../images/Emo122.gifאוי באמת.....
מפנאי פלוס: סוף עידן התמימות האם הכרחי ל"רק בישראל" שאדם, ילד בן 5, יצעק בשידור "חרא זה מילה נרדפת לקקי", או שהכוכבנית הפעוטה רהב תופיע בשמלות נוצצות ותשיר תוך עינטוז והבעות מפתות? פעילי האגודות למען הילד רואים בשיתוף ילדים בתוכניות בידור ניצול ציני, שמטרתו העלאת הרייטינג לירן דברת, שרית הרץ כבר לא מדובר במקרה בודד. באחת התוכניות האחרונות של "רק בישראל" בערוץ 2, הופיעה רהב אוברציגר, 5, המשתתפת הקבועה של התוכנית, עם להקת "חמסה". היא לבשה שמלה הדוקה ועינטזה תוך כדי מבטים מפתים כששרה את "אתה חייב למות עלי". בהזדמנות אחרת תבעה בשידור ממנכ"ל קשת, אורי שנער, תוכנית משלה, כמובן בעידודם של ארז טל ואורנה בנאי. אורח קבוע אחר, אדם רוזמרין, 5, צעק בשידור "חרא זה מילה נרדפת לקקי". נדמה ששני האירועים הללו בשידור מצטרפים למגמה ולתופעה הולכת ורווחת של הופעת ילדים על גבי מסך הטלוויזיה - המעוררת מחלוקות לא מעטות. ביטויה המדאיג מכולם, גורסים מומחים, הוא הגל של ילדים צעירים המשתתפים בתוכניות בידור, שמטרתו הבולטת היא שעשוע הצופים וקידום הרייטינג. הסוגייה עלתה על סדר היום במיוחד לאחר שידור התוכנית "נבחרת החלומות (בהקיציס)", בה הופיעו שלושה ילדים רכים בשנים, שנאלצו ללמוד מליאת אחירון מה הם צלוליטיס, מזונות ויזיזים. למחרת השידור נזעקו הורים רבים ומתחו ביקורת חריפה על הרס תמימותם של ילדים לטובת סחיטה של כמה אחוזי צפייה נוספים. - אחירון, תגובתך? "אני לא רואה בתוכנית אירוע מביך אליו נקלעתי. היה לי נחמד, כי הילדים היו מאוד מתוקים. אני יכולה רק להצטער שזה היה קצר וציני, אבל זו רוח התוכנית". עם זאת, אחירון מבהירה שלא הכינו אותה מראש למשימה לשמה הוזמנה. לו ידעה, היתה אולי שוקלת שנית את השתתפותה. "אם להורים של הילדים שהשתתפו בתוכנית לא היתה בעיה עם מטרת השתתפותם, אז לא צריכה להיות בעיה. ילדים גונבים את ההצגה ותמיד יפה לראות אותם, אבל באותה מידה צריך לנקוט מידת זהירות". - ובכל זאת, את לא חושבת שזו סיטואציה בעייתית? "אני לא יודעת איזה הסברים קיבלו הילדים לפני התוכנית, אני יכולה רק לקוות שהסבירו להם למה הם הגיעו". אישית, את הילדים שלה היא לא היתה חושפת ל"דברים חסרי משמעות כאלה". - איל קיציס, שמעת את הביקורות על הופעת הילדים אצלכם? "זה לא סוד שכלבים וילדים גונבים את ההצגה. צריך להבדיל בין השימוש המשעשע בילדים לבין הפיכתם לכוכבים שמאמצים מניירות של מבוגרים. שימוש חד פעמי בילדים, לשמוע את דעתם ולצחוק איתם - לא עליהם! - זה מרענן ומקסים. לא היתה לנו שום כוונה להעליב אותם או לגרום להם חוסר נוחות. ניסינו ליצור סאטירה על תוכניות ילדים בסגנון 'פוליטיקלי קורקט'". - היית חושב אחרת אם היו לך ילדים? "ממש לא. כל עוד זה חד פעמי, בידורי ותמים, זה נראה לי מקסים". "קשת" וארז טל לא מסרו את תגובתם עד למועד סגירת הגיליון. אנשי מקצוע: כמו חיות מחמד