את מקסימה
אין לי ספק שיש אלוהים ולו בזכות תהליך הבריאה המופלא של כל מה שמתרחש בעולמנו, בפרט בריאת אדם חדש, שלרוב למרות כל הסכנות שנמצאות במהלך ההריון, רוב הילדים נולדים בריאים ושלמים. כנ"ל לגבי הטבע וכו'..יש מי שיקרה להווצרות הזו יקום, אני קוראת לזה אלוהים. פולחן לעומת זאת, לא מתחבר אליי, ואני בספק עם יוצר העולם הזה התכוון שנארגן את כל היום שלנו כך שיסתובב מסביב לסגידה לו. אין לי ספק שההורים שלי שומרים עליי ודואגים לי. הם איתי. ואין לי עניין לתת הסברים וממש לא מעניין אותי אם אין לוגיקה מאחורי האמונה הזו. ככה מרגיש לי. חתונה זה טקס שאכשהו במדינה שלנו כבר מזמן איבד מהפרופורציות ובעיקר איבד את המשמעות הרוחנית שמאחוריו. ארגון חתונה עולה עשרות אלפי שקלים מיותרים, כך שבסופו של דבר זו תעשייה, שאפעס מרוחקת מהמשמעות האמיתית של חתונה...קידוש אישי של שני בני זוג. שלא תביני לא נכון, בעבר היה ברור לי שארצה את כל הבוג'רס הזה, אבל היום זה נראה לי זניח. הרבה יותר חשוב לי להרגיש ששניינו רוצים להיות ביחד ולשמור על היחד שלנו, גם בשעות הפחות פשוטות של הזוגיות. ממש לא חשובה לי גושפקנה ציבורית לאהבה שלי. וכן, מפחידה אותי מאוד הסיטואציה הזו שכל כך מחוברת להורים... והאמת, חשבתי על האופציה שלכשיהיו לנו ילדים, הם ילוו אותנו לחופה. אם לא הדור הקודם, אז לפחות הדור הבא. והינה אני מתחברת לאמירה שלך על תחושת השייכות ברגע שמקימים משפחה. ודרך אגב, לגבי המשפחה המורחבת, המצב לא היה כך תמיד, זה משהו שמצריך המון רצון טוב משניי הצדדים ומוכנות להקשבה. זה לא שאני מדברת אם דודה שלי כל יום, אפילו לא כל שבוע ולפעמים גם פעם בחודשיים. מה שחשוב לי זו הידיעה שאם אזדקק אוכל לבקש עזרה, זה כבר מספיק לי וממלא אותי בבטחון רגשי,שיש למי לפנות. ושוב, זה לא תמיד היה כך.
