קומבינת הסויה הגדולה
לפני שנתיים התכנסה ועדה מיוחדת של משרד הבריאות כדי לדון במוצר המזון שנחשב ל"אופנתי" ביותר בתחום הבריאות: הסויה. עד אז ההנחה המקובלת היתה שככל שמרבים באכילת סויה הרי זה משובח (מיליארד סינים הרי לא טועים. אולם מחקרים ארוכי טווח מהעולם הראו כי הפיטואסטרוגנים המצויים בסויה - ומשמשים את הצמחים למאבק במזיקים - עלולים לפגוע בילדים אם יצרכו אותם בכמות גדולה. המחקרים מצאו כי הפיטואסטרוגנים, המחקים למעשה את פעולתם של הורמוני המין הנשיים, הם חלק מהגורמים האחראים להתבגרות המוקדמת של נערות במערב, והם עלולים גם לפגוע בפוריותם של נערים. אם כן, המלצת הוועדה היתה להגביל את צריכת הסויה בקרב ילדים עד גיל 18 ל- 3 מנות בשבוע. עם זאת, בדיקת עסקים מראה כי היום, שנתיים אחרי שהוועדה פרסמה ברבים את המלצתה, אין לצרכן הישראלי יכולת ליישם את המלצות משרד הבריאות. הסתרת מידע? כמעט כל מוצר מכיל חלבון סויה, קמח סויה או מייצבים על בסיס סויה, גם כאלה שהצרכן הסביר לא היה מעלה בדעתו שהם מכילים את הרכיב. לחם, למשל. בחנו מגוון לחמים באופן אקראי: לחם שחור אחיד, לחם אחיד פרוס ולחם מחיטה מלאה. כולם הכילו קמח סויה. כמה? אי-אפשר לדעת. זה לא נגמר בלחם. גם מוצרי בצק אחרים מכילים סויה: בורקס, פיצות, מלאווח, עוגות ועוגיות, וגם בהם אין פירוט של הכמויות. בדיקה אקראית של מדף החטיפים העלתה תמונה דומה: "ביסלי" אסם מכיל חלבון סויה, "צ'יטוס" מכיל סויה, חטיפי השוקולד "כיף כף" ו"פסק זמן" של עלית מכילים קמח סויה, וכך גם הביסקוויטים "פתי בר" של אסם. אפילו ממרחים על בסיס חרובים, כמו "ממרח אגוז-חרוב" של תופינית, שאמורים להוות תחליף בריא לממרחי השוקולד - מכילים סויה. ממרחי שוקולד, אגב, מכילים לציטין סויה. ומה עם הגלידות? כצפוי, גלידות על בסיס צמחי מכילות סויה, אבל מקומה אינו נפקד גם מגלידות החלב: "קרמיסימו וניל צ'יפ" ו"קרמריה עוגיות," למשל, מכילות סויה. ואם נעבור לגזרת הבשר, גם שם נמצא את חלבון הסויה בשניצלים. "שניצל עוף טוב בציפוי שומשום" ו"שניצל אוקיאנוס מאמא עוף" למשל ברצועות חזה עוף מעובדות ובכנפי עוף. בנוסף, כמעט כל נקניקייה שבדקנו מכילה חלבון סויה או "חלבון צמחי," שם קוד שעשוי לכלול סויה. כמה? גם אם תבדקו באותיות הקטנות ביותר לא תגלו שום נתון בנוגע לכמות. כשתגיעו לקופה עם עגלת קניות עמוסה, יתברר שגם אם לא רכשתם אף מוצר סויה - היא נמצאת שם באופן סמוי. הסויה משפרת את גימור המוצרים "לקמח סויה יש כמה תכונות שימושיות במוצרי מזון," אומר פרופ' איל שמעוני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון בחיפה. "הוא יכול לחזק לחם, ליצור לו מרקם משופר, להסמיך מאכלים. בנקניקים ובנקניקיות הוא משמעותי, מכיוון שדיני הכשרות בארץ לא מאפשרים להשתמש בחלבוני חלב ליצירת מרקם מדויק ואחידות, כפי שמוצר תעשייתי דורש. חלבון סויה יכול לייצב מוצרים כמו ממרחים ורטבים, ובגלידות הוא משמש למניעת היווצרות גושי קרח ולהשגת המרקם והרכות הרצויים. השימוש הנרחב בסויה בתעשיית המזון נעשה גם משום שהוא חומר גלם זול." המלצות משרד הבריאות הן לצרוך סויה במסגרת תזונה מאוזנת וכחלק ממגוון של קטניות. אולם המשרד גם הגביל את צריכת הסויה המומלצת לילדים ל- 3 מנות בשבוע - אז כיצד אפשר לעקוב אחר הכמויות? והאם יש סיבה לחשש? פרופ' שמעוני לא מודאג: "הבעיה הגדולה היא בקרב מי שצורך אך ורק מזון מתועש, שמכיל יותר מדי שמן ובא על חשבון ירקות ופירות. חשוב שהתזונה תהיה מגוונת. במוצרים שבהם הסויה אינה מרכיב מרכזי, אני מעריך שהיא לא תופסת יותר מאחוז או שניים מהמוצר." 