סיפור חדש - "את ואני"

תרמיוני

New member
../images/Emo11.gif סיפור חדש - "את ואני"

זה סיפור קצת קשה, אבל אני אוהבת אותו. אז הנה: את ואני אני זוכרת את התקופה בה אני והיא עוד היינו ביחד. זה היה לפני הרבה זמן. איני סבור כי היא אפילו זוכרת. באותה התקופה, לא עבר יום מבלי שחשבתי עליה. כל לילה הייתי חולם את החלומות היפים ביותר - עליה. הייתי חולם על שנינו, ביחד - לעד. כל יום שישי היא הייתה באה לבית שלי, והיינו רואים את הסרט האהוב עלינו ואוכלים שוקולד. היא אהבה שוקולד. זה היה הממתק האהוב עליה. אך אני לעולם לא אראה אותה אוכלת שוקולד שוב - לעולם. ואני אפילו יודע שאני לא אלך לשים פרחים על הקבר שלה מחר. אני לא אמיץ דיו בכדי להסתכל על הקבר של האישה שאהבתי. אהבתי - ורצחתי.
 

flowers girl

New member
לטעמי..

קצת קצר מדי
אממ.. ולדעתי ה"רצחתי" קצת הרס, כי היית צריכה להראות כאילו הוא רצח אותה אולי במילים שונות..
 

LCA

New member
אהבתי

אבל השארת כמה סימני שאלה בסוף... חסר משהו... אבל בכללי- קבלי ח"ח!!
 

יערה13

New member
באמת שאהבתי...

כאילו, לדעתי רשמת את זה קצר מדיי והיית צריכה להרחיב, למה הוא רצח, מה קרה, כמה זמן הם היו ביחד, שטויות כאלו...
 

תרמיוני

New member
../images/Emo11.gif תשובה ל... כולם בעצם.....

זה קצר מידי בגלל שזה בכלל היה משימה באנגלית שתרגמתי.... היינו צריכים לכתוב פסקה שבה יש past progresive ו past simple, וזה מה שיצא.... נראה לי שאני אעשה גם גרסה ארוכה יותר של זה. אני לא מסוגלת לענות על כל השאלות של ה - "למה הוא רצח אותה?" ושטויות כאלה, כי אני בעצמי לא יודעת..... זה נתון לפרשנות...
בקיצור, אני לא ארחיב על המוות. אני דווקא אוהבת את הסוף. זה מותיר הרבה שאלות, ואני אוהבת את זה. מלבד זאת, יש אנשים שכשהם קוראים את זה בפעם הראשונה, הם מצטמררים. הם אולי אף מזועזעים (אכן, כן - חברות שלי ואבא שלי בעלי אופי חלש....
). ולא יודעת למה, אבל זה מביא סיפוק כלשהו לכתוב סיפור יפה בזעזועו. לא יודעת... לא נראה לי אני אשנה את הסוף.... אני אוהבת אותו יותר מידי.... מה שכן, אתם צריכים לדעת פרט מצער: מחברת הסיפורים שלי נרטבה!!!!!! הצלחתי להציל את התאריכים (דבר שהיה לי חשוב מאוד) ולכתוב אותם על דף אחר, אבל אני אאלץ להתחיל מחברת חדשה ולהעתיק אל תוכה את כל הסיפורים מהגיבויים על המחשב!!! היד שלי עומדת למות....
 

תרמיוני

New member
../images/Emo11.gif זה יראה נורא מוזר

אם יהיה חלק מודפס, וחלק בכתב יד (הסיפורים שיכתבו בהמשך השנה). חוץ מזה, אני פשוט אוהבת שכל המחברת שלי בעפרון. זה נורא נוח. גיליתי שפשוט מה שעצבן אותי, היה שאני מכניסה את זה למחברת בסדר כרונולוגי (לא כמו במחברת הקודמת, שהכל היה מבולגן...), והסיפור הראשון שלי הוא "עוברים דירה" (הזה שמתחיל במילה "למה"...) - סיפור שכל כך חרשתי ועברתי עליו כל כך הרבה פעמים, והיו לי כל כך הרבה תיקונים... ובגלל שזה היה הסיפור הראשון, הוא גם לא יצא לי כל כך טוב מבחינת עלילה ובמבחינת כתיבה. הוא ממש לא מתאים לסגנון שלי, ו... לא יודעת. אני אוהבת את הסיפור, אבל לא היה לי כוח לחרוש עליו שוב...
אבל היום סיימתי לכתוב את הסיפור הזה בתוך המחברת, אז זה לא נוראי... עכשיו מתחילים הסיפורים היפים, החל מ"אני זוכר" - הסיפור האהוב עלי! יאיי!!! ^___^
 
למעלה