../images/Emo124.gif יום האם / יום המשפחה
בוקר טוב בנות. היום, ל' בשבט, הוא יום המשפחה – במקור יום האם. לרובנו כאן בפורום אני מניחה שהוא מתקשר אסוציאטיבית דווקא לכותרתו המקורית, יום האם. וגם אם לא – גם עצם חגיגת יום המשפחה מזכיר את החלק החסר ... לכן צפוי שהיום הזה יהיה מורכב מבחינתנו. יחד עם זאת, הייתי מציעה שנציין את היום הזה השנה בדרך אחרת. אני מציעה שהשנה נתמקד ביש, ולא באין. נכון שאמא לא נמצאת איתנו פיזית, אבל היא נמצאת איתנו בכל כך הרבה מימדים אחרים.... הרי עצם קיומה לא נמוג, היא קיימת בגנטיקה שלנו, ובחינוך שהספיקה לתת לנו, ובמכתבים שהשאירה אחריה, ובזכרונות שנחקקו בליבנו ... ואלה הן כמובן רק דוגמאות. כאן ואני חייבת לציין, שמאז שקם הפורום, והעיסוק שלי בנושא גבר, אני מרגישה שאמא נוכחת הרבה יותר בחיים שלי מאשר מקודם. היא פשוט נמצאת איתי כמעט עם כל הודעה שאני קוראת ומזכירה לי משהו, ועם כל הודעה שאני כותבת, ובמיוחד כשאני כותבת עליה. אז אני מציעה, שהיום נבלה את היום במחיצתה של אמא – במימדים שאנחנו יכולים לעשות זאת. נעלה זכרונות נעימים, מי שרוצה להעלות תמונות מוזמנת, מי שכתבה משהו לאמא ורוצה לחלוק – מוזמנת גם. אפתח שרשורים נפרדים לכותרות השונות.
חשוב - אני רוצה להדגיש כאן, שמי שמרגישה שזה יקשה עליה במקום להקל [במיוחד הבנות שאצלן האבל עדיין טרי], שתשמור על עצמה ולא תעשה שום דבר יגביר את הכאב. אנחנו תמיד חייבות לשמור על עצמנו, בנות. ההצעה השניה שלי במסגרת הההתמקדות ב'יש', היא להתסכל על מה שכן יש לנו. אבא, אחים, סבים, ילדים, בני דודים ... את כל מי שיש לנו, והיום אנחנו יודעות כמה החשיבות של זה גדולה, בואו נוקיר היום. בואו נחשוב כמה אנחנו ברות מזל שם איתנו ... ואולי גם נספר להם את זה ... אז בנות, מקווה שיהיה יום משמעותי לכולנו, ואוהבת את כולכן!
בוקר טוב בנות. היום, ל' בשבט, הוא יום המשפחה – במקור יום האם. לרובנו כאן בפורום אני מניחה שהוא מתקשר אסוציאטיבית דווקא לכותרתו המקורית, יום האם. וגם אם לא – גם עצם חגיגת יום המשפחה מזכיר את החלק החסר ... לכן צפוי שהיום הזה יהיה מורכב מבחינתנו. יחד עם זאת, הייתי מציעה שנציין את היום הזה השנה בדרך אחרת. אני מציעה שהשנה נתמקד ביש, ולא באין. נכון שאמא לא נמצאת איתנו פיזית, אבל היא נמצאת איתנו בכל כך הרבה מימדים אחרים.... הרי עצם קיומה לא נמוג, היא קיימת בגנטיקה שלנו, ובחינוך שהספיקה לתת לנו, ובמכתבים שהשאירה אחריה, ובזכרונות שנחקקו בליבנו ... ואלה הן כמובן רק דוגמאות. כאן ואני חייבת לציין, שמאז שקם הפורום, והעיסוק שלי בנושא גבר, אני מרגישה שאמא נוכחת הרבה יותר בחיים שלי מאשר מקודם. היא פשוט נמצאת איתי כמעט עם כל הודעה שאני קוראת ומזכירה לי משהו, ועם כל הודעה שאני כותבת, ובמיוחד כשאני כותבת עליה. אז אני מציעה, שהיום נבלה את היום במחיצתה של אמא – במימדים שאנחנו יכולים לעשות זאת. נעלה זכרונות נעימים, מי שרוצה להעלות תמונות מוזמנת, מי שכתבה משהו לאמא ורוצה לחלוק – מוזמנת גם. אפתח שרשורים נפרדים לכותרות השונות.
