המון שאלות

מוטי33

New member
../images/Emo104.gifהמון שאלות

שלום רב לנאמן למקורות, כפי שאתה בודאי שם לב, יש לי הרבה הרבה מאוד שאלות... לא הצלחתי לקבל תשובה לגמרי ברורה לגביהן. אם המענה עליהן מכביד, אשמח להמתין ככל שיידרש. אודה מאוד לקבלת תשובה, על-פי מנהג הספרדים. תודה רבה! בעניין תפילות * האם נטילת ידיים לפני תפילה מחויבת להיות עם כלי? האם צריך לברך? * באילו מקומות בתפילת שמונה-עשרה קדים? מתי צועדים קדימה ואחורה שלושה צעדים? *אם מתעכבים בתפילה - והציבור התקדם ולא ניתן להדביק את הקצב - מה עושים? האם אפשר לעצור באמצע, ולדלג עד להיכן שהציבור קורא? * מה עושים כאשר נשמע קדיש באמצע תפילת שמונה-עשרה ? וכנ"ל - בזמן תפילה אחרת? ברכות * קראתי בספר כלשהו שאין לתת אוכל לאדם שאינו מברך. האם זו ההלכה, והאם היא חלה גם לגבי הכנת אוכל לבני משפחה שאינם מברכים? *מה מינימום המשקל שעליו מברכים "בורא מיני מזונות" ו"שהכל" ? מה לגבי מזונות "קטנים" כמו גרעינים, סוכריות וכיו"ב? האם מברכים על מסטיק? * מה מינימום המזון לסוגיו השונים (מזונות/יין/פרי משבעת המינים) שעליו יש לברך ברכת על המחייה? *על אילו מאכלים (כלומר, מזונות מוצקים) מברכים ברכה אחרונה של "בורא נפשות"? האם יש כמות מינימלית? *על אילו מאכלים (כנ"ל) מברכים ברכת "על המחייה"? למשל: האם על אורז מברכים? *אם בארוחה יש מספר מאכלים שונים במהותם, אולם על כולם מברכים אותה ברכה (למשל: מרק ואורז - שעל שניהם מברכים "שהכל נהיה בדברו") - האם די בברכה אחת או שיש לברך על כל מאכל בנפרד? *האם יש כמות מינימלית של לחם שעליה מברכים המוציא וברכת המזון? *האם יש לברך על תוספת לאוכל פעם נוספת, למשל: על קערית מרק נוספת? *אם ברכתי וסיימתי לברך, ומייד אח"כ שמתי לב שמדובר בברכה לא נכונה (לבטלה) - האם ניתן לתקן זאת? ברכות השחר *בבתים שבהם הכיור הקרוב לחדר השינה נמצא בחדר הנוחיות: האם ניתן לשטוף שם את הידיים, לחזור לחדר, להתלבש ואז לגשת לכיור אחר שבו ניתן לברך, למשל במטבח, או שמא לא ניתן לדחות את הברכה ויש לגשת מייד לכיור אחר שבו ניתן לברך לפני כל פעילות אחרת? מזוזה *האם די לנשק את המזוזה שבפתח הבית/מבנה/משרד , או שמא יש לנשק את המזוזה בכל חדר שאליו נכנסים? ריבית *האם קבלת ריבית על פיקדונות שמפקידים בבנקים "חילוניים" מהווה בעיה? אם כן, האם יש להעביר את הכסף לבנק דתי (כדוגמת המזרחי)? כיפה *בתהליך חזרה בתשובה - מה הזמן הנכון (הראוי) לשים כיפה, או שמא זה עניין של הרגשה אישית? ושוב, תודה רבה מאוד מאוד!!!
 

