ציףציף1000
New member
../images/Emo124.gif החשדות 7.9.06 ../images/Emo124.gif
החל הטור של ווטרס בצפון אמריקה במקביל ליום הולדתו, פתח ווטרס את הרגל הצפון האמריקאית של הטור שלו, עם הופעה בניו ג'רזי בפני כ-17,000 צופים. על פי הדיווחים השתמש ווטרס לראשונה בהופעה בחזיר ממולא בהליום, אשר הועבר דרך הקהל בעת נגינת Sheep, ואז התעופף לו באוויר. כנראה שהתעופפותו לא היתה מתוכננת, כי ווטרס ציין בהמשך המופע שהם יצרכו למצוא אותו עכשיו... הסטליסט היה זהה לזה שעמו הופיע באירופה. רק ארוע אחד נרשם במהלך ההופעה, כאשר חלק משמעותי, כנראה, מהקהל לא קיבל ברוח טובה את Leaving Beirut, במיוחד ההערות של ווטרס על הנשיא בוש - ושרק לבוז. בינתיים, התראיין ניק מייסון לעיתון מקומי. אין בדבריו חידושים שלא שמענו מקודם. אפשר לקרוא את הראיון במלואו בלינק הזה: http://orig.app.com/pagex/ משפחת בארט מוכרת את ביתו של סיד כפי שדווח כאן לפני כמה ימים, החליטה משפחת בארט למכור גם את ביתו של סיד, בנוסף על מכירת חפציו האישיים - ציורים שלו, כן הציור ומברשותיו, רמקולים אותם צבע בצבעים בהירים, האופניים שלו אותם גם צבע, וגיטרה קלאסית בה ניגן. מדובר בקוטג' צמוד, עם גינה אחורית, שנבנה בשנות השלושים. אתר בית המכירות מפרט בדיוק את החדרים שיש בו, ומימדיהם. מהפירוט עולה שמדובר בבית צנוע, קטן מידות, אם כי הגינה האחורית היא ענקית. המשפחה מבקשת סכום התחלתי גבוה מאוד עבורו - 300,000 פאונד - הרבה מעבר לשווי-השוק של בית כזה, באותו איזור. רוזמרי ברין, אחותו של סיד, הוסיפה באתר בית המכירות מספר מילים על סיד ועל הבית: "סיד נולד בקיימברידג' בשנת 1946. הוא למד בביה"ס הגבוה לבנים בקיימברידג', ולאחר תקופה בבית הספר לאמנות קמברוול, הוא השתתף בהקמת הפינק פלויד. הוא היה אחראי לכתיבה, הקלטה והפקה של שני סינגלים שהיו להיטים (ארנולד ליין ואמילי), לרוב האלבום הראשון של הלהקה, וחלק מהשני. הוא הוערץ כדמות-הקיאקארוס הכי מוכשרת ונחשב על פי רוב למי שהביא את הפסיכדליה לבריטניה. הוא גר במרגרט סקוור מס' 6 בין השנים 1981 עד 2006. באוגוסט 1974 עברה אמו של רוג'ר, וויניפרד בארט, לגור בבית הזה. לפני כן היא גרה במשך 20 שנה בבית משפחה גדול שם גידלה חמישה ילדים, שכולם עזבו את הבית והיא "פרשה" לסנט מרגררט סקוור. היא אהבה את הבית ואת החנויות הקרובות והשכנים הידידותיים. היא שינתה רק מעט בבית: היא בנתה חדר שירותים קטן בקומה הראשונה ואדניות מאחורי המטבח. באותה תקופה לאימי היו 8 נכדים שגרו באזור כך שהיו הרבה מסיבות יום הולדת וחגיגות חג המולד בבית זה. בשנת 1981 רוג'ר חזר לקיימברידג' מלונדון והשתקע בחדר השינה האחורי הקטן. לאחר כמה זמן נהיה ברור שרוג'ר זקוק למרחב גדול יותר, ואמי באה לשהות עמנו, בתחילה על בסיס זמני, ולבסוף על בסיס קבוע. [רוזמרי שוכחת להזכיר את התקופה בה וויניפרד אשפזה את סיד בכפיה להסתכלות, לאחר פרץ אלימות מצדו, שבעקבותיו עברה לגור עם בתה, ואח"כ בקשה להרחיק את סיד מביתה. סיד שהה במשך כ-5 שנים, במהלך שנות השמונים, במוסד לאנשים עם מוגבלות] רוג'ר אהב את השקט והשלווה בסנט מרגרט סקוור. הוא אהב לשמוע את הילדים משחקים ברחוב, ונהנה לרכב על האופניים לחנויות המקומיות. הוא שם את חותמו על הבית, בעריכת שיפוצים תכופים, בניית רהיטים בעצמו, החלפת דלתות וכד'. בסלון הוא נהג לצייר ולאייר, וכתב באריכות על ההיסטוריה של האמנות. בחדר האחורי הוא נח ונהנה מהאזנה לג'ז. בקומה העליונה, הוא ישן