אני רעה

[mishi1]

../images/Emo107.gif../images/Emo5.gifאני רעה

היי לכולן. כבר זמן רב אני חושדת בחברה שלי שהיא בהריון. לפני כמה ימים היינו כמה חברות יחד. וכדיברתי בפלא' עם בעלולו הבחנתי בזוית העין בחיבוק הסטרי בין "החשודה" לחברה אחרת. מיד אמרתי לבעלי שנראה לי שכרגע היא סיפרה לחברתנו שהיא בהריון...בעלי המתוקי אמר "עזבי, היא בטח סתם השמינה" כל אותו יום התפללתי שהיא לא תספר לי, כי חששתי שלא אצליח לעשות פרצוף שמח... היא באמת לא סיפרה. אני מרגישה די רע עם עצמי שאני לא מצליחה לשמוח בשבילה. כבר אמרתי פה שבנות כלבות- ואני ההוכחה... מה יהיה איתי? אציין שכאשר הודעתי לה שאני ביחסים רציניים היא גם התקשתה להביע שמחה. היא הייתה אז עוד רווקה אבל זה לא תירוץ

 

[ד פ נ א]

את לא ../images/Emo107.gif

אני אף פעם לא הבנתי למה בנות שהצליחו להכנס להריון לא מספרות לחברות שלא מצליחות להכנס להריון, שהן בהריון.מה היא מפחדת שתעשי לה עין רעה?? לדעתי ה"חברה" שלך היא לא חברה אמיתית, ובאמת אין סיבה שתשמחי בשמחתה.

 

[sipor]

למה?

היא הרי אומרת שלא היתה שמחה בשבילה ! היה לה מאוד קשה, את חושבת שחברות לא מרגישות את זה ?

 

[28קטנה]

הי מישי!

(פעם נדירה שאני בבוקר בבית) את לא רעה , את אנושית... אבל אם כל כך קשה לך עם חברות הריוניות למה שלא תטפחי את החברות הרווקות שלך? או את הידידים ? ממש לא בריא להתעסק כל היום במי נכנסה להריון ומי עוד לא. זה סתם יקלקל לך את הכיף של החברות. קצת מזכיר לי את תקופת ה-מי עכשיו מתחתנת ... וכמו שבעלולי אמר -אוטוטו נתחיל לשאול מי עזב את הבית...

 

[sushi123]

לא תמיד זה קל ביחוד ש

כל החברות בהיריון(שלי) זו הרגשה טיבעית גם לי זה קורה אבל צריך להתגבר על ההרגשה הזו כי אני מניחה שגם אנחנו נהיה בהיריון

כל אחת בזמנה. אז .... תנסי להתגבר והמקום הזה אומר לך שיש עוד הרבה כמוך שמנסות ואת לא לבד

 

[זוג חדש]

בכל אחת מאיתנו יש את הרוע הזה

שמתפרץ לו לפעמים, גם כשאנחנו לא הכי רוצות ובמיוחד כשחברה טובה חווה חוויה מאוד מרגשת ומשתפת אותנו, ואנחנו לא יכולות לשמח. לדעתי - וכך אני מתמודדת עם מצבים כאלו בחיים בכלל ולאו דווקא בנושא ההריון- תשמחי בשבילה כי את תרצי שהיא תשמח בשבילך. כשזה יגיע, יהיה נורא חבל שתרגישי לא טוב שהיא לא שמחה מספיק בשבילך. אבל כזהו הגלגל וברגע שהיא רואה שאת לא ממש שם בשביל לשמוח איתה - היא לא תהיה שם בשביל לשמוח איתך וחבל.

 

[אפרסקה]

מישי חמודה, את לא רעה... ../images/Emo140.gif

אלה תחושות טבעיות, איך לא נרגיש כך, כשאנחנו רואות אחרות זוכות (לפעמים בקלות מדהימה) במה שלנו כ"כ קשה? אני יודעת שזה גורם לי להרגיש קטנונית, אבל אני משתדלת לעודד את עצמי שלפחות אני משתדלת לא להראות את זה כלפי חוץ. ובעיקר מנסה לשמוח בדברים אחרים. החברה הכי טובה שלי לא נשואה ובלי בן זוג כשכולנו כבר התחתנו, תמיד חשבתי שאני יכולה להבין איך היא מרגישה, אבל רק עכשיו אני חושבת שאני באמת מבינה. ואני אספר לך משהו: כשהחלטנו להתחיל לנסות, מישהי שעובדת איתי הודיעה שהיא בהריון. זה לא היה מתוכנן, היה חודשיים לפני החתונה שלה, אבל כמובן שהיא שמחה (אחרי ההלם הראשוני). ואני מאוד שמחתי בשבילה, בייחוד כי ידעתי שאני אוטוטו מצטרפת אליה... אז יכולתי לשמוח בלב שלם. ואמרתי לעצמי בלב שאוטוטו אני אצטרף אליה ונעבור שתינו את ההיריון ביחד בכיף... בקיצור, מהון להון, היא עוד שבועיים וחצי צריכה ללדת, ואני... אני עוד כאן, כאמור. אז אני מקנאה (אבל בלב), מפרגנת (בקול ובמופגן, וגם בלב האמת) ומשתדלת לא להרגיש קטנונית... את בחברה טובה!

 

[6ליהי]

מישי, את בכלל לא רעה!

