../images/Emo10.gif החזרת אותי 3 שנים אחורה...
כשמתן היה בן חודש וחצי, האכלתי אותו בבקבוק בצהריים ופתאום הוא נעשה מוזר, נשם כבד והעיניים התגלגלו, קראתי לו והוא הסתכל עלי במבט קפוא וכל גופו היה קפוא, ישר קראתי לאחותי שהיתה איתי בבית, הייתי חסרת אונים ומבוהלת, הזמנתי מונית ונסענו לקופ"ח. הגעתי למזכירה רפואית ושאלתי איפה הרופא (הוא לא היה) כי קרה משהו לתינוק שלי, ובמקרה בחדר ליד הניורולוג ילדים שמע אותי (ראש מחלקת ניורולוגיה באסף הרופא), לקח לי את הילד מהידיים ובדק אותו, ראה שהוא לא נושם טוב, ישר הזמין אמבולנס ורץ למוקד יום. שם כבר הנשימו אותו, היתה המולה סביב התינוק, אני כמעט התעלפתי, רעדתי ובכיתי. פתאום הוא התחיל לנשום והאמבולנס הגיע. בקיצור היתה לו מחלת קוואסקי בגיל חודש וחצי, זו דלקת חריפה בעורקי הלב,העורקים התרחבו פי כמה מגודלם, היו לו אנוריזמות בלב, אוושה גדולה ולחץ דם מאוד גבוה. הוא היה מאושפז במחלקה שבוע וחצי ובטיפול נמרץ שבוע וחצי עקב החמרה במצב. כולו היה נפוח מבצקות, פריחה בכפות הידיים ורגליים, קילופים בעור, צד ימין בגרון היה נפוח מאוד עד כדי כך שלא יכל לנשום. רק כעבור שבועיים גילו את המחלה, לפני כן חשבו על לוקמיה (ה' ישמור) וכל מיני מחלות מזעזעות, כשגילו את המחלה ישר קיבל טיפול ודי חזר לעצמו. במשך תקופה ארוכה הזרקתי לו במותן קלקסן, וקיבל דרלין ואספירין. היום ברוך ה' מתן בן שלוש, ילד בריא, נמרץ ומקסים ברוך ה' תודה לאל, אבל עדיין במעקב אקו לב. אף פעם לא מזיק ללכת למוקד או מיון, עדיף לא לקחת סיכון. רק בריאות...
{מעניין אם היה כבר סקר כזה} גיל ילד/ה/ים? כמה פעמים במהלך חייהם {היחסית קצרים עד עתה} רצתן/ם איתן/ם למיון/מוקד רפואה דחופה ? כמה מהפעמים האלה זה היה מוצדק וכמה סתם היסטריה? מה הפעם שהכי זכורה לכן/ם? לבריאות
