שלום ארז יקר.
קודם כל תודה לך על הטוטאליות שבה הבאת את עצמך מולנו, קהל הצופים. דרוש אומץ גדול כדי להיות יכל לכך, במיוחד בדרך המיוחדת שבה אתה התמודדת עם כל המראות שהציבו בפניך שאר הדיירים. אז שוב, תודה. צפיתי באדיקות בשידור החי, 24 שעות ביממה כמעט, עקב תאונה שהשביתה אותי כליל. קשה היתה לי התחברותך עם סער, תומר, שרה ואיילה. קבוצה של אנשים מחרחרי ריב ומדון. קשה היה לצפות בך הולך שולל אחר דמותו של סער אשר היווה דוגמה שלילית ביותר לאיך לנהוג ולהתעמת עם מצוקות שונות. ראיתי את הפעמים שניסית להחדיר בו הגיון ופשטות, את הרגעים שניסית להראות לו כמה הוא עיקש וילדותי. צפיתי בך מתבונן בו ורואה את עצמך, באגרסביות, בעקשנות אפילו באנוכיות. אך לא ראיתי אותו מכה על חטא, לא ראיתי אותו נותן לך קרדיט אמיתי כשם שנתת לו. הרגישות שלך היתה לו לחולשה. פעמים רבות שאלתי את עצמי מדוע בחרת להיות לצידו גם כשהבחנת שליבו אינו טהור, שליבו אינו שלם. סער הקרין סביבו כעס ואטימות, ההיפך ממה שליבך ביקש למצוא במקום המטורף הזה. אתה שאפת להבין מה ניתן לך ללמוד ומולך עמד סער שסירב ללמוד, סירב לגדול. רגישותך נגעה בי ואני חושב שאתה אמיץ ביותר. חבל לי בבחירתך את סער, איש המדון והכזב. אבל אין מה לעשות, כל אחד בוחר לו את שבקשה נפשו. שיהיה לך טוב, רק טוב ושתשכיל לבחור באנשים שיאירו אותך ולא יחשיכו. ודע ארז, אלירז העריך אותך ביותר וראה בך שלל מראות שניתן ללמוד מהן צפיתי בכם שעות רבות ובשבוע האחרון הוא התקרב אליך וביטא את אהבתו הכנה אליך. רציתי שתדע זאת מאדם חף מאינטרס. שוב, תודה והמשך לעשות חיל.