א77

New member
עד שכב' נאמננו הנאמן למקורות יגיע

אין מברכין על נטילת ידים שלפני התפילה. יש קידה ויש השתחוויה. בתחילת תפילת שמונה עשרה קדים בברוך, משתחוים באתה ונזקפים בה'. וכן בברוך אתה ה' של מגן אברהם. במודים אנחנו לך קדים ואין משתחוים. ונזקפים לאחר המילים מודים אנחנו לך... כדי שאמירת ה' תהא בזקיפה כמו בתחילת שמונה עשרה ובמגן אברהם. אין מזכירים את ה' שלא בזקיפת קומה. ויש עוד קידה והשתחוויה בברוך אתה ה' הטוב שמך ול נאה להודות. לפי סדר הכריעה וההשתחוויה בברוך אתה ה' דלעיל. צעדים שלושה צעדים, אז לפני עושה שלום במרומיו צועדים ג' פסיעות לאחור. בפניה לשמאל אומרים עושה שלום במרומיו. בפניה לימין הוא יעשה שלום עלינו, ובפניה למזרח ועל כל ישראל ואמרו אמן. ממתינים מעט כדי שיעור וחוזרים את הג' פסיעות. החזרה היא לאחר ההמתנה. ובלשון חז"ל הטעם הוא כדי שלא יהא ככלב השב לקיאו. אלא דרך כבוד. אם מאחוריך עומד אדם בתפילת שמונה עשרה, עליך להמתין ולא לצעוד לאחורבעת תפילת שמונה עשרה שלו. אני מדלג משאלה אחת לאחרת לא משיב על כולם, כי רשימתך ארוכה. ברכה ראשונה לאורז היא מזונות, ואחרונה היא בורא נפשות. ממש מקרה חריג רק לאורז. נטילת ידים שחרית. ככה: הנטילה הראשונה ג' פעמים לסירוגין כדי להעביר רוח רעה, יכולה להיות גם בחדר שירות ואמבטיה. ואין צורך דווקא במקום מכובד. אצלנו נוהגים להניח נטלה מלאה במים בתוך קערה ליד המיטה בשעה שעולים על יצועם. בקשר למזוזה. הרי אין דין מיוחד לנישוק המזוזה, ואם לא נשקת בכל, לא קרה משהו לא טוב ולא עברת איסור. אבל נישוק המזוזה מוכיח על חיבוב המצו וברור שמסוגל ליראת שמים. הנישוק במעבר מחדר לחדר, מציג לפעמים את האדם בעיני האחרים כחסיד שוטה וכדו'. אבל אם אין הדבר גורר לעג, הרי מומלץ בכל מקום, וכבר נכתב בספרי חסידות 'ואל יבוש מהמלעיגים עליו'. אין הלכה קבועה להנחת כיפה על הראש, וגם ללא הכיפה היהודי עדיין שומר שבת וכו'. אבל ברגע וחובשים כיפה מוכיחים לכולם כי אנחנו משועבדים לה' ולתורתי, ונכנעים לקבלת עול מלכותו יתברך. לכן אם חש אתה שלם במאה אחוז עם הדת, אז אל תתמהמה. והיה אם אינך חש שלם עם הדת, אז בין כך זה לא נדון. העיקר שיהא בהצלחה בכל אשר תפנה.
 
נענה בע"ה טיפין טיפין...

* כדי להיות עם הציבור בקריאת שמע ושמונה עשרה - ניתן לדלג על פסוקי דזמרא ולומר = ברוך שאמר, אשרי, ישתבח והלאה כסדר.. * על קדיש באמצע תפילת שמו"ע לא עונים. אולם יפסיק מתפילתו ויהרהר ביהא שמיה רבה... * מותר לתת אוכל למי שאינו מברך, רצוי לבקש ממנו שיברך. * ברכת הנהנין (ברכה ראשונה) מברכים על כל שהוא, היינו אפילו על דבר קטן. * בורא נפשות על רביעית, על המחיה על כזית. ובפרי על פרי שלם. המשך בע"ה....
 