הביקורת החריפה ביותר כלפי הופעת הילדים בתוכניות בידור מגיעה מאנשי המקצוע בתחום ההגנה על ילדים. ד"ר חניתה צימרין, נשיאת האגודה להגנת הילד (אל"י) ופסיכותרפיסטית המתמחה בטיפול במקרים של ניצול ילדים, טוענת כי הנזק החברתי גדול מכפי שנדמה. "מעבר לנזק הישיר של הילדים המופיעים, נוצרת מעין לגיטימציה חברתית להתייחסות לילדים כמבוגרים. שימת הילדים במצבים כאלה גורמת לכך שגם ילדים שצופים וגם הוריהם מקבלים כמובן מאליו התייחסות כזו לילדים. אין להתכחש לכך שילדות קטנות לוקחות דוגמה מילדות אחרות המוצגות כנשים סקסיות בטלוויזיה". ד"ר צימרין אף טוענת, כי השימוש בילדים בצורה לא נאותה מכוון על ידי עורכי התוכנית או מגישיה. "מחקרים גילו כי הרייטינג עולה כאשר רמת האדרנלין בדם עולה בעקבות התעצבנות, תמיהה או התרסה בתוכנית. ככל שמשהו נראה לנו פחות נסבל, נרצה להמשיך ולצפות בו, ובכך הושגה המטרה הכספית". אשר לנזק הישיר הנגרם לילד, היא מזהירה: "הילד נחשף לעולם זוהר מבלבל שיוצר ציפיות ולתחרותיות קשה. כיוון שהטלוויזיה נחשבת למקום חוקי, מוסרי ונכון, זונחים את מנגנוני ההגנה ומניחים שילדים במצבים דמויי מבוגרים זה גם דבר נכון ומותר. אבל זהו תחום אפור מסוכן של ניצול ילדים". לביקורת מצטרף ד"ר יצחק קדמן, יו"ר "המועצה לשלום הילד". הוא מבחין בין תוכניות אירוח ובידור בהן הילדים משמשים כלי לצורך בידור מבוגרים, מעין חיית מחמד מאולפת, לבין תוכניות בהן הפנייה לילדים נעשית בגובה העיניים ומובאים כשרונות ודעות שלהם. "תוכניות כמו 'מסיבת גן' שהינחה ירון לונדון, הן תוכניות חיוביות, כי הן מכבדות את הילדים ונותנות במה לדעותיהם, אבל התוכניות מהסוג האחר מזעזעות ומשפילות. גם תוכניות כמו 'פיספוסים', לטעמי, מבזות ילדים שצולמו נופלים, נחבלים או נתפסים בחולשתם. באופן כללי שימוש כזה בילדים הוא ללא ספק ניצול ציני ונלוז. מנסיוני, ברוב המקרים לא ניתנה הסכמה של הילדים, והוריהם המסתנוורים מאור הזרקורים נוהגים בחוסר אחריות". ואולם אורית, אמה של הילדה רהב, דוחה את הביקורת. בתשובה לשאלה, האם לא נגרם לילדים נזק, והאם אורח החיים לא מושפע מההופעה בתוכניות בידור, היא משיבה: "במקרה שלנו אין השפעה. רהב פשוט ארטיסטית מלידה. היא כישרון טבעי ותמיד חיפשה במה, לכן אין בכך כל נזק. מעולם לא דחפנו אותה, ולמרות שהיא מקבלת המון הצעות, אנחנו מאפשרים לה לעשות רק את הפינה הספונטנית ב'רק בישראל'. אני משגיחה עליה מקרוב ולא רואה מקום לביקורת. אם יש ילדים שלא מתאימים לעולם הזה, שיישארו בבית". עיתונאי קטן שלי גם דודו טופז לא נשאר מחוץ לתמונה. בימים אלה נערכים מבחנים קדחתניים לבחירת הילד שיראיין בתוכניתו "הראשון בבידור" את כוכבי "המורדים", שיתארחו בקרוב בתוכנית. ארבעת המתמודדים שיגיעו לשלב הגמר יבחרו סלבריטאי אותו יראיינו בשידור חי, והקהל באולפן יבחר את המצטיין מביניהם. רותי זוארץ עמליה העמלה מול הביקורת על שימוש בילדים