אוקיי זה הולך פחות או יותר כך
היה בחור אחד בשם דמוקלס (בחלק מהגרסאות הוא היה אציל ובחלקן דווקא פשוט עם) שקינא במלך בצורה... איך לומר... קולנית מדי. המלך החליט ללמד אותו לקח והציע לו להתחלף איתו ולהיות מלך ליום אחד. דמוקלס כמובן הסכים, קיבל את הכתר והשרביט והתיישב על כיסא המלוכה, נכון ליהנות ממנעמי השילטון. אבל אז הבחור מסתכל למעלה ורואה חרב תלויה לו מעל הראש שכל מה שמחזיק אותה זו שערה אחת קטנה ונדמה שהרוח הקלה ביותר תפיל אותה עליו. דמוקלס שאל את המלך מה לעזאזל זה הקטע הזה והמלך הסביר לו שזה הצד הרע של להיות מלך - כל רגע החרב יכולה ליפול לך על הצוואר... אני מתאר לעצמי שהמשל עצמו מובן... כשאומרים שמשהו הוא חרב דמוקלס מתכוונים שזו סכנה גדולה שכל משב רוח קל יכול להפיל אותה על ראשינו.... היום, בדיעבד, מתייחסים לכל עידן המלחמה הקרה (וביחוד "מאזן האימה הגרעיני") כחרב דמוקלס שנחה על צוואר העולם....