פייקו

New member
תשובות וחידודי תורה

תשובות להלכה והנה מעט תשובות לשאלותיך ממקורות אשר קראתי והבאתי לפניך.. נטילת ידיים הנה בכלי ..וראה למילה נטילה יוצאת מהשם"אנטל " שזהו כלי המחזיק כדי רביעית והוא רביעית של התורה.. והזוהר הקדוש אומר שמי שאינו נוטל ידיו הינו נעקר מהעולים ..כי "נטילה" היא כ- "נטל-יה" ועוד מובא בזוהר על המזלזל בנטילת ידיים אך די בכך..ואחר נטילה מברך על נטילת ידיים... ב.קדים בברוך אתה הראשון לאחר "ה' שפתי תפתח" במגן אברהם..במודים אנחנו לך...ובברכת הטוב ולך נאה להודות..ובסיום תפילתו שוחה גוו ופוסע שלו פסיעות בעודו בכריעתו ישתחווה לשמאלו שהוא ימין הקב"ה כביכול ויאמר עושה שלום במרומיו..יזקוף מעט ויכרע לצד ימין ויאמר עושה שלום במרומיו.. וישתחווה השתחואה ארוכה וישם הברכה.. וכמו שכבר ציין 77א תשים לב שבהשתחויות יזקוף בשם ה' ג.אם הציבור מקדים אותך בתפילה או אפילו אם אחרת להגיע לתפילה תמליך עליך מלכות ..ה' מלך ה'..וכו ' תקרא את "אשרי" תקרא את המזמור "הללויה הללו את ה' מן השמים הללהו במרומים" הוא מזמור שלישי בהללים .. אם בתפילת שמונה עשרה היית וקדושה או קדיש שמעת ואתה באמצע יכוון לבו ואל יענה..ואם אתה בחיתום התפילה זאת אומרת לפני העושה שלום יכול אתה לענות.. וכן אם הייתה בקריאת שמע ושמעת החזן אומר קדיש או קדושה וברכו של מודים אפילו באמצע קריאת שמע מפסיק ועונה אמן. ישנם מצבים שאתה מתעקש להמשיך בתפילתך (ואני רואה זאת לא מעט אצל בני תורה) תדאג על כל פנים שאת תפילת שמונה עשרה תעשה במקביל עם החזן מילה במילה. ד.ברכה ראשונה מברך גם על כזית ...על טעימה אינו מברך ...על גרעינים וכדומה מברך מאחר וזהו טבעם ודרך גידולם. ...על מסטיק מברך שהכל ..כך היה אומר לי רבי..ראה סיבה לטבעם.. ראה תשובות - נאמן למקורות ו77-א לגבי כמה מאכלים בשולחן ... בעקרון ישנו מדרג מסוים בברכות מה קודם למה פת.. מזונות.. העץ.. אדמה.. ושהכל.. אך תמיד אתה צריך לברך על העקר בארוחה גם אם יש לפניך פת והעקר היא העוגה יברך על העקר.. אם ישנם מספר מאכלים שברכתם אחת יברך על האחת ויכוון להוציא את שאר המאכלים שמולו וחסידים מכוונים גם על מה שאינו נראה בעין.. אם יש אורז ומרק יחדיו ולא נשתנו פני האורז שהפך למחית והוא נכר בפניו יברך על האורז כי ברכתו מזונות והיא קודמת לשהכל.. ועל המרק שהכל.. ראיתי לגבי אורז מברך מזונות ומברך אחריה נפשות וסימנך..א'מ'ן '(אמן) ועוד נקודה שחשוב לידיעה...באם אדם אוכל מזונות לשובע כארוחה לכל דבר כאילו אכל פת ומצריך ברכת "המוציא לחם". על אכילת פת ישנה מחלוקת בין הפוסקים ..האם יש לברך ברכת המזון על כזית או כביצה אך למה להיכנס לספק..ונראה לי שהנטייה היא אפילו כזית. אך לגבי ברכה ראשונה לא ראיתי כל חילוק כך שנראה כי אתה מחויב מאחר ומבחינתך היא סעודה. ועוד מה שראיתי לנכון לציין ...כשאנו מברכים שהכל נהיה בדברו.. מהו שאומר בדברו? ראיתי לחלק את המילה -בדברו..ל- בי- דברו...שדבריו של האל נמצאים בלבי הוא שאמר דוד המלך "בלבי צפנתי אמרותיך" ..ואומר הזוהר הקדוש כי ל"ב שבילים יש באדם ועל האדם ללכת בדרכם אלא מה יושב לו שם יצר הרע בפתח עיניים באם הדרך כדכתיב "לפתח חטאת רובץ" ומעלה אבק בשבילינו שנאמר "בראשית" " ויאבק איש עמו" בו אנו רואים מאבק בין יעקב אבינו לשרו של עשו על האבק שבו יעקב מנסה לאבק את הגשמיות ואילו שרו של עשו מנסה להדביק אותו אל הארצי והגשמי ..הוא שאמר דוד המלך "העבר עיניי מראות שווא בדרכך חייני" זאת אומרת העבר עיניי מאותם מראות שהיצר מראה לי בדרכים וכל הפיתויים מסביב ועשה נא אלי ואדע להסתכל רק "במראות נאמר "הצובאות" שבהם נשתבחו בנות ישראל..כך שבדרכך חייני ואדע לצעוד נכון בדרכים שנתת בי בעוד היותי במעי אמי ... ואם לא אדע לצעוד בהם נכון אז העבר עיניי אלי הלאה מכאן ועוור אותי כמו שמסופר בגמרא על ר'מתיא בן חרש שעוור עינייו עם שני מסמרים כי השטן עמד לו בדרכו ליירט הדרך. לגבי טעה בברכה וברך על הפת מזונות יצא.. לגבי ברכת המזון נראה לי שחוזר מאחר וברכה זו דאורייתא ולכן דינה לחומרא. לגביי כיפה...כתיב "בחוקות הגויים לא תלך" זאת אומרת ומאחר וכיפה הפכה לסמל מבדיל בינינו לבין הגויים וראיתי לציין נוטריקן לפסוק זה "לא תלך" אל - ת'-תלך ל'-ללא כ'-כיסוי..כך נמצא שאינך הולך ככל הגויים מעבר לכך האדם יודע ללבו כבהמה לבעליה.. ועל שאר התשובות ראה ל -77א וכן לנאמן למקורות.. זה שאומר "בד בבד יהיה" כמו הכל משתרג.."מחשבה לדיבור ומדיבור למעשה" (בעש"ט)..הוא שאומר "יהי רצון מלפניך...שיהיה שיח"(עץ) שיפתותינו חשוב(חשיבה)ומקובל (הדיבור)ומרוצה(נרצה כקרבן)לפניך" .
 