בתקשורת בחרנו להביא את פועלה של עמליה דואק, 12 וחצי, בתה של העיתונאית נחמה דואק, שכל פנייה אליה עוברת סינון קשוח של אמה. בנוסף להיותה כתבת פוליטית של ערוץ הילדים במסגרת "חמש וחצי", היא גם משתתפת בתוכנית "שישי בגאון", המשודרת בערוץ הראשון. עמליה, שנחשפה לפני כחצי שנה, מספרת: "לא הגעתי לתחום דרך אמא, הכל היה מקריות אחת גדולה. מיקי רוזנטל, העורך לשעבר, גילה אותי ונתן לי הזדמנות לאודישן ל'חמש וחצי'. בסך הכל אני מאוד נהנית ואשמח אם אוכל להמשיך גם בעתיד. אני לא מרגישה בינתיים שינוי באורח חיי. אם זה יבוא על חשבון חוגים, חברות ולימודים, אוריד את המינון. זה לא הפך למרכז חיי, אני לא איזה קרייריסטית - זה בדיוק כמו כל חוג". אין לכתבי 'פנאי פלוס' דברים נורמאלים יותר לכתוב עליהם? או לפחות נכונים?... כל הכתבה הזו היא פשוט ערמה אחת גדולה של שטויות. אם ילד נהנה בתכנית, למה שלא יישאר בה? וזה לא מכוון דווקא לילדי הגנון. אני במקרה ראיתי את הקטע בקיציס עם הילדים. כן, חשבתי בהתחלה שזאת קצת הרעלת מוח לילדים בני 5, אבל ראו עליהם שהם אוהבים במה. כנ"ל גם לגבי ילדי הגנון. חוץ מהילדים החדשים שזה לגיטימי שירגישו קצת לא בנוח, ה'וותיקים' (רהב, אדם) נראים כאילו הם נהנים מכל רגע. למה לא נותנים לשומדבר בארץ הזו פשוט להיות? תמיד מישהו שחושב שהוא יודע יותר טוב מכולם דוחף את האף שלו. רק בישראל. דרך אגב, אף מילה על ארז בתור דליה איציק. חבל, זה היה קטע ענק שמאוד שווה כתיבה.
מפנאי פלוס: סוף עידן התמימות האם הכרחי ל"רק בישראל" שאדם, ילד בן 5, יצעק בשידור "חרא זה מילה נרדפת לקקי", או שהכוכבנית הפעוטה רהב תופיע בשמלות נוצצות ותשיר תוך עינטוז והבעות מפתות? פעילי האגודות למען הילד רואים בשיתוף ילדים בתוכניות בידור ניצול ציני, שמטרתו העלאת הרייטינג לירן דברת, שרית הרץ כבר לא מדובר במקרה בודד. באחת התוכניות האחרונות של "רק בישראל" בערוץ 2, הופיעה רהב אוברציגר, 5, המשתתפת הקבועה של התוכנית, עם להקת "חמסה". היא לבשה שמלה הדוקה ועינטזה תוך כדי מבטים מפתים כששרה את "אתה חייב למות עלי". בהזדמנות אחרת תבעה בשידור ממנכ"ל קשת, אורי שנער, תוכנית משלה, כמובן בעידודם של ארז טל ואורנה בנאי. אורח קבוע אחר, אדם רוזמרין, 5, צעק בשידור "חרא זה מילה נרדפת לקקי". נדמה ששני האירועים הללו בשידור מצטרפים למגמה ולתופעה הולכת ורווחת של הופעת ילדים על גבי מסך הטלוויזיה - המעוררת מחלוקות לא מעטות. ביטויה המדאיג מכולם, גורסים מומחים, הוא הגל של ילדים צעירים המשתתפים בתוכניות בידור, שמטרתו הבולטת היא שעשוע הצופים וקידום הרייטינג. הסוגייה עלתה על סדר היום במיוחד לאחר שידור התוכנית "נבחרת החלומות (בהקיציס)", בה הופיעו שלושה ילדים רכים בשנים, שנאלצו ללמוד מליאת אחירון מה הם צלוליטיס, מזונות ויזיזים. למחרת השידור נזעקו הורים רבים ומתחו ביקורת חריפה על הרס תמימותם של ילדים לטובת סחיטה של כמה אחוזי צפייה