מבקשת עצה.............

[נ ש ו א ה 40]

../images/Emo101.gif מבקשת עצה.............

שלום לכולם, רציתי לשתף אתכם בבעיה אני נשואה כ15 שנה ופתאום מצאתי את עצמי ללא חברות, כמעט לבד. בעלי מאוד לא חברותי והיחסים ביני ובין חברותיי, הלכו וכבו במשך הזמן. בחצי השנה האחרונה התחברתי לשכנה בת גילי ונהיינו חברות ממש טובות בלב ובנפש הבעייה שבעלי שונא כל רגע מזה, ומקלל אותה שלא בנכוחותה וממש לא מעוניין שאהייה חברתה והסיבה\. אידיוטית לדעתו היא נראית זקנה ומתנהגת כסבתא אני לא מוכנה לוותר עליה, שכן היא חברתי היחידה שאותה אני משתפת בכל אבל מצד שני בעלי ואני מגיעים למריבות וצעקות עזות כשהוא רואה אותה בביתי או כששמע שיצאתי איתה לטייל באחד הקניונים מה עושים????????????????? נשואה ובודדה

 

[adam33]

חברות

בעלך יודע שהחברה שלך חכמה והסיבה האמיתית שאוליי הוא חושש שהיא תהיה הדומננתית במקומו בהשפעה שלו עלייך לעומת זאת את מוצאת בה משענת וחום שאינך מוצאת בו כמו כן גיוון אחר לחיים לפי דעתי את צריכה להוריד את החשש הזה ממנו שתפי אותו קצת על מה שאתן מדברות הפיגי את החשש אוליי גם אם הוא רואה אותה שתזרוק לו כמה מילים מפרגנות בכדי להפיג את החשש חברה בשעת משבר זה דבר מצויין ובכלל לא בגלל עיצות אחיטופל שיש חברות שנותנות ויותר מסכסכות אלא על אילו שעוזרות ותומכות ורוצות שתמשיכו וגם רוצות לקחת אותך למציאות אחר שהיא לראות דברים אחרים מעבר לבית עבודה וכוליי.. בהצלחה

 

[המיתבונן]

צפונות לב אדם

לעולם אוכל להבין מדוע הופך אחד מבני הזוג את הסכם הנישואין לכלי שבעזרתו יוכל לכפות את דעתו על בן הזוג, אך לעולם לא אוכל להסכים עם הלוגיקה הזו. כנראה את צפונות לב האדם איש לא יוכל לדעת זולת אותו אדם. אינני נוטה לכף החברה כמו שלא לכף הבעל, אין שום כלי שבעזרתו ניתן למדוד את תחושותיך ועוצמות הרציות שלך- מחד גיסא הרצון להיות במחיצת בן זוגך ומאידך הרצון להיות עם החברה. להציע שתלכי בשביל הביניים, זוהי קלישאה שאין מאחוריה אלא הכוונה אל מצב רצוי, ואין בכך כל רבותא. אני יכול להביע דיעה שכזו- שום דבר לא יהיה מזבח יותר מאישיותך, אם באישיותך את מבקשת להיות עם החברה יותר משהיית רוצה להיות עם בן זוגך, אזי הקריבי את בן הזוג, לא לטובת החברה, אלא לטובת עצמך, ורק לטובת עצמך. לחילופין, ועל אותו משקל, תוכלי להקריב את חברתך. מה הם שני נפחי הרצון שלך רק את תוכלי לדעת. רק שתדעי כי בסדר הקדימויות את בראש ולא שום גורם אחר. בהצלחה.

 

[ועכשיו בעברית]

מזבח וקורבן

"...שום דבר לא יהיה מזבח יותר מאישיותך, אם באישיותך את מבקשת להיות עם החברה יותר משהיית רוצה להיות עם בן זוגך, אזי הקריבי את בן הזוג, לא לטובת החברה, אלא לטובת עצמך..." חושבני שיש כאן קצת הגזמה בענין המזבח וההקרבה לי זה צורם בשתי האוזניים, מאד להקריב את בעלה על מזבח החברות להקריב את החברה על מזבח הזוגיות והכל למען עצמה נו באמת - האם לא חלף מהעולם עידן המזבח והקורבנות? ואם הבנתי באופן לקוי, תקן אותי כי (ואני חוזרת) לי זה צורם מאד בשתי אוזניי

 

[המיתבונן]

