שוב אנחנו נפגשות
וכרגיל אני לא סותמת...
את לא יכולה להתקדם, כואב לך. הוא מזמן התקדם לא חושב עליך וכו'... מכירה , יודעת, אני שם!!! בואי אני יגלה לך משהו, ורק אחרי שיכולתי לקבל את זה לעצמי אני מרשה לעצמי להגיד את זה לך זאת לא אהבה, יודעת מהי אהבה? אהבה זה ששני אנשים ביחד ועוברים דברים ביחד ונשארים ביחד, אהבה הייתה לפני 70 שנה, אהבה זה לראות את הזוגות המבוגרים החמודים האלו שהולכים יד ביד עד עצם היום הזה <שיזכו לחיים ארוכים>. מה שיש לך זה רגשות, רגשות גדולים... קשה לך להבין למה זה קרה לך, איך הוא לא רוצה והוא מתקדם ואת לא. הגעגוע, אחרי שיעברו הימים, תביני שהגעגוע הוא בעצם לתחושה, להרגשה, לנוכחות, למיכה, לחיבוקים, לשיחות, לצחוקים, לכיף לדמעות ולכל מה שקשור לביחד. אני לא אומרת שלא היה שם משהו, בטח שהיה והיה גם יפה ומיוחד אבל זה נגמר, כל אחד פנה לדרכו. הוא הצליח לפנות לשם ואת עוד לא. את נאחזת בזכרונות, במחשבות ובכל מה שקשור אליו.... מתוקה שלי.. תרפי, תשחררי, זה כואב זה יכאב אבל בסוף זה ישתחרר. שוב אני מזיכרה לך שאת הנאמר אני אומרת מניסיון, גם אני עוד לא התגברתי לחלוטין אני עוד בשלבי החלמה אך עליך באמת להיות חזקה, אני כואבת את כאבך, אני מרגישה אותו, זה צובט בלב כואב בנשמה ורק הנשמה יודעת את גודל הכאב.. המחשבות, הזכרונות אולי אפילו התיקוות, הם לא מה שיעזרו לך בחיים, תתרכזי בעצמך במה שטוב לך רק במה שטוב לך. קחי אוויר תשתחררי ממנו, קחי כוח, לא יודעת מאיפה, תמצאי מאיפה, קחי כוח והרבה את יוצאת למסע קשה אבל לא בלתי אפשרי. רוצה עצה קטנה? לכי לים, קחי איתך שמיכה, שבי שם אפילו עם דף ועט תוציאי הכל תשפכי תבכי אם צריך, תזרקי את כל הרע לים ותצאי משם כמו חדשה. כל פעם שתרגישי רע תעשי את זה. אפילו סתם לעצמך בבית תכתבי ותכתבי עד שתכאב לך היד, תקראי את זה שוב ושוב עד שימאס לך... (שתביני אני מדברת איתך וזה כמו לדבר עם עצמי) תתמודדי עם זה שאתם לא ביחד, תקבלי את זה ורק אח"כ תוכלי להתקדם לאט לאט. זה כמו גמילה, זה קשה ואסור לך להישבר. אני מקווה שאמרתי דברים שנגעו לליבך ושתכניסי אותם טוב טוב לשכל שלך, שלא תשכחי אותם ותמיד תחשבי עלהם בשעה קשה, אני יודעת שרשמתי הרבה, מצטערת, פשוט מרגע שהתחלתי לא יכולתי לעצור (ואני עוד יכולה למשיך) זה בא מתוך הלב.
יש מי ששומע, יש מי שמבין
וכאן כל אחד מוזמן לפתוח את סגור ליבו, לספר... להשמיע... חוויות, אכזבות, שמחות, כעסים... הכל! ואנחנו כאן, לשמוע (לקרוא...) ולחבק
סתתאאם..) 5."הזמן יעשה את שלו". נדוש? אבל נכון. רק שאל תשכחי לעשות גם את שלך. יהיה בסדר...