נוספים. - אחירון, תגובתך? "אני לא רואה בתוכנית אירוע מביך אליו נקלעתי. היה לי נחמד, כי הילדים היו מאוד מתוקים. אני יכולה רק להצטער שזה היה קצר וציני, אבל זו רוח התוכנית". עם זאת, אחירון מבהירה שלא הכינו אותה מראש למשימה לשמה הוזמנה. לו ידעה, היתה אולי שוקלת שנית את השתתפותה. "אם להורים של הילדים שהשתתפו בתוכנית לא היתה בעיה עם מטרת השתתפותם, אז לא צריכה להיות בעיה. ילדים גונבים את ההצגה ותמיד יפה לראות אותם, אבל באותה מידה צריך לנקוט מידת זהירות". - ובכל זאת, את לא חושבת שזו סיטואציה בעייתית? "אני לא יודעת איזה הסברים קיבלו הילדים לפני התוכנית, אני יכולה רק לקוות שהסבירו להם למה הם הגיעו". אישית, את הילדים שלה היא לא היתה חושפת ל"דברים חסרי משמעות כאלה". - איל קיציס, שמעת את הביקורות על הופעת הילדים אצלכם? "זה לא סוד שכלבים וילדים גונבים את ההצגה. צריך להבדיל בין השימוש המשעשע בילדים לבין הפיכתם לכוכבים שמאמצים מניירות של מבוגרים. שימוש חד פעמי בילדים, לשמוע את דעתם ולצחוק איתם - לא עליהם! - זה מרענן ומקסים. לא היתה לנו שום כוונה להעליב אותם או לגרום להם חוסר נוחות. ניסינו ליצור סאטירה על תוכניות ילדים בסגנון 'פוליטיקלי קורקט'". - היית חושב אחרת אם היו לך ילדים? "ממש לא. כל עוד זה חד פעמי, בידורי ותמים, זה נראה לי מקסים". "קשת" וארז טל לא מסרו את תגובתם עד למועד סגירת הגיליון. אנשי מקצוע: כמו חיות מחמד הביקורת החריפה ביותר כלפי הופעת הילדים בתוכניות בידור מגיעה מאנשי המקצוע בתחום ההגנה על ילדים. ד"ר חניתה צימרין, נשיאת האגודה להגנת הילד (אל"י) ופסיכותרפיסטית המתמחה בטיפול במקרים של ניצול ילדים, טוענת כי הנזק החברתי גדול מכפי שנדמה. "מעבר לנזק הישיר של הילדים המופיעים, נוצרת מעין לגיטימציה חברתית להתייחסות לילדים כמבוגרים. שימת הילדים במצבים כאלה גורמת לכך שגם ילדים שצופים וגם הוריהם מקבלים כמובן מאליו התייחסות כזו לילדים. אין להתכחש לכך שילדות קטנות לוקחות דוגמה מילדות אחרות המוצגות כנשים סקסיות בטלוויזיה". ד"ר צימרין אף טוענת, כי השימוש בילדים בצורה לא נאותה מכוון על ידי עורכי התוכנית או מגישיה. "מחקרים גילו כי הרייטינג עולה כאשר רמת האדרנלין בדם עולה בעקבות התעצבנות, תמיהה או התרסה בתוכנית. ככל שמשהו נראה לנו פחות נסבל, נרצה להמשיך ולצפות בו, ובכך הושגה המטרה הכספית". אשר לנזק הישיר הנגרם לילד, היא מזהירה: "הילד נחשף לעולם זוהר מבלבל שיוצר ציפיות ולתחרותיות קשה. כיוון שהטלוויזיה נחשבת למקום חוקי, מוסרי ונכון, זונחים את מנגנוני ההגנה ומניחים שילדים במצבים דמויי מבוגרים זה גם דבר נכון ומותר. אבל זהו תחום אפור מסוכן של ניצול ילדים". לביקורת מצטרף ד"ר יצחק קדמן, יו"ר "המועצה לשלום הילד". הוא מבחין בין תוכניות אירוח ובידור בהן הילדים משמשים כלי לצורך בידור מבוגרים, מעין חיית מחמד מאולפת, לבין תוכניות בהן הפנייה לילדים נעשית בגובה