../images/Emo117.gif הקדמתו של כריסט' טולקין ל'ילדי הורין'
זהו תרגום הקדמתו המקורית של כריסטופר טולקין לספרו האחרון, שעשוי לעניין ולהסביר מעט על הספר (למי שלא התעמק בביקורתי כמובן...). * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * הקדמה אין ספק שקוראים רבים של 'שר הטבעות' אינם מכירים כמעט את אגדות העידן הראשון (שפורסמו בסיל', ב'בלתי גמורים' וכן בכרכי ה'היסטוריה'), אף שיתכן ושמעו שהן קשות לקריאה ומובאות בנוסח שאינו נהיר. מסיבה זו, סבור הייתי מזה זמן כי נחוץ להציג את גירסתו הארוכה של אבי לסיפור ילדי הורין, כיצירה עצמאית העומדת בפני עצמה, שתוצג עם התערבות עריכתית מינימאלית ומעל לכל כסיפור המשכי, ללא הפסקות או פערים - במידה וניתן להשיג זאת ללא שינוי או עיוות המקור - למרות המצב הבלתי-גמור של חלקים מהסיפור. סברתי כי אם ניתן יהיה להציג כך את סיפורם של טורין וניאנור, ילדיהם של הורין ומורוון, הרי שיפתח בכך חלון לסיפור בארץ התיכונה (הלא נודעת), שיהיה חי ונושם, אף שהוצג כמו בא מהעבר הרחוק - הארצות השקועות בים שממערב, מעבר להרים הכחולים במקום שזקן-עץ התהלך בהם בצעירותו, וחייו של טורין טוראמבאר בדור-לומין, דוריאת', נארגות'רונד ויער ברת'יל. ספר זה על כן מיועד במיוחד לקוראים העשויים לזכור כי עורה של שילוב היה עשוי שכבות כה מעובדות וגסות, '...מכדי שאי מי יוכל לפלח אותם בתנופת-זרועו, אפילו גמדים ובני לילית מחשלים את להבו ואפילו ידו של ברן או טורין אוחזת בחרב' (ב', 311) או שאלרונד הזכיר לפרודו כי '...אילו נאספו כאן יחד כל ידידיהם של בני-לילית מימים מכבר, האדוֹר, והוּרין, וטוּרין, ובֶרֶן עצמו, היה מקום-מושבך נכון ביניהם."', אך אינם יודעים יותר מכך. כשהיה אבי צעיר לימים, בימי מלחמת העולם הראשונה, ימים רבים לפני שהיה רמז כלשהו לסיפורים שעתידים היו למלא את ה'הוביט ' ו'שר הטבעות', הוא החל לכתוב סידרת סיפורים, להם הוא קרא 'ספר הסיפורים האבודים'. היתה זו יצירתו הבדיונית הראשונה, שלמרות שלא הושלמה, כללה 14 סיפורים שלמים. בסיפורים אלה הופיעו לראשונה האלים, הם הואלאר, בני לילית ובני אדם כילדי אילובאטאר (הבורא), מלקור-מורגות' האויב הגדול, באלרוגים ואורקים, והארצות בהן הסיפורים התרחשו - ואלינור 'ארץ האלים' שמעבר לאוקיאנוס המערב, ו'הארצות הגדולות' (שלאחר מכן היו ל'ארץ התיכונה' שבין ים המערב וים המזרח). בין הסיפורים האבודים, שלושה היו ארוכים ומלאים מכל השאר, והם עסקו בעיקר בבני אדם ובני לילית - אלה סיפורה של טינוביאל (שמוזכר ב'שר הטבעות' בקצרה כסיפורם של ברן ולות'יין, שאראגורן מספר להוביטים בפסגת-הרוחות; הוא נכתב במקור ב-1917), טוראמבאר והפואלוקה (על טורין טוראמבאר והדרקון, שהתקיים ב-1919, אם לא לפני) וכן 'מפלת גונדולין' (מ-1916-1917). בקטע שצוטט לעיתים מזומנות ממכתב ארוך ששלח אבי ב-1951, בו תיאר את יצירותיו, הוא סיפר על שאיפותיו בתקופה המוקדמת ההיא: 'פעם כשהייתי צעיר (וטרם הבשלתי) רציתי ליצור קבוצת אגדות מחוברות, שיעברו מהנשגב והקוסמוגני ועד סיפור-אגדה רומנטי, כאשר הנשגב יבוסס על הנמוך והארציות שלו, ואילו הנמוך ישאב את הדרו מהרקע הרחב.... חלק מהסיפורים הובאו במלואם, ואחרים נותרו כראשי פרקים וסקיצות.' כמו שניתן לראות מהציטוט הזה, כבר מהתקופה המוקדמת כוונתו של אבי היתה שב'סילמאריליון' כפי שנתהווה, כמה מהסיפורים נועדו להיות מובאים בצורה מלאה. ואכן באותו מכתב מ-1951 הוא התייחס באופן מפורש לשלושת הסיפורים שהזכרתי לעיל, כארוכים ביותר שב'ספר הספרים האבודים'. כאן הוא קרא לסיפור על ברן ולותיין 'ראש וראשון לסיפורי