בכל חדרי השינה, בהתאם למצב הרוח שלו. היו לו תכניות להשתמש בעלית הגג כסטודיו לאמנות, אבל הוא לא הגיע להשלמת התכנית. ההפרעה היחידה לשלוותו היתה כאשר אוהדים באו לעיתים לבקרו. הוא מעולם לא הצליח להבין מדוע זרים רצו את זמנו, והסיבה לתהילתו היתה תמיד עלומה בעיניו. שכניו היו מגוננים מאוד כלפיו ולעיתים היו מכחישים ידיעה אודותיו או אפילו מטעים את האוהדים באשר למקום מגוריו. הוא חי כך בנחת במשך 23 שנים עד מותו ביולי 2006. בתמונה: ביתו של סיד, מכיוון הגינה. המכירה הפומבית תערך בנובמבר. גילמור באבי רוד כפי שדווח כאן לפני כמה שבועות, הופיע גילמור ונגני הליווי שלו ב"אולפן מס' 1" באבי רואד, ב-29 לאוגוסט, בפני קהל מצומצם. ההופעה צולמה כחלק מסדרת הופעות, שתשודר בערוץ 4 הבריטי החל מנובמבר השנה, לרגל חגיגות 75 שנה לאולפנים. בין המופיעים האחרים: ה"מי", דיאנה רוס, פול סיימון, ואחרים. ההופעה של גילמור תשודר ב-3 לדצמבר. הסדרה אמורה להיות משודרת גם במדינות אחרות, כך שאולי יהיה לנו סיכוי לראות אותה, מתישהו. גילמור ולהקתו צולמו בביצוע כמה קטעים מתוך On an Island, בליווי תזמורת, וכן את "אסטרונומי דומינה", וביצוע החלק האקוסטי מ-Echoes. כן מדווח אתרו של גילמור, שהלהקה ביצעה - שלא להקלטה, את Come Together של הביטלס, Play that Funky Music של ווילד צ'רי, ואת Play with Fire של הסטונס. לטעמי, שלושת קטעים אלו שווים צפיה לכשעצמם, ואולי יותר מהקטעים שצולמו רשמית. בוודאי מישהו צילם את זה... לא? כמה ימים לפני כן, הופיע גילמור בדנציג שבפולין. בין לבין, הוא הספיק להפגש עם לך וולסה, ויחד עם משפחתו ועם וולסה, הניח פרחים על קבר מי שמתו במאבק על החירות. אני אעלה תמונות מהארוע בהמשך השרשור. תגובות? מחשבות? הגיגים? שרשרו לכאן.
החל הטור של ווטרס בצפון אמריקה במקביל ליום הולדתו, פתח ווטרס את הרגל הצפון האמריקאית של הטור שלו, עם הופעה בניו ג'רזי בפני כ-17,000 צופים. על פי הדיווחים השתמש ווטרס לראשונה בהופעה בחזיר ממולא בהליום, אשר הועבר דרך הקהל בעת נגינת Sheep, ואז התעופף לו באוויר. כנראה שהתעופפותו לא היתה מתוכננת, כי ווטרס ציין בהמשך המופע שהם יצרכו למצוא אותו עכשיו... הסטליסט היה זהה לזה שעמו הופיע באירופה. רק ארוע אחד נרשם במהלך ההופעה, כאשר חלק משמעותי, כנראה, מהקהל לא קיבל ברוח טובה את Leaving Beirut, במיוחד ההערות של ווטרס על הנשיא בוש - ושרק לבוז. בינתיים, התראיין ניק מייסון לעיתון מקומי. אין בדבריו חידושים שלא שמענו מקודם. אפשר לקרוא את הראיון במלואו בלינק הזה: http://orig.app.com/pagex/ משפחת בארט מוכרת את ביתו של סיד כפי שדווח כאן לפני כמה ימים, החליטה משפחת בארט למכור גם את ביתו של סיד, בנוסף על מכירת חפציו האישיים - ציורים שלו, כן הציור ומברשותיו, רמקולים אותם צבע בצבעים בהירים, האופניים שלו אותם גם צבע, וגיטרה קלאסית בה ניגן. מדובר בקוטג' צמוד, עם גינה אחורית, שנבנה בשנות השלושים. אתר בית המכירות מפרט בדיוק את החדרים שיש בו, ומימדיהם. מהפירוט עולה שמדובר בבית צנוע, קטן מידות, אם כי הגינה האחורית היא ענקית. המשפחה מבקשת סכום התחלתי גבוה מאוד עבורו - 300,000 פאונד - הרבה מעבר לשווי-השוק של בית כזה, באותו איזור. רוזמרי ברין, אחותו של סיד, הוסיפה באתר בית המכירות מספר מילים על סיד ועל הבית: "סיד נולד בקיימברידג' בשנת 1946. הוא למד בביה"ס הגבוה לבנים בקיימברידג', ולאחר תקופה בבית הספר לאמנות קמברוול, הוא השתתף בהקמת