העיניים ומובאים כשרונות ודעות שלהם. "תוכניות כמו 'מסיבת גן' שהינחה ירון לונדון, הן תוכניות חיוביות, כי הן מכבדות את הילדים ונותנות במה לדעותיהם, אבל התוכניות מהסוג האחר מזעזעות ומשפילות. גם תוכניות כמו 'פיספוסים', לטעמי, מבזות ילדים שצולמו נופלים, נחבלים או נתפסים בחולשתם. באופן כללי שימוש כזה בילדים הוא ללא ספק ניצול ציני ונלוז. מנסיוני, ברוב המקרים לא ניתנה הסכמה של הילדים, והוריהם המסתנוורים מאור הזרקורים נוהגים בחוסר אחריות". ואולם אורית, אמה של הילדה רהב, דוחה את הביקורת. בתשובה לשאלה, האם לא נגרם לילדים נזק, והאם אורח החיים לא מושפע מההופעה בתוכניות בידור, היא משיבה: "במקרה שלנו אין השפעה. רהב פשוט ארטיסטית מלידה. היא כישרון טבעי ותמיד חיפשה במה, לכן אין בכך כל נזק. מעולם לא דחפנו אותה, ולמרות שהיא מקבלת המון הצעות, אנחנו מאפשרים לה לעשות רק את הפינה הספונטנית ב'רק בישראל'. אני משגיחה עליה מקרוב ולא רואה מקום לביקורת. אם יש ילדים שלא מתאימים לעולם הזה, שיישארו בבית". עיתונאי קטן שלי גם דודו טופז לא נשאר מחוץ לתמונה. בימים אלה נערכים מבחנים קדחתניים לבחירת הילד שיראיין בתוכניתו "הראשון בבידור" את כוכבי "המורדים", שיתארחו בקרוב בתוכנית. ארבעת המתמודדים שיגיעו לשלב הגמר יבחרו סלבריטאי אותו יראיינו בשידור חי, והקהל באולפן יבחר את המצטיין מביניהם. רותי זוארץ עמליה העמלה מול הביקורת על שימוש בילדים בתקשורת בחרנו להביא את פועלה של עמליה דואק, 12 וחצי, בתה של העיתונאית נחמה דואק, שכל פנייה אליה עוברת סינון קשוח של אמה. בנוסף להיותה כתבת פוליטית של ערוץ הילדים במסגרת "חמש וחצי", היא גם משתתפת בתוכנית "שישי בגאון", המשודרת בערוץ הראשון. עמליה, שנחשפה לפני כחצי שנה, מספרת: "לא הגעתי לתחום דרך אמא, הכל היה מקריות אחת גדולה. מיקי רוזנטל, העורך לשעבר, גילה אותי ונתן לי הזדמנות לאודישן ל'חמש וחצי'. בסך הכל אני מאוד נהנית ואשמח אם אוכל להמשיך גם בעתיד. אני לא מרגישה בינתיים שינוי באורח חיי. אם זה יבוא על חשבון חוגים, חברות ולימודים, אוריד את המינון. זה לא הפך למרכז חיי, אני לא איזה קרייריסטית - זה בדיוק כמו כל חוג". אין לכתבי 'פנאי פלוס' דברים נורמאלים יותר לכתוב עליהם? או לפחות נכונים?... כל הכתבה הזו היא פשוט ערמה אחת גדולה של שטויות. אם ילד נהנה בתכנית, למה שלא יישאר בה? וזה לא מכוון דווקא לילדי הגנון. אני במקרה ראיתי את הקטע בקיציס עם הילדים. כן, חשבתי בהתחלה שזאת קצת הרעלת מוח לילדים בני 5, אבל ראו עליהם שהם אוהבים במה. כנ"ל גם לגבי ילדי הגנון. חוץ מהילדים החדשים שזה לגיטימי שירגישו קצת לא בנוח, ה'וותיקים' (רהב, אדם) נראים כאילו הם נהנים מכל רגע. למה לא נותנים לשומדבר בארץ הזו פשוט להיות? תמיד מישהו שחושב שהוא יודע יותר טוב מכולם דוחף את האף שלו. רק בישראל. דרך אגב, אף מילה על ארז בתור דליה איציק. חבל, זה היה קטע ענק שמאוד שווה כתיבה.