אין מה לעשות, תמיד יהיה רגש קנאה כלפי הריונן של בנות אחרות, לא יעזור כמה ננסה לעבוד על עצמנו... זה נראה כאילו כל העולם נכנס להריון חוץ מאתנו, שצריכות לעבוד קשה, לחשב חישובים, ללמוד בכיתה "טיפולייט".... ולעצם העניין-אין מה לעשות, זה מעורר קנאה! פשוט צריך לקבור אותה עמוק בלב, לנסות להיות שחקנית מעולה כשחברה מספרת לך דבר כזה, ו...לרוץ לפורום לפרוק הכל! פה באמת כולנו באותו מצב!

 

[יעל11כהן]

צרת רבים - חצי נחמה (?!)

מה שתארת מאד טבעי (ואני לא חושבת שרק בין בנות). יותר נח לנו , באופן תת מודע, אם יש עוד אנשים במצבנו. בחורה שמתחתנת מאוחר יותר מחברותיה - מרגישה מתוסכלת מחתונה לחתונה. זה לא שאם ההיא מתחתנת - זה גורע מיכולתה ומסכוייה להתחתן, אבל יותר נח שיש עוד חברות באותו גיל שלא נישאו. ככה אנחנו לא יוצאות דופן. וזה נכון גם לגבי הריון וכל תחום בחיים. ככה שאל תרגישי רע עם עצמך. תחושותייך הן טבעיות לגמרי - וטוב שיש לך את האומץ לבקר את עצמך ותחושותייך.

 

[מעיןבר]

אם ככה, אז אני יותר רעה

לפני יותר משנה, קצת אחרי ההריון הכימי הראשון שלי, ובתקופה הקשה של הניסיונות, גיסתי נכנסה להריון (רק "מלהריח" את בעלה) ואני גיליתי את זה ביום ההולדת שלי

אח"כ בסקירה המוקדמת ידעתי שהיא נורא רוצה בת וכשנודע שיש להם עוד בן בדרך, את לא מתארת לעצמך איך שמחתי לרגע שגם לה לא הכל הולך לפי מה שהיא רוצה... זה עבר לי ומאוד שמחתי בשמחת ההריון, אבל את לא מתארת לעצמך את ייסורי המצפון שהיו לי באותו יום.

 

[blue4u2]

ואני חשבתי שאני "כלבתא" ../images/Emo151.gif ../images/Emo13.gif

 

[mishi1]

../images/Emo51.gif בננות...

קצת מקל אבל עדיין מרגישה לא טוב עם עצמי... שונאת שיש לי רגשות שליליים שאני לא שולטת בהם. אגב..היום הייתי בקניון וכל הזמן הכרוז בפרסומת של "רמי- לי" שאל את כל הסובבים "את בהריון"? וכל הזמן עניתי "לא"...באופן מוזר זה דווקא שעשע אותי... היו שם 2 נשים שנראו חברות. כל אחת עם העגלה שלה...זה נראה לי כזה כיף להסתובב בשיא השלווה עם חברה טובה ו2 עגלות... לא נורא, לפני שנתיים החלום שלי היה להסתובב עם בעלול יד ביד... "יהיה טוב, יהיה טוב..כן...לפעמים נשבר"...

 

[sushi123]

לפי דברייך אין לך ילדים

אז אני רוצה להגיד לך שלהסתובב עם ילדים... אי אפשר לעשות את זה בשיא השלווה! אני מחכה תמיד לבייביסיטר בשביל לעשות את זה. אם את רוצה לשבת בבית קפה, לא תמיד אפשר כשיש ילד קטן כי אין לו סבלנות שתגמרי את הקפה, ובטח לא שתמדדי לך שמלה. אז לא תמיד דברים נראים כמו שנדמה לך. אז עד שכן תהי בהיריון.. תהני מהשלווה כשאת מסתובבת בקניון

 

[sipor]

תסלחו לי מראש על התייחסותי!

1. זה מאוד טבעי ולגיטמי וברור! בהחלט ואין מה להתבייש בזה. אבל אני אישית מאמינה מאוד גדולה בפרגון.. כשמפרגנים בסוף גם זה חוזר אליך. במקרה הזה הכל היה לגיטמי עד שאמרת שפחדת שהיא תספר לך ! למה? הרי היא חברה שלך, ובסופו של דבר את הרי תרצי את אושרה? לא ? ובלי שום קשר אליך.. לגיסתי היו בעיות קשות להיכנס להריון והיא הייתה נעלבת שמספרים לה על הריון רק בחודשים מאוחרים, משום שפחדו שהיא תעשה עין רעה! אז למה באמת את רוצה שלא יספרו לך, זה יעזור לך להתמודד! הרי בתוכך את יודעת שהיא כנראה בהריון. לדעתי תפרגני גם כדי שזה יביא לך מזל וגם כדי שיפרגנו לך בחזרה. אבל .. אם את ממש מרגישה קשה עם זה, אז בטוח יסלחו לך על זה, כי הרי זה מאוד אנושי.. בכל מקרה, אני מאחלת לך שיהיו לך ילדים שכבר לא תדעי איפה להניח אותם !

 

[gudaiva]

מותר לקנא

ומותר גם להרגיש רגשות שלילים כשמשהו טוב קורה למישהי אחרת. גיליתי בזמן האחרון שכשאני מרשה לעצמי להרגיש את הרגשות האלה, אז די מהר הם עוברים להם, או שהם מאבדים העוצמה שלהם, ואז אני יכולה לשמוח בשמחה של משהו אחר, או פשוט לא להשקיע בזה כ"כ הרבה אנרגיות. קבלי את ה |לגיטימציה| שלי להרגיש כל מה שעולה, את בדיוק כמוני - אנושית.