אני עדיין אוהבת את 'פרט-קצה'
הוא חיובי, הוא נשמע טוב, והוא מתאר את מה שאנחנו בעצם רוצים - לא להתרבות. אבל זה לא מונח שהוא ברור מאליו, ויהיה צריך להסביר אותו לכל מי ששומע בפעם הראשונה. אני גם תומכת ב'משפחה זוגית', כלומר: משפחה שמורכבת מזוג בלבד, בדיוק כמו ש'משפחה חד הורית' זו משפחה שמורכבת מהורה אחד (אגב, הרבה יחידניות אומרות: "אני חד הורית, וזה לא נכון - לא האישה היא חד-הורית, אלא המשפחה היא חד הורית. האישה היא יחידנית). אגב - זה מקביל ל- DINK הלועזי. תגידו - אבל זה לא כולל את כולנו! נכון, אבל השאלה היא האם זה צריך לכלול את כולנו... את מי שכבר נמצא בזוג - זה כולל. את הרווקים שבעקרון רוצים להיות בזוג - זה גם כולל לדעתי, כי הם יכולים להגיד: "כרגע אני רווק, אבל אני מעונין למצוא את האחת ולהקים משפחה זוגית. ומה לגבי אלו שלא רוצים להקים משפחה משום צורה? נראה לי שמגיע להם כינויי משלהם (א-משפחתיים?). הרצון לא להיות בזוג שווה לרצון לא להיות הורה. ואם לא נמצא רעיון חדש טוב וקליט - אז אני תומכת ב'חופשיים מילדים'. למרות הביקורת (על ההתרסה ועל ההתייחסות השלילית מילדים), אני חושבת שהוא לא יותר גרוע משאר האופציות שהעלנו עד היום, ויש לו יתרון ברור - הוא תרגום טבעי של המונח הרווח באנגלית.