המטאפורה והמציאות

"הייתי אוכלת אותך", " אני אחנוק אותך מאהבה", "מרים ת'אף" "נתתי לו בעיטה בתחת" ו............. מזבח קורבנות. ובכן, אלו הן מטאפורות, הבאות לכוון את הקורה למימדים של תוכן מסויים, לתת נופך ואולי עוצמות יותר מן המשמעות הקונבנציונאלית של המילה. הייתי אומר זאת כך- אם זה צורם לך, משום צליליות המילים, הרי תהיה לך בעיה עם כל משפט אדיומטי או מטאפורי, כי אלה לוקחים מעולם הדמיון ומבקשים להביא אותם אל עולם המציאות. באומרי "מזבח" מתכוון אני, כי נשוא המזבח הוא מעל לכל הסביבה הנדונה. צר לי עד מאוד על צרימותך, זו לא הייתה כוונתי. ולהשיבך- "מזבח" במשמעותו המטאפורי לעולם לא ימוג מן העולם. הוא תבוע עמוק בהוויה הלשונית. שיהיה לך כל טוב

 

[איש המערות]

הפרד ומשול

זו כנראה הגישה בה נוקט בעלך - מפריד אותך מחברותיך (מה בדבר משפחתך?) כדי להגביר תלות שלך בו ושליטה שלו בך. את הגעת לסף בדידות בו את אומרת "לא עוד" ואני מעודד אותך לשמר את החברות עם אותה אישה אם חברות זו טובה לך (כדאי רק שתבחני באופן אובייקטיבי ככל האפשר אם אינך מפתחת תלות באותה אישה ומעבירה אליה שליטה בך). כדאי שתרחיבי את מעגל החברויות ותעיזי לצאת ולהתחבר עם נשים נוספות כדי להיות פחות בודדה ופחות תלויה באדם זה או אחר (גברים יהיה כנראה פרובוקטיבי מדי בשלב זה גם אם לא יהיה שם שום דבר במישור רומנטי). התחילי לחיות ולהחזיר לעצמך את הביטחון העצמי גם אם יהיה עליך להתעמת עם בעלך. אני אישית לא מצדד בגישה שעליך ועל חברתך להתחנף אל בעלך, על אף שראוי שלא תסתירי את הקשרים שלך ותשתפי אותו בעובדת קיומם ובאופיים הכללי בלבד, באופן אסרטיבי ככל האפשר - בנחישות אך ללא קינטור. ביסודו של דבר פעולתיך למען עצמך אינן מכוונות נגד בעלך ואם הוא אינו מבין זאת, הבהירי לו זאת מבלי לוותר על עצמך. בהצלחה

 

[s h o o s h a]

פתאום קם אדם ומוצא שהוא - בודד

15 שנים נתת לבעלך לשלוט בך ובהתנהלות חייך 15 שנים בהן לא הראית סימני התנגדות אלא הלכת עקב בצד אגודל ומילאת דרישותיו. אחרי 15 שנות נדמה לי שהוא חש "איפונת" מאויים מהקשר הלדש הזה שנוצר, מהעצמאות הזו שא נוטלת לעצמך. אחרי 15 שנים קצת קשה לבוא "פתאום" ולהנחית עליו עובדה - מהיום אני עושה מה שאני רוצה. יש לי חברה. Take it or leave it אינני מסכימה כלל וכלל אם ההנחה שיש להציב בפניו אוליטמטום של או אתה או היא. לדעתי, עליכם לנהל שיחה רצינית באשר לצורך/צרכים אותה חברה ממלאה בחייך, לשתף אותו בדרכי רוגע ונועם בתחושות שחברות זו גורמת לך ובעיקר להבהיר לו שהקשר עם אותה אישה אינו מהווה איום על יחסיכם האישיים. בהצלחה

 

[s h o o s h a]

איפונת=טיפונת,לדש=חדש,שא=שאת

 

[מיקי בת המקורית]

אליך הנשואה...

15 שנה את נשואה לו, שנים שהוא מציק לך ומצליח להרחיק אותך מחברות … זה מה שמציק לך היום, כי החליט שתפסיקי להיפגש עם חברתך, תתרחקי ושוב תישארי לבד, הרי זה מה שהוא רוצה, שלא תהיה עסוקה בדברים אחרים ושכל תשומת הלב שלך תהיה אליו (ולא משנה עם הוא בבית או לא, עם הוא עסוק בענייניו, בעבודתו או בכל דבר אחר) שתהיי שם בשבילו כשיגיע הביתה ולא תהיי עסוקה בעניינים אחרים. לא אתפלא אם בעוד שבוע תכתבי פה בפורום שהוא זה שמטפל בכספים ואין לך יד בהם,או אולי הוא זה שמחליט מה קונים ואיך קונים ואם צריך בכלל הגיע הזמן שתשימי לב איפה את נמצאת בזוגיות ולהתחיל להתמודד ולנסות לתפוס את מקומך מחדש, אולי שיחה איתו כדי להבהיר לו מה את רוצה ולמה את מצפה מהזוגיות שלכם, ואם השיחה לא תעזור אולי לגשת לייעוץ פרטני, לקבל כלים איך ומה לעשות ואולי בהמשך גם לצרף אותו לשיחות.

 

[אוהבת לא אוהבת76]

שיתחיל להתרגל.....