א77

New member
בהקשר לחוקי הגויים בלבוש

וככה אמרת: לגביי כיפה...כתיב "בחוקות הגויים לא תלך" זאת אומרת ומאחר וכיפה הפכה לסמל מבדיל בינינו לבין הגויים וראיתי לציין נוטריקן לפסוק זה "לא תלך" אל - ת'-תלך ל'-ללא כ'-כיסוי..כך נמצא שאינך הולך ככל הגויים למעשה ברור שהכיפה בדרך אגב היא גם חוקות ישראל ולא הגויים. אבל הכיפה על הראש כדי לציין שראשינו אינו ללא הכנעה אלא תחת הכנעת בורא עולמים. והנה להבדיל אלפי רבואי הבדלות גם אנשי דת נוצריים חובשים כעין כיפה. ואם כבר דברנו על חוקי הגויים. אז נזכרתי בהגיג שעלה ברעיוני בשבוע העבר : ושם אתנו נער עברי וגו' (בראשית מא. יב) וברש"י אפי' לשוננו אינו מכיר. הטעם שאמר עברי בדווקא ולא עובד זר וכדו', נראה לענ"ד, לפי שהעבריים גם כשיהיו רד"ו שנה במצרים לא שינו את לשונם. ובזה אתי שפיר גם שלכאורה יוסף כבר י"ג שנים במצרים וודאי מבין בלשון המצריים, אלא שאמנם מבין שפתם אבל אינו מכיר בזה בשל היותו מן העבריים. דייקא נמי בלשון רש"י שאמר אפי' לשוננו אינו מכיר, וכנ"ל.
 

פייקו

New member
לגבי לבוש הגויים או היהודים

ואכן ניסיתי לבדוק את המקור לכיפה ביהדות ולא מצאתי אלא ראיתי במסכת שבת שחסידים היו נוהגים לכסות ראשם ורק בשלב מאוחר נעשתה הכיפה סממן יהודי.. אשמח אם תראה לי אחרת.
 

