[הוקוס פוקוס1]

../images/Emo121.gif

בדיוק לפני שנה יצא לי לפגוש מישהי בת 21 שאמא שלה נפטרה 7 חודשים קודם לכן ממחלה קשה.(האמהות שלנו הכירו) אני זוכרת שישבתי והסתכלתי עליה וחשבתי לעצמי איך אפשר לקבל דבר כזה,איך אפשר להמשיך ככה ..(קשה לי להגיד את זה) אבל פשוט ריחמתי עליה. ועכשיו ..עכשיו אני 7 חודשים אחרי ומסתכלת על הכל מנקודת מבט אחרת לצערי.כל כך שונאת את מבטי הרחמים הללו כמו שאני הרעפתי עליה. מדי פעם שומעת מאחורי הגב "איזו מסכנה.." ופתאום אני קולטת שזה בדיוק מה שאני עשיתי לה.. סתם שיתוף. תודה לכן..

 

[סְקָאלִי]

זוכרת שלפני כמה חודשים סיפרת

שהיית בבית קברות, ובא אוטובוס עם אנשים והסתובבו בבית העלמין, ושמעת שתי נשים שהסתכלו על מצבת אימך ואמרו 'איזו מסכנה, כזו צעירה'... ואת מאוד התעצבת? נזכרתי בזה עכשיו. מן הסתם, בכל המקרים, לא הייתה כוונה רעה. רק שהאובדן הופך אותנו ליותר רגישים לדברים האלה ...