צעד קטן-גדול

[על חבל דק]

../images/Emo124.gif צעד קטן-גדול

סיימתי את הטיפול אני מרגישה כזו הקלה

 

[מחכה בשדות]

מזל טוב

ספרי חוויות ודברים שלמדת

 

[לילי נמר]

את סיימת אותו מיוזמתך?!

אני מתה לדעת איך ההרגשה של להחליט עד כן- סיימתי את חלקי ולקפל את הבאסטה...חחח...

מזל טוב, ובהצלחה בהמשך

לינוי

 

[קרן אור אחת]

אם את אומרת...

"אני מרגישה הקלה" אז סימן שזה הדבר הנכון בשבילך... מזל טוב!!! ספרי לנו... איך היה? גכמה זמן לקח? ומה הייתה דעתה של הפסיכולוגית.. או פסיכולוג..

 

[MommyHug]

באמת מזל טוב!

וגם אני מצטרפת לאחרים, אשמח לשמוע איך היה, כמה זמן, באיזו תדירות, איך זה לסיים וכו'... ו- וואו!!!

 

[קצת דיווה]

מזל טוב ../images/Emo140.gif

צעד גדול .. מה גרם לסיים אותו??.

 

[i love עדי]

מזל טוב ../images/Emo65.gif ../images/Emo9.gif

איך ולמה החלטת לסיים אותו ?

 

[חן1 היחיד]

שאלה לפורום

אני מצטער להשבית מעט את השמחה, ולהציע לך/ לכם לבדוק למה הקלה? האם הסיום לא היה טוב? הקלה- נשמע כאילו- " סוף סוף הצלחתי להיפטר מהמטרד הזה". האם זה באמת כך היה אצלכם בסיום טיפול? איך הייתם רוצים שזה יהיה אחרת?

 

[על חבל דק]

תודה לכם ../images/Emo24.gif

ת'אמת הסיפור די ארוך.. הוא מתחיל בזה שהיא המטפלת השניה שהייתי אצלה. עם הראשונה סיימתי לאחר שהטיפול פשוט נתקע - לא הרגשתי מספיק בנוח לשתף אותה בכל וגם בעקבות נגיעות בכל מיני דברים רגישים הרגשתי מין מחנק כזה כשהייתי מגיעה אליה, משהו באווירה נתקע כזה ואז החלטתי שאני לא רוצה להמשיך עוד, את סגירת הטיפול סחבנו למשך כמה פגישות. חלקיכם בטח יודעים איך זה עובד.. להבין למה ומאיפה זה בא, באיזו הרגשה אני יוצאת וכו'.. ולסיכום אמרה שאם ארצה היא עדיין שם. (פתאום נזכרתי שאיתה היה לי כבר קטע כזה די בהתחלה שהחלטתי שאני רוצה לסיים ואז הפסקנו אולי לחודש וחזרנו). אחרי אולי שנה החלטתי לגשת לטיפול נוסף מתוך צורך אחר שהתעורר בי. הגעתי אל אשה מ ד ה י מ ה! הפעם אצלה כבר מלכתחילה הרגשתי שהגעתי למקום הנכון. היא פשוט הייתה כל מה שחיפשתי. ממשיכה בהודעה חדשה לפני שזה יעלם.

 

[על חבל דק]

..

היינו ביחד תקופה של 4-5 חודשים. בגדול, החלטתי שלא נכון לי יותר להמשיך כי פשוט לא הרגשתי כבר צורך להיות שם. במקביל לטיפול בנינו "טיילתי" בכל מיני מקומות ולאט לאט הכרתי והתחלתי לגבש את עצמי ובמידה מסויימת הרגשתי שכעת זה בדיוק הפוך ושהפעם אם אמשיך איתה אני אתקע בעיקר כי המטרות שלי השתנו. ת'אמת באותה המידה שהיא הופתעה מזה שהעלתי את העניין כך גם אני ביני לבין עצמי כי השינוי שהורגש פתאום הפתיע גם אותי. דיברנו על זה קצת..היא רצתה לדעת מה פתאום קרה ולוודא שזה הדבר הנכון והטוב ביותר בשבילי. סיפרתי לה ואז נפרדנו והשארנו את המקום הזה פתוח למה שלא יהיה. מקווה שקיבלתם קצת תשובות.. וחן, כשאמרתי הקלה התכוונתי להרגשה הזו של כוח. שמחה כזו כי הטיפול הזה שהייתי בו עזר וכעת אני מסוגלת להמשיך לבד ממש כמו שלוקחים תרופה כלשהיא ואחרי שמתחזקים וכבר לא מרגישים צורך לקחת אותה שוב זה משמח ומקל.