פייקו

New member
מענה לחלE מה..וכן קצת חידודי תורה

תשובות להלכה והנה מעט תשובות לשאלותיך ממקורות אשר קראתי והבאתי לפניך.. נטילת ידיים הנה בכלי ..וראה למילה נטילה יוצאת מהשם"אנטל " שזהו כלי המחזיק כדי רביעית והוא רביעית של התורה.. והזוהר הקדוש אומר שמי שאינו נוטל ידיו הינו נעקר מהעולים ..כי "נטילה" היא כ- "נטל-יה" ועוד מובא בזוהר על המזלזל בנטילת ידיים אך די בכך..ואחר נטילה מברך על נטילת ידיים... ב.קדים(כורע) בברוך אתה הראשון לאחר "ה' שפתי תפתח" במגן אברהם..במודים אנחנו לך...ובברכת הטוב ולך נאה להודות.. ובסיום תפילתו שוחה גוו ופוסע שלו פסיעות בעודו בכריעתו ישתחווה לשמאלו שהוא ימין הקב"ה כביכול ויאמר עושה שלום במרומיו..יזקוף מעט ויכרע לצד ימין ויאמר עושה שלום במרומיו..וישתחווה השתחואה ארוכה וישם הברכה.. וכמו שכבר ציין 77א תשים לב שבהשתחויות יזקוף בשם ה' ג.אם הציבור מקדים אותך בתפילה או אפילו אם אחרת להגיע לתפילה תמליך עליך מלכות ..ה' מלך ה'..וכו ' תקרא את "אשרי" תקרא את המזמור "הללויה הללו את ה' מן השמים הללהו במרומים" הוא מזמור שלישי בהללים .. אם בתפילת שמונה עשרה היית וקדושה או קדיש שמעת ואתה באמצע יכוון לבו ואל יענה..ואם אתה בחיתום התפילה זאת אומרת לפני העושה שלום יכול אתה לענות.. וכן אם הייתה בקריאת שמע ושמעת החזן אומר קדיש או קדושה וברכו של מודים אפילו באמצע קריאת שמע מפסיק ועונה אמן. ישנם מצבים שאתה מתעקש להמשיך בתפילתך (ואני רואה זאת לא מעט אצל בני תורה) תדאג על כל פנים שאת תפילת שמונה עשרה תעשה במקביל עם החזן מילה במילה. ד.ברכה ראשונה מברך גם על כזית ...על טעימה אינו מברך ...על גרעינים וכדומה מברך מאחר וזהו טבעם ודרך גידולם. ...על מסטיק מברך שהכל ..כך היה אומר לי רבי..ראה סיבה לטבעם.. ראה תשובות - נאמן למקורות ו77-א לגבי כמה מאכלים בשולחן ... בעקרון ישנו מדרג מסוים בברכות מה קודם למה פת.. מזונות.. העץ.. אדמה.. ושהכל.. אך תמיד אתה צריך לברך על העקר בארוחה גם אם יש לפניך פת והעקר היא העוגה יברך על העקר.. אם ישנם מספר מאכלים שברכתם אחת יברך על האחת ויכוון להוציא את שאר המאכלים שמולו וחסידים מכוונים גם על מה שאינו נראה בעין.. אם יש אורז ומרק יחדיו ולא נשתנו פני האורז שהפך למחית והוא נכר בפניו יברך על האורז כי ברכתו מזונות והיא קודמת לשהכל.. ועל המרק שהכל.. ראיתי לגבי אורז מברך מזונות ומברך אחריה נפשות וסימנך..א'מ'ן '(אמן) ועוד נקודה שחשוב לידיעה...באם אדם אוכל מזונות לשובע כארוחה לכל דבר כאילו אכל פת ומצריך ברכת "המוציא לחם". על אכילת פת ישנה מחלוקת בין הפוסקים ..האם יש לברך ברכת המזון על כזית או כביצה אך למה להיכנס לספק..ונראה לי שהנטייה היא אפילו כזית. אך לגבי ברכה ראשונה לא ראיתי כל חילוק כך שנראה כי אתה מחויב מאחר ומבחינתך היא סעודה. ועוד מה שראיתי לנכון לציין ...כשאנו מברכים שהכל נהיה בדברו.. מהו שאומר בדברו? ראיתי לחלק את המילה -בדברו..ל- בי- דברו...שדבריו של האל נמצאים בלבי הוא שאמר דוד המלך "בלבי צפנתי אמרותיך" ..ואומר הזוהר הקדוש כי ל"ב שבילים יש באדם ועל האדם ללכת בדרכם אלא מה יושב לו שם יצר הרע בפתח עיניים באם הדרך כדכתיב "לפתח חטאת רובץ" ומעלה אבק בשבילינו שנאמר "בראשית" " ויאבק איש עמו" בו אנו רואים מאבק בין יעקב אבינו לשרו של עשו על האבק שבו יעקב מנסה לאבק את הגשמיות ואילו שרו של עשו מנסה להדביק אותו אל הארצי והגשמי ..הוא שאמר דוד המלך "העבר עיניי מראות שווא בדרכך חייני" זאת אומרת העבר עיניי מאותם מראות שהיצר מראה לי בדרכים וכל הפיתויים מסביב ועשה נא אלי ואדע להסתכל רק "במראות הצובאות" שבהם נשתבחו בנות ישראל..כך שבדרכך חייני ואדע לצעוד נכון בדרכים שנתת בי בעוד היותי במעי אמי ... ואם לא אדע לצעוד בהם נכון אז העבר עיניי אלי הלאה מכאן ועוור אותי כמו שמסופר בגמרא על ר'מתיא בן חרש שעוור עינייו עם שני מסמרים כי השטן עמד לו בדרכו ליירט הדרך. לגבי טעה בברכה וברך על הפת מזונות יצא.. לגבי ברכת המזון נראה לי שחוזר מאחר וברכה זו דאורייתא ולכן דינה לחומרא. לגביי כיפה...כתיב "בחוקות הגויים לא תלך" זאת אומרת ומאחר וכיפה הפכה לסמל מבדיל בינינו לבין הגויים וראיתי לציין נוטריקן לפסוק זה "לא תלך" אל - ת'-תלך ל'-ללא כ'-כיסוי(כיפה)..כך נמצא שאינך הולך ככל הגויים מעבר לכך האדם יודע ללבו ועל שאר התשובות ראה ל -77א וכן לנאמן למקורות.. "בד בבד יהיה" כך היא התורה משתרגת לה כמו "מחשבה לדיבור ומדיבור למעשה"(בעש"ט).. הוא שאנו אומרים בתפילה "יהי רצון מלפניך.. שיהא שיח(עץ) שפתותינו חשוב(חשיבה) מקבל(דיבור)ומרוצה (כקרבן נרצה-מעשה) לפניך אל חי ..
 