'יועיל לאלרגיים' "כמות הסויה בלחם היא פחות מאחוז," אומר פרופ' סם שגיא, טכנולוג מזון ומרצה בפקולטה למדעי המזון, החקלאות ואיכות הסביבה ברחובות. "ככל שהילד גדול יותר ומשקל גופו רב יותר, ההשפעה של הסויה קטנה יותר." מנגד, חלק מאנשי המקצוע חשים אי-נוחות לנוכח המדיניות של משרד הבריאות - שמצד אחד מפרסם המלצה ומנגד אינו דורש יישום שלה ואינו מפקח עליה. "כדאי לבדוק שהעגלה שלנו לא תתמלא ביותר מדי מוצרים שמכילים סויה," אומר פרופ' רם רייפן, מומחה למחלות בדרכי העיכול ותזונה בילדים, מבית-הספר למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות ברחובות. "מדובר באמצעי זהירות. אנחנו לא יודעים בוודאות איך מגיעים תחליפי ההורמונים הנשיים אל גופם של הילדים." לדברי פרופ' שגיא, "הבעיה העיקרית בעיניי היא דווקא הסויה ה'גלויה' שמחליפה במקרים רבים בשר ויוצרת אנמיה בקרב ילדים. השכל הישר אומר שיש להגביל את כמות מוצרי הסויה שצורכים לפעמיים בשבוע, והשאר יגיע מהמזון באופן עקיף." לדברי אירית פורז, הדיאטנית הראשית של שירותי בריאות כללית, "כדאי מאוד שמשרד הבריאות יחייב חברות לכתוב במפורש איזה חלבון צמחי נמצא במזון. זה יועיל לצרכנים שאלרגיים לסויה, וגם לכלל הצרכנים שיוכלו לשמור על המינון הנכון של צריכת הסויה של ילדיהם. באופן כללי, מומלץ לאכול מזון מגוון, ולכלול בתפריט פירות, ירקות, דגנים וחלבון." מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן של שירותי בריאות כללית, תוקפת גם היא את משרד הבריאות: "מצד אחד בא גוף ממשלתי ומפרסם הנחיות ברורות, ומנגד הוא לא מספק לצרכנים כלים לעמידה באותן הנחיות". "חלק מהחברות אינן מציינות על המוצרים שהם מכילים חלבון סויה, אלא מסתפקות בהגדרה 'חלבון צמחי.' אבל גם הציון אינו מספיק: צריך שיהיה פירוט של הכמויות, אחרת לצרכן אין שום בקרה על כמות הסויה שהוא צורך. אני מכירה ילדים שאוכלים מספר מצומצם מאוד של מאכלים, ואם אלה מאכלים שמכילים חלבון סויה, התוצאה היא שהם מכניסים לגופם כמות סויה גדולה יותר מכפי שהם מעלים על הדעת." חקיקה חדשה במשרד הבריאות שוקדים בימים אלה על חקיקה חדשה, שתדרוש מהיצרנים ומהיבואנים לציין את מקורות החלבון והשמן במוצרים. ועדיין, הכמויות המדויקות של הסויה לא יצוינו. המשרד מסר בתגובה: "אנחנו עוקבים אחרי החקיקה בעולם בנושא. "לא ידוע לנו על חקיקה שלפיה קיימת חובת סימון של כמות הסויה במוצרי מזון." שטראוס וגלידות שטראוס מסרו בתגובה: "החברה מקפידה על התקנים המחמירים ביותר. ההנחיות הקיימות אינן דורשות סימון של שיעור המרכיבים השונים במוצר, ובכללם הסויה. אם תהיה דרישה כזו, נפעל בהתאם." אסם: "אסם מפרטת את כל רכיבי המוצר על גבי האריזה על-פי הוראות משרד הבריאות. יש להדגיש שבמוצרים המכילים חלבון סויה מדובר בכמויות מזעריות של פחות מ- 1/2%". תנובה: "בשניצלים של 'מאמא עוף' יש כמות מזערית של סויה. השימוש ברכיב נועד לתרום לעסיסיות המוצר. איננו חושפים את הכמויות של אף מוצר, כדי לא לחשוף את המתכון." עוף טוב: "החברה אינה מציינת את כמות הסויה במוצרים, מאחר שהחוק אינו מחייב להצהיר על כמויות רכיבים, אלא רק לציינם." מעדנות: "החברה פועלת על-פי התקנים וההוראות של משרד הבריאות." גלידות נסטלה: "סימון הרכיבים נעשה בהתאם לכל התקנים והתקנות. הגלידה המוזכרת בכתבה מכילה לציטין סויה, אך הכמות שלו בגלידה היא אפסית." זוגלובק: "ההנחיות הקיימות אינן דורשות סימון של שיעור המרכיבים במוצר, ובכללם הסויה." תופינית: "ממרחי החרובים שלנו כוללים כמויות מזעריות של סויה."
