יש קצת ב'היא מחשמלת' שזה קצת דומה לזה. פרנק: זה באמת מעניין שהשתמשת בחלק מזה.. נואל: כן אני יודע. פרנק: אז מה הדבר הבא בשבילך נואל? נואל: מחר יוצא לנו אלבום. לכו תקנו אותו. פרנק: האם הוא נקרא 'מוכר למיליונים'? נואל: כן. פרנק: אז פעם אמרת שאתה הולך לפרוש מהיותך כוכב פופ לפני גיל 40. נואל: כן. פרנק: אתה עדיין מתכוון לעשות זאת? ואם כן, מה הדבר הבא שתעשה? נואל: אני לא יודע...סביר להניח שאני תמיד...אתה יודע מה? לא במראה כמו שלי! אני אפרוש כשאהיה בן 50. אבל כשאתה על הבמה ואתה מנגן מול אנשים...התחלתי לצפות בקלטות שלנו בהופעות ואני פשוט חושב שזה זבל. פרנק: למה?! זה מעולה! נואל: לא, אני לא יודע...זה המשחק של הצעירים. לא כך? פרנק: כן, אבל אם אתה באמת כ"כ טוב נדמה שחבל להפסיק, לא כך?