אני חושבת (והפרופסור שלי מסכים איתי)
שאהבה אמיתית היא סוג של משא ומתן מתמשך, שבו כל הצדדים מקבלים את מה שהם צריכים ונותנים את מה שהם יכולים לתת. ולכן באמת נורא קריטי התהליך של ההבחנות- מה אני צריכה והאם הבנאדם שעומד מולי מסוגל לתת לי את זה. לא בקטע טכני ואינטרסנטי- אלא פשוט בקטע של שיתוף פעולה ועבודת צוות בין שני אנשים. אחרת זה הרי לא הולך. איך חברה שלי אמרה לי פעם- "בזוגיות טובה צריך שיהיו פרוייקטים משותפים". על זה אמר המשורר: "העולם זקוק לקצת פחות אהבה והרבה יותר הגינות בסיסית"..?