ואת תדאגי בכלל לא לענות לו כשהוא מתחיל לקלל, למה לך לריב איתו. אני מאחלת לך שתתחילי גם לצאת לחוגים, קרמיקה, ריקוד, חדר כושר או כל דבר אחר שאפשר לפגוש בו חברות נוספות וכן יירבו חברותייך. לצערי, זה אופייני לאנשים שתלטנים, לקבוע או יותר נכון לנתק את מעגל החברים של מי שהוא שולט בו. אז, אני באמת שמחה בשבילך. ואגב, את נשואה וכבר לא כל כך בודדה

 

[אשהשכזו]

אותה בעיה בשינוי קטן...

שלום, אני חדשה כאן... לבעייתך זכורה לי התקופה שבהיותי נשואה, כל התחברות עם חברה היתה מהווה נושא לריב. ידעתי אז כשם שברור לי היום לאחר גירושי שהחברות שנוצרה היוותה איום על בן זוגי וכתוצאה מהריבים אני בניגוד לך התרחקתי ונוצר ביני לבין חברתי נתק כך שמצאתי את עצמי גרושה (ביוזמתי) ונטולת חברות, כן, עצוב וכואב לי משום המצב, חברותי לשעבר יצרו לעצמן מעבר לתא המשפחתי גם את הסביבה החברית התומכת ואני? אני כאן, עשוקת חברות.---מקווה שלא תפעלי כמוני---

 

[הזוג המאושר]

הצעתי אלייך היא ש..

לא כדאי לך להסתכל אחורה אלא לצעוד קדימה עם רצון להיות בסביבה של חברה בגילך פחות או יותר לקחת קורסים,סדנאות, חוגים,להיות בין אנשים ואז תאמיני לי תכירי חברות אפילו מבלי שתירצי . אך היזהרי לא כל הנוצץ זהב .

 

[אשהשכזו]

חשבתי על זה...

לדאבוני המעגל הסגור בית ועבודה מאלץ אותי משום השעות המאוחרות שמגיעה הביתה להרדם צמאה לשיחת חברה לחברה. תודה על התגובה.

 

[האחת40]

../images/Emo39.gifהכל מתחיל בראש שלנו

אם כל הזמן תחשבי על מה אין אז זה מה שיהיה . תתחילי לחשוב חיובי ושכל יום חדש אפשר להכיר חברה חדשה ואפשר גם להפסיד חברה ישנה כך שהכל פתוח תמיד.מניסיון .

 

[מיקי בת המקורית]

אשהשכזו ../images/Emo140.gif

מאותן סיבות מצאתי עצמי ללא חברות, אך ככל שעבר הזמן החלטתי לא לוותר על חברויות עם בנות מהעבודה שהתפתחו עם הזמן לחברות מיוחדת עם אחת מהן. יודעת ומבינה שבגילנו ובמעגל הסגור שאנחנו נמצאות בו של עבודה, בית, ילדים נשאר מעט זמן כדי למצוא חברה ויותר קשה למצוא חברת נפש שתוכלי לדבר ולספר וכמו שכתבה זוג מאושר ללכת לסדנאות, חוגים יש להם מחיר ולפעמים אין לנו את האפשרות לכך. שולחת לך מסר, אולי תתפתח חברות וירטואלית בתחילה ומי יודע אולי בהמשך מעבר לכך.

 

[אשהשכזו]

../images/Emo24.gifשמחה על כל פניה והתייחסות...

וכן..שלחתי לך מסר. שיערתי שאינני היחידה שנמצאת במצב זה, אינני נכנעת לאומללות ויאוש היות ואני יודעת מהם יכולותי ואף על פי הניכור שעל פני השטח מאמינה שעל הדרך אמצא את האנשים שישמחו לקרב אותי אליהם. בכל אופן...אני אבקר כאן כי נעים לי איתכם ואתרום חלק מנסיון חיי המגוון למי שרק אוכל. חיוך לכולכם.

 

[אישה 34 ג]

בעלך חוצפן......................

בעלך חוצפן ותגידי לו את זה.. עצה אין לי בשבילך, כי כך הוא מרגיש ולא תוכלי לשנות את דעתו, אז כל עצה היא לשווא.. בהצלחה מימני.

 

[סתיו מתגעגע אלייך]

בעלך חייב טיפול פסיכולוגי../images/Emo91.gif

אהלן חמודה מה שלומך? אני למדתי 3 שנים פסיכולוגיה, ואני מצטער לשמוע על כך, ואין זה המקום לפתוח בשיחה על כך, מכיוון שמערכת היחסים שלכם נובעת, מקנאת הבעל. ולא חברתךהיא הבעיה שלו, הוא מקלל צורח עושה הרבה רעש, יש לבעלך דמיונות מאוד מפותחים, לכן אמליץ לו ללכת ליעוץ דחוף בעניין, שכן זה מאוד הכרחי, תחזיקי מעמד, ממני סתיו