איך חמותי הגיבה ללידת הבית?

../images/Emo12.gifאיך חמותי הגיבה ללידת הבית?

קודם היא דיברה עם בעלי והחלה לשאול קושיות כמו "כמה זמן זה הריון?"
ואיפה נלד. אז בעלי אמר לה שב XXX, אבל לא בבית חולים, אלא בבית
. ומה היה לה לומר? "יש כאלה שעושים זאת לפני כ ל המשפחה..."
שמתן לב ל"לפני"? לא עם, לא יחד- לפני. טוב, אינטונציה אף פעם לא היה הצד החזק שלה. תהיו בטוחים שלמרות שהשיחה נגמרה לפני 20 דקות, כבר כל המשפחה שלו יודעת על זה והריקושטים לא יאחרו להגיע
בכל זאת, אסתכל על החצי כוס החלב המלאה- לפחות זה לבבי יותר מ"משוגעת, זה מסוכן...", לא?
 

אשכר ש

New member
בהחלט לבבי יותר ../images/Emo6.gif

תתחילי לחשוב על אירגון הבית למופע, אני הייתי שוקלת הנחה במכירה מוקדמת של כרטיסים. כמובן ששורה ראשונה זה אקסטרה
 

סטיוויה

New member
../images/Emo6.gif רק בבקשה לא ב-22/6

כי אז רוג'ר ווטרס מופיע בפארק הירקון
 
לא יודעת אם ../images/Emo6.gif או ../images/Emo7.gif

התגובה שלה באמת לא נשמעת לי מאוד לחוצה או מלחיצה... אולי פשוט היא היתה קצת בהלם ולא היה לה מה להגיד אז היא פלטה את הדבר הראשון שעלה לה בראש? חמותי דיברה איתי על הלידה בדיוק דקה ורבע בטלפון. היא שמעה (לא ממני, וכמו שאני מכירה את הבן שלה אז גם לא ממנו, הוא מבחינתו בכלל לא היה מספר להם שאני בהריון עד שהתינוק היה נכנס לכתה א'
) על לידת הבית ושאלה אותי אם זה נכון וזה התכנון. עניתי שכן. היא שאלה אם אני לוקחת מיילדת איתי או שלבד (באותו הרגע עלה לי בראש ה-
הזה) ועניתי שיש לי שתי מיילדות, והן מאוד מנוסות וותיקות ומוסמכות, והן מטפלות בי לאורך כל ההריון. מהצד השני שמעתי עד הנה את החיוך הרחב ואנחת הרווחה שלה, והיא אמרה רק "איזה יופי, שיהיה במזל".
 

ריקי29

New member
אני אפילו לא התאמצתי לספר לה

היא כנראה תדע רק אחרי הלידה...
 

debby12

New member
מנהל
נשמע לי שהיא היתה נבוכה

לדעתי זו מין תגובה שמראה על מבוכה. אולי זה משהו מוטמע בדור האמהות/חמיות שלנו? כי חמותי למשל, אותה אני מחבבת ואנחנו מסתדרות די טוב, נראה לה מזעזע שהבעל נוכח בלידה בכלל (גם אם זו לידה באמ-אמא של הבית חולים). לדעתי זה מהקטע של "זה קטע נשי. שבעלך לא יראה אותך בכזה מצב, ובטח ובטח שלא יראה מה קורה "שם למטה" וכו'" וגם אמא שלי אמרה לי שבחיים לא היתה מסכימה שבן זוגה יהיה נוכח בלידה. נראה לי שלמי שחושבת ככה יש בעיה בחיבור שלה עם עצמה ועם הגוף שלה.
 
לדעתי יש משהו במה שהיא אומרת

לא בקטע של "גברים לא צריכים לראות דבר כזה" אלא באמת זה לא המקום שלהם. בן זוגי היה איתי בשתי הלידות שלי. בלידה הראשונה שהיתה בבית חולים. הוא היה נחוץ ביותר הגן עלי מפני כל המערכת ועטף אותי. בלידת בית הנוכחות שלו הפריע לי. הייתי צריכה אישה שתבין מה עובר עלי. כי גברים עם כל ההבנה וכל האהבה, לא יבינו לעולם מה זו לידה. ולפעמים הנוכחות שלהם מפריעה. למשל, הכאב. אישה כואבת. הגבר ישר מפרש את זה ללחץ כי אישתו כואבת, הוא לא מבין כאב אחר לא משנה כמה הסברת לו שזה כאב טוב, הוא מעולם לא חווה כאב טוב. הלחץ שלו מהדהד בחדר ומשפיע על היולדת. כלומר לדעתי גבר צריך לעשות דברים שלא קשורים ליולדת. כמו למלא בריכה וכו'. אבל לא להיות אתה ממש.
 

ayala26

New member
חבר שלי החזיק את הקש ../images/Emo48.gif

ודווקא נוכחותו הייתה חשובה לי מאוד כי המשפחה שלנו - היתה רק שנינו. רציתי שהוא יהיה ויראה שבפעם הבאה אוכל אולי להעלות על דל שפתי את צמד המילים "לידת בית" בלי שהוא יכנס לפאניקה. הוא אמר שהוא לא יסתכל "לשם" (הוא היפוכונדר שרואה דם נכנס לפאניקה) ובסוף הסתכל וגם התנדב לגזור את חבל הטבור (הופטעתי) אני מאוד מחוברת לגוף שלי ולטבע והיה חשוב לי שהוא גם יעבור תהליך כזה של להכיר במה שטבעי. אבל עוד לא הגענו לשם.
 

טלימה

New member
מזל שבעלי היה שם

אני לא יכולה לחשוב על מישהי שנוכחותה היתה עוזרת לי יותר מנוכחותו. לי דווקא היו חששות - בגלל כל המחקרים האלה על 95% גברים שיוצאים עם טראומה מלידות נשותיהם ולא מסוגלים להגיד את זה. הוא ידע שהוא יהיה בסדר, חוץ מאשר באותן פעמים שהוא נתן לעצמו להקשיב לתהיות שלי ונדבק קצת בחששות שלי. זאת היתה חוויה מלמדת עבור שנינו מבחינת מערכת היחסים בינינו והחשק רק עלה והתגבר. הוא ראה מה שאפשר היה לראות (ילדתי בישיבה על כסא לידה, בתנוחה מאונכת). במהלך הלידה - זמן רב פשוט ישבתי על הכיסא ו"דחפתי" אגרופים לתוך החזה שלו. כך שגם ממנו לא נחסכה תחושת-כאב...
אז עכשו חשוב לי לאזן את התמונה שהצטיירה בעיני לפני הלידה ("סטטיסטית רוב הגברים לא יוצאים במצב טוב מהשתתפות בלידה, אבל הם לא יודו בזה") - בעלי מאושר מהשתתפותו בלידה, הוא מרגיש שעזר ותמך (גם אם לא יכול היה להקל על הכאב) ואני כמותו.
 
למעלה