הסילמאריליון', והוא הוסיף 'הסיפור הינו רומאנסה הירואית-אגדתית (בעל יופי רב ועוצמה, לטעמי), שניתן לקרוא מבלי לדעת הרבה אודות הרקע. אולם זהו גם קישור חשוב למחזור הסיפורים, שאת חשיבותו לא ניתן להעריך בלעדיהם. .... יש סיפורים נוספים ארוכים לא פחות,' הוא המשיך, 'שהינם עצמאיים במידה דומה, ושאף הם מקושרים לסיפור הכולל'. אלה היו 'ילדי הורין' ו'מפלת גונדולין'. נראה על כן מדבריו של אבי, שאילו ניתן היה לו להשלים את הסיפורים בנפח ובאורך שביקש, הרי ששלושת הסיפורים שנזכרו לעיל היו ניצבים בזכות עצמם, ולא מחייבים ידיעה של כל החומר הכלול ב'סילמאריליון'. מצד שני, אבי ציין באותו מכתב כי סיפורם של ילדי הורין היה חלק בלתי נפרד מתולדותיהם של בני אדם ובני לילית בעידן הראשון, ויש בו הפניות רבות לאירועים ופרשיות מאותה תקופה. יהיה זה על כן מנוגד לאופיו של ספר זה, אם אכביד על קריאתו בשפע הערות העוסקות בשמות ואירועים שאך לעיתים רחוקות קשורות לעלילה הספציפית. יחד עם זאת קצת הסברים פה ושם עשויים להועיל, ועל כן סיפקתי מבוא ובו הצגה קצרה של בלריאנד ועמיה, לקראת סוף העידן הראשון, בתקופה שבה נולדו טורין וניאנור, כמו גם מפה של בלריאנד והארצות שמצפון לה. הוספתי רשימת שמות שהופיעו בסיפור עם הסברים קצרים על כל אחד, כמו גם עצי-שושלות פשוטים. בסוף הספר יימצא נספח המורכב משני חלקים - הראשון עוסק במאמציו של אבי להשלים את שלושת הסיפורים הגדולים, והשני בתהליך הכנת הטקסט שבספר הזה, ששונה בדברים רבים מזה שהובא ב'בלתי גמורים'. אני אסיר תודה לבני, אדם טולקין, על עזרתו החיונית באופן הצגת החומר שבהקדמה ובנספחים, כמו גם בהקלת העברתו לעולם המאיים (עבורי) של האמצעים האלקטרוניים. ***************************************************************************************************
זהו תרגום הקדמתו המקורית של כריסטופר טולקין לספרו האחרון, שעשוי לעניין ולהסביר מעט על הספר (למי שלא התעמק בביקורתי כמובן...). * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * הקדמה אין ספק שקוראים רבים של 'שר הטבעות' אינם מכירים כמעט את אגדות העידן הראשון (שפורסמו בסיל', ב'בלתי גמורים' וכן בכרכי ה'היסטוריה'), אף שיתכן ושמעו שהן קשות לקריאה ומובאות בנוסח שאינו נהיר. מסיבה זו, סבור הייתי מזה זמן כי נחוץ להציג את גירסתו הארוכה של אבי לסיפור ילדי הורין, כיצירה עצמאית העומדת בפני עצמה, שתוצג עם התערבות עריכתית מינימאלית ומעל לכל כסיפור המשכי, ללא הפסקות או פערים - במידה וניתן להשיג זאת ללא שינוי או עיוות המקור - למרות המצב הבלתי-גמור של חלקים מהסיפור. סברתי כי אם ניתן יהיה להציג כך את סיפורם של טורין וניאנור, ילדיהם של הורין ומורוון, הרי שיפתח בכך חלון לסיפור בארץ התיכונה (הלא נודעת), שיהיה חי ונושם, אף שהוצג כמו בא מהעבר הרחוק - הארצות השקועות בים שממערב, מעבר להרים הכחולים במקום שזקן-עץ התהלך בהם בצעירותו, וחייו של טורין טוראמבאר בדור-לומין, דוריאת', נארגות'רונד ויער ברת'יל. ספר זה על כן מיועד במיוחד לקוראים העשויים לזכור כי עורה של שילוב היה עשוי שכבות כה מעובדות וגסות, '...מכדי שאי מי יוכל לפלח אותם בתנופת-זרועו, אפילו גמדים ובני לילית מחשלים את להבו ואפילו ידו של ברן או טורין אוחזת בחרב' (ב', 311) או שאלרונד הזכיר לפרודו כי '...