הפינק פלויד. הוא היה אחראי לכתיבה, הקלטה והפקה של שני סינגלים שהיו להיטים (ארנולד ליין ואמילי), לרוב האלבום הראשון של הלהקה, וחלק מהשני. הוא הוערץ כדמות-הקיאקארוס הכי מוכשרת ונחשב על פי רוב למי שהביא את הפסיכדליה לבריטניה. הוא גר במרגרט סקוור מס' 6 בין השנים 1981 עד 2006. באוגוסט 1974 עברה אמו של רוג'ר, וויניפרד בארט, לגור בבית הזה. לפני כן היא גרה במשך 20 שנה בבית משפחה גדול שם גידלה חמישה ילדים, שכולם עזבו את הבית והיא "פרשה" לסנט מרגררט סקוור. היא אהבה את הבית ואת החנויות הקרובות והשכנים הידידותיים. היא שינתה רק מעט בבית: היא בנתה חדר שירותים קטן בקומה הראשונה ואדניות מאחורי המטבח. באותה תקופה לאימי היו 8 נכדים שגרו באזור כך שהיו הרבה מסיבות יום הולדת וחגיגות חג המולד בבית זה. בשנת 1981 רוג'ר חזר לקיימברידג' מלונדון והשתקע בחדר השינה האחורי הקטן. לאחר כמה זמן נהיה ברור שרוג'ר זקוק למרחב גדול יותר, ואמי באה לשהות עמנו, בתחילה על בסיס זמני, ולבסוף על בסיס קבוע. [רוזמרי שוכחת להזכיר את התקופה בה וויניפרד אשפזה את סיד בכפיה להסתכלות, לאחר פרץ אלימות מצדו, שבעקבותיו עברה לגור עם בתה, ואח"כ בקשה להרחיק את סיד מביתה. סיד שהה במשך כ-5 שנים, במהלך שנות השמונים, במוסד לאנשים עם מוגבלות] רוג'ר אהב את השקט והשלווה בסנט מרגרט סקוור. הוא אהב לשמוע את הילדים משחקים ברחוב, ונהנה לרכב על האופניים לחנויות המקומיות. הוא שם את חותמו על הבית, בעריכת שיפוצים תכופים, בניית רהיטים בעצמו, החלפת דלתות וכד'. בסלון הוא נהג לצייר ולאייר, וכתב באריכות על ההיסטוריה של האמנות. בחדר האחורי הוא נח ונהנה מהאזנה לג'ז. בקומה העליונה, הוא ישן בכל חדרי השינה, בהתאם למצב הרוח שלו. היו לו תכניות להשתמש בעלית הגג כסטודיו לאמנות, אבל הוא לא הגיע להשלמת התכנית. ההפרעה היחידה לשלוותו היתה כאשר אוהדים באו לעיתים לבקרו. הוא מעולם לא הצליח להבין מדוע זרים רצו את זמנו, והסיבה לתהילתו היתה תמיד עלומה בעיניו. שכניו היו מגוננים מאוד כלפיו ולעיתים היו מכחישים ידיעה אודותיו או אפילו מטעים את האוהדים באשר למקום מגוריו. הוא חי כך בנחת במשך 23 שנים עד מותו ביולי 2006. בתמונה: ביתו של סיד, מכיוון הגינה. המכירה הפומבית תערך בנובמבר. גילמור באבי רוד כפי שדווח כאן לפני כמה שבועות, הופיע גילמור ונגני הליווי שלו ב"אולפן מס' 1" באבי רואד, ב-29 לאוגוסט, בפני קהל מצומצם. ההופעה צולמה כחלק מסדרת הופעות, שתשודר בערוץ 4 הבריטי החל מנובמבר השנה, לרגל חגיגות 75 שנה לאולפנים. בין המופיעים האחרים: ה"מי", דיאנה רוס, פול סיימון, ואחרים. ההופעה של גילמור תשודר ב-3 לדצמבר. הסדרה אמורה להיות משודרת גם במדינות אחרות, כך שאולי יהיה לנו סיכוי לראות אותה, מתישהו. גילמור ולהקתו צולמו בביצוע כמה קטעים מתוך On an Island, בליווי תזמורת, וכן את "אסטרונומי דומינה", וביצוע החלק האקוסטי מ-Echoes. כן מדווח אתרו של גילמור, שהלהקה ביצעה - שלא להקלטה, את Come Together של הביטלס, Play that Funky Music של ווילד צ'רי, ואת Play with Fire של הסטונס. לטעמי, שלושת קטעים אלו שווים צפיה לכשעצמם, ואולי יותר מהקטעים שצולמו רשמית. בוודאי מישהו צילם את זה... לא? כמה ימים לפני כן, הופיע גילמור בדנציג שבפולין. בין לבין, הוא הספיק להפגש עם לך וולסה, ויחד עם משפחתו ועם וולסה, הניח פרחים על קבר מי שמתו במאבק על החירות. אני אעלה תמונות מהארוע בהמשך השרשור. תגובות? מחשבות? הגיגים? שרשרו לכאן.