כבר ערב
וכבר זמן בדיקת
... אבל אני בעבודה, אלא מה. מזל שבעלי, שהיה אמור גם לעבוד הערב, הצליח להחליף את המשמרת לבוקר. אז הוא עם הילדים בבית. והערב כבר מגיעים ראשוני האורחים לחג - האחיין מחו"ל עם אשתו ושני הקטנטנים. ואיפה אנחנו עומדים יום לפני ליל הסדר?... רציתי לומר "בשיא הבלגן", אבל נראה שכבר עברנו את השיא. כבר יותר בכיוון הסדר. השנה, באמת, בגלל כל ההתרחשויות - מחלות, שמחות, עבודות וכו' - עשינו רק את ההכרחי לפסח. את המטבח גמרנו לנקות ולהכשיר במוצ"ש. תוכ כדי הנקיון התגלתה סתימה בביוב והבית הוצף מים, כל מה ששפכנו תוך כדי הנקיון - צף ועלה דרך מרצפות הרצפה...
טוב, היום זה טופל. והילדים גמרו לשטוף ולסדר את כלי הפסח. ואני - לפני המשמרת - קיפלתי הר ענקי של כביסות, וגיהצתי אולי שלוש שעות... גם מגהץ הקיטור שלי נפל למשכב, וגיהצתי עם משהו שלוקח יותר זמן. מחר - בישולים. אמא שלי וחמותי כבר עשו את החלק שלהן. עליי, למחר: שוק הטלה (או כבש, לא יודעת מה בעלי קנה בדיוק) בתנור, קניידלעך, חרוסת, וכל צרכי הקערה והסדר. עוגות גם, אבל את זה הבנות כנראה יעשו. והיום גיליתי את המספר הסופי המעודכן של המסובין לסדר אצלנו. 36 אנשים.
אולי נצטרך לדחוף קצת את הקירות... ואני רק מייחלת לקצת שקט. קצת שקט... אז - לכולנו - שיהיה חג של יציאה מעבדות לחירות, של רגשות אביביים, של שמחה משפחתית בנחת עד כמה שאפשר, של אהבה ושלוה, ושנשמע רק בשורות טובות!