אילו נאספו כאן יחד כל ידידיהם של בני-לילית מימים מכבר, האדוֹר, והוּרין, וטוּרין, ובֶרֶן עצמו, היה מקום-מושבך נכון ביניהם."', אך אינם יודעים יותר מכך. כשהיה אבי צעיר לימים, בימי מלחמת העולם הראשונה, ימים רבים לפני שהיה רמז כלשהו לסיפורים שעתידים היו למלא את ה'הוביט ' ו'שר הטבעות', הוא החל לכתוב סידרת סיפורים, להם הוא קרא 'ספר הסיפורים האבודים'. היתה זו יצירתו הבדיונית הראשונה, שלמרות שלא הושלמה, כללה 14 סיפורים שלמים. בסיפורים אלה הופיעו לראשונה האלים, הם הואלאר, בני לילית ובני אדם כילדי אילובאטאר (הבורא), מלקור-מורגות' האויב הגדול, באלרוגים ואורקים, והארצות בהן הסיפורים התרחשו - ואלינור 'ארץ האלים' שמעבר לאוקיאנוס המערב, ו'הארצות הגדולות' (שלאחר מכן היו ל'ארץ התיכונה' שבין ים המערב וים המזרח). בין הסיפורים האבודים, שלושה היו ארוכים ומלאים מכל השאר, והם עסקו בעיקר בבני אדם ובני לילית - אלה סיפורה של טינוביאל (שמוזכר ב'שר הטבעות' בקצרה כסיפורם של ברן ולות'יין, שאראגורן מספר להוביטים בפסגת-הרוחות; הוא נכתב במקור ב-1917), טוראמבאר והפואלוקה (על טורין טוראמבאר והדרקון, שהתקיים ב-1919, אם לא לפני) וכן 'מפלת גונדולין' (מ-1916-1917). בקטע שצוטט לעיתים מזומנות ממכתב ארוך ששלח אבי ב-1951, בו תיאר את יצירותיו, הוא סיפר על שאיפותיו בתקופה המוקדמת ההיא: 'פעם כשהייתי צעיר (וטרם הבשלתי) רציתי ליצור קבוצת אגדות מחוברות, שיעברו מהנשגב והקוסמוגני ועד סיפור-אגדה רומנטי, כאשר הנשגב יבוסס על הנמוך והארציות שלו, ואילו הנמוך ישאב את הדרו מהרקע הרחב.... חלק מהסיפורים הובאו במלואם, ואחרים נותרו כראשי פרקים וסקיצות.' כמו שניתן לראות מהציטוט הזה, כבר מהתקופה המוקדמת כוונתו של אבי היתה שב'סילמאריליון' כפי שנתהווה, כמה מהסיפורים נועדו להיות מובאים בצורה מלאה. ואכן באותו מכתב מ-1951 הוא התייחס באופן מפורש לשלושת הסיפורים שהזכרתי לעיל, כארוכים ביותר שב'ספר הספרים האבודים'. כאן הוא קרא לסיפור על ברן ולותיין 'ראש וראשון לסיפורי הסילמאריליון', והוא הוסיף 'הסיפור הינו רומאנסה הירואית-אגדתית (בעל יופי רב ועוצמה, לטעמי), שניתן לקרוא מבלי לדעת הרבה אודות הרקע. אולם זהו גם קישור חשוב למחזור הסיפורים, שאת חשיבותו לא ניתן להעריך בלעדיהם. .... יש סיפורים נוספים ארוכים לא פחות,' הוא המשיך, 'שהינם עצמאיים במידה דומה, ושאף הם מקושרים לסיפור הכולל'. אלה היו 'ילדי הורין' ו'מפלת גונדולין'. נראה על כן מדבריו של אבי, שאילו ניתן היה לו להשלים את הסיפורים בנפח ובאורך שביקש, הרי ששלושת הסיפורים שנזכרו לעיל היו ניצבים בזכות עצמם, ולא מחייבים ידיעה של כל החומר הכלול ב'סילמאריליון'. מצד שני, אבי ציין באותו מכתב כי סיפורם של ילדי הורין היה חלק בלתי נפרד מתולדותיהם של בני אדם ובני לילית בעידן הראשון, ויש בו הפניות רבות לאירועים ופרשיות מאותה תקופה. יהיה זה על כן מנוגד לאופיו של ספר זה, אם אכביד על קריאתו בשפע הערות העוסקות בשמות ואירועים שאך לעיתים רחוקות קשורות לעלילה הספציפית. יחד עם זאת קצת הסברים פה ושם עשויים להועיל, ועל כן סיפקתי מבוא ובו הצגה קצרה של בלריאנד ועמיה, לקראת סוף העידן הראשון, בתקופה שבה נולדו טורין וניאנור, כמו גם מפה של בלריאנד והארצות שמצפון לה. הוספתי רשימת שמות שהופיעו בסיפור עם הסברים קצרים על כל אחד, כמו גם עצי-שושלות פשוטים. בסוף הספר יימצא נספח המורכב משני חלקים - הראשון עוסק במאמציו של אבי להשלים את שלושת הסיפורים הגדולים, והשני בתהליך הכנת הטקסט שבספר הזה, ששונה בדברים רבים מזה שהובא ב'בלתי גמורים'. אני אסיר תודה לבני, אדם טולקין, על עזרתו החיונית באופן הצגת החומר שבהקדמה ובנספחים, כמו גם בהקלת העברתו לעולם המאיים (עבורי) של האמצעים האלקטרוניים. ***************************************************************************************************