giingiit

New member
לגבי השאלה על אוכל שלא מברכים

עליו כמו משפחה חילונית וכדומה, בדיוק ניתקלתי בבעיה הזו, כשנתתי לאחותי (הלא דתית) חלה, ונאמר לי שאסור לתת לחילונים שלא מברכים אוכל. ביררתי את הנושא והבנתי מהרב שאצלו ביררתי שיש כאלו שמתירים (אם אינני טועה, הרב שלמה זלמן אוירבעך מתיר וכנ"ל הרב וואזנר שמסתפק בזה אבל לא אוסר זאת).
 

מוטי33

New member
../images/Emo104.gifלכל המשיבים

שאו ברכה! תשובותיכם המפורטות מסייעות מאוד, ועל כך נאמר (פרקי אבות) :"הלומד על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד". נותרה השאלה בעניין ריבית בבנקים "חילוניים". שמעתי דרשה ברדיו, עם אמירות קשות מאוד לגבי איסור ריבית, ושיש לכך פתרונות הלכתיים.מה לעשות? מוטי.
 

א77

New member
בבנקים יש מושג הקרוי היתר עיסקא.

בהיתר העיסקא. יש המוני פרטי דינים. הגר"ש וואזנר בשיעוריו של יום חמישי בלילה, לפני שנים רבות למד הלכות רבית. הנושא עלה שם הרבה. מה שבטוח שאיני יודע לפרט כל הפרטים. ואומר לך את האמת. אין לי כל חסכון בבנק ישראלי. בעבר היה לי, חסכתי פרוטה לפרוטה במשך שנה ומשהו, כדי לרכוש משהו לכבוד שבת בערך של שמונת אלפים שקלים. בעקרון, הרבנים לא יצאו נגד זה באיסור.
 
למעלה