../images/Emo108.gif פינה שבועית-בעלי חיים. נושא: עטלפים
לבקשת שניר:
(על זאבים כנראה בשבוע הבא) העטלפים הם יצורים חברותיים וחיים בלהקות, המונות לעתים אלפי פרטים. אפשר לראותם תלויים במערות כשגופם הפוך. תוחלת החיים של העטלפים מגיעה עד לעשרים שנה ולעתים אף יותר, וזו נחשבת תוחלת חיים ארוכה מאוד לבעל חיים כה קטן במידותיו. גודל העטלפים נע בין מין שמשקלו 1.5 ק"ג ומוטת כנפיו 1.7 מטר, לבין מין שמשקלו 1.5 גרם ומוטת כנפיו 10 ס"מ. במהלך השנים סיגלו לעצמם קרום בין הגפיים הקדמיות המאפשר להם לעוף. בארץ ישנם 31 מיני עטלפים, 30 מינים של עטלפי חרקים (שם שניתן להם בעקבות המזון העיקרי שלהם), ומין נוסף של עטלף פירות. משקל נמוך עטלף שמשקלו גרם וחצי הוא הקטן ביונקים, כפי שצויין, אך גם עטלפי הפירות, הגדולים ביותר בין העטלפים, אלה שאורכה של מוטת כנפיהם כמטר וחצי, אינם שוקלים יותר מ-1.2 ק"ג. צמצום עצמות לא חיוניות והתפתחות עצמות דקות הפחיתו ממשקל הגוף של העטלפים. עצם היותו יונק מעופף גם משפיע על רבייתו של העטלף: על הנקבה לאזן את גופה בזמן ההיריון. שריר מיוחד, הדוחף את העובר לכיוון הסרעפת, מצוי אצל כמה מינים של עטלפים, וכך מרכז הכובד של הגוף נשמר סמוך לבסיס הכנפיים. לרוב העטלפים רק ולד אחד כיוון שהעובר מכביד על תעופת העטלפה ההרה. אצל רוב עטלפי החרקים אין הנקבה נושאת את הוולד בצאתה לאסוף חרקים. בשעת מצוקה, כשהיא נאלצת לעזוב את מערת המשכן, עפה הנקבה כשהוולד אוחז בשיניו את פטמתה. לנקבת היזנוב יש פטמות מדומות במפשעה, והוולד נאחז בהן כשזנבו הארוך משתפל מעבר לכתף אמו. הפטמות האמיתיות קבועות בחזה סמוך לבסיס הכנף. גם שערם הקצר של העטלפים נועד להפחית את משקל גופם, ואכן הוא שונה מן הפרווה הדקה והצמרית המבודדת את גופם של יונקים אחרים מן הסביבה. העטלפים גם אינם יכולים לעטות שומן רב כדי לבודד את גופם ולאגור מזון לעונות דלות כמו שעושים הדובים, למשל, שכן עודף המשקל מכביד על התעופה. אולטרה-סון עטלפים טורפי חרקים משמיעים קולות על-שמעיים (אולטרה-סוניים) ובעזרת ההד החוזר הם מגלים את טרפם. מתוך כ-1000 מיני עטלפים החיים בעולם כ-80 אחוז, הם אוכלי אוכלי חרקים: יתושים, חיפושיות, חרגולים ועוד. העטלפים הניזונים מחרקים משמיעים קולות ונעזרים בהד החוזר לאיתור עצמים בסביבה - כך הם מוצאים את טרפם וכך הם מזהים את בני מינם במקומות האפלים שבהם הם שוכנים. רוב העטלפים ניזונים מחרקים ומפירות, אבל יש גם כאלה הניזונים מצוף, מאבקת פרחים, מחולייתנים קטנים, מדגים, מצפרדעים ומדם יונקים. סוגי עטלפים: עטלפי הפירות משתייכים למשפחה טרופית המונה כ-160 מינים. רק עטלף הפירות המצוי בארץ Rousettus התפשט צפונה מחוץ לאזור הטרופי; אולי בגלל יכולת האיתור בהד (אקולוקציה-Echolocation), המייחדת אותו משאר עטלפי הפירות, ומאפשרת לו לאכלס מערות. העטלף הזה, הפעיל כל השנה ונפוץ בעיקר בחבל הים-תיכוני של ישראל, הוא העטלף הגדול בארץ: משקלו 120-200 גרם, ומוטת כנפיו מגיעה עד 70 ס"מ. בגלל עיניו הגדולות וחרטומו המאורך הוא נראה כמו "שועל מעופף". עטלפי פירות נמשכים לקולות ציוץ המושמעים על ידי מציצת שפתיים; וצוללים על מקור הקול. ייתכן שהציוצים נשמעים באוזניהם כקולות מצוקה של עטלפים. עטלפי החרקים קטנים יחסית ומשקלם 3-30 גרם. עיניהם קטנות, אפם קטן ואוזניהם גדולות. לסוג יזנוב Rhinopoma שני מינים הנפוצים בעיקר לאורך השבר הסורי-אפריקני אך הם חדרו גם לגליל, לכרמל ולהרי ירושלים. אולי עם היעלמותם של עטלפי החרקים משם. במהלך השתלמות על עטלפים צפינו בעטלפה הנושאת גור ועפה עמו. זו היתה עטלפה ממין יזנוב קטן, עטלף בעל זנב ארוך מאוד הבולט מקרום הזנב. משקלו של הוולד אצל עטלפים יכול להגיע עד לשלושים אחוז ממשקל האם. לסוג אשמן Taphozous שני מינים, שעפים במהירות ובגובה רב, השוכנים בנקיקים ובמערות לאורך עמק השבר. הסוג פרסף Rhinolophus מונה שישה מינים ים-תיכוניים. אחד מהם, הפרסף הגמדי, גם נמצא בחבלים המדבריים של ישראל. מקצת המינים על סף הכחדה או שכבר נכחדו מהארץ. אטלפים שוכני מערות מצטיינים ביכולתם לאתר בהד, ולהשמיע את קולותיהם האולטרא-סוניים דרך אפס, שמוקף בליטות עור המשמשות כ"מגאפון". עובדות מעניינות על עטלפים
העטלפים הם היונקים המעופפים היחידים.
עטלפים תמיד פונים שמאלה כשהם יוצאים ממערה.
עטלף הפרי הוא הגדול מבין כ 30 מיני העטלפים בישראל.
עטלף ישן ביום, כאשר ראשו שמוט כלפי מטה ורגליו האחוריות נאחזות בעץ.
בסביבת האדם נמצא לרוב את העטלפים בעליות-גג ובעצי פירות. ושבוע הבא על זאבים...
